הסכם הסחר החופשי עם דרום קוריאה יוצא לדרך: מה יקרה לחוקי המשחק בשוק הרכב?

נתוני המסירות המרשימים של השליש הראשון של השנה משקפים בעיקר את העבר • החודשים הקרובים יושפעו ממשתנים פנימיים וחיצוניים: תגבור התחרותיות של הקוריאניות, רפורמות מס בלתי נמנעות ושיבושים קשים בהיצע הרכב העולמי עקב מחסור בצ'יפים

מפעל יונדאי בדרום קוריאה. הסכם הסחר ישראל־דרום קוריאה יסייע ליבואנים / צילום: Reuters, Lee Jae Won
מפעל יונדאי בדרום קוריאה. הסכם הסחר ישראל־דרום קוריאה יסייע ליבואנים / צילום: Reuters, Lee Jae Won

נתוני מסירות הרכב של חודש אפריל, שפורסמו בשבוע שעבר, מספקים יותר שאלות מתשובות. הנתונים היבשים מלמדים לכאורה על המשך המגמה החיובית במסירות רכב חדש, שחלה באמצע השנה שעברה.

אמנם אין טעם לבצע השוואה למסירות בשליש הראשון של 2020, שבו היו מעט מאד ימי עבודה סדירים, אבל גם בהשוואה לממוצע המסירות בתקופה המקבילה בשנים 2017-2019 עדיין מדובר בנתונים מכובדים. בשליש הראשון של 2021 נמסרו בישראל 125,279 כלי רכב חדשים, עלייה של 8.1% ביחס לממוצע של 2017-2019. גם הנתונים של אפריל לבדו היו מכובדים עם 24,832 מסירות, עלייה של כ-20% ביחס לממוצע באותן שנים. ואם משווים את הנתונים למגמה שנרשמה בשליש הראשון בשוקי הרכב ברוב המדינות המפותחות בעולם, למעט סין, אז שוק הרכב הישראלי בולט לטובה גם במונחים גלובליים.

למרות זאת, אסור להתלהב ולהסיק מהנתונים הללו על המגמה בהמשך הדרך. חלק נכבד מהעלייה הזו נובע משני גורמים: "תיקון" הכרחי לנתוני המסירות של השנה שעברה, שממנה נגרעו עשרות אלפי רכישות ליסינג בשל משבר הקורונה ומצוקת גיוס המימון; ומסירות של מלאים, שיובאו בסוף 2020 כדי להקדים את הקטנת הטבות המס הירוק, בעיקר על היברידיות. המלאים הללו נמכרים כיום בהנחות משמעותיות דרך ערוצי ה"אפס קילומטר" של חברות הליסינג, שחזרו השנה לתפקד אחרי חודשים ארוכים של קיפאון.

המגמות הללו הן זמניות ובנות חלוף ובחודשים הקרובים יושפעו התחרות והמכירות השוק מכמה וכמה משתנים פנימיים וחיצוניים רבי עוצמה, שעשויים לשנות את כללי המשחק המוכרים. הנה כמה מהם.

הסכם הסחר: זריקת מרץ לקוריאניות

כאשר בוחנים לעומק את העוצמה שמפגין שוק הרכב הישראלי מגלים, שהוא משקף בעיקר את הכוח התחרותי יוצא הדופן של קומץ מותגים. 49% מהמכירות בשליש הראשון של השנה רוכזו ידי ארבעה מותגים בלבד, יונדאי, טויוטה, קיה וסקודה, ואילו 42 (!) מותגי רכב אחרים, שמיוצגים בישראל, החזיקו נתח של 3% ומטה מהשוק. 35 מתוכם עם נתח של 1% ומטה.

מתוך רביעיית הצמרת 28% מהמכירות בשליש הראשון התנקזו לקבוצת רכב אחת, יונדאי מוטורס הקוריאנית, עם המותגים יונדאי וקיה, שמיובאים על ידי שני יבואנים שונים, כלמוביל וטלקאר.

הריכוזיות הזו נובעת מהתאמה של הדגמים הקוריאניים לשוק הישראלי, בסיוע מדיניות היצרן להשיג נתחי שוק משמעותיים באזורנו ומשערו הנוח של הדולר ומוניטין הסחירות של המותגים.

במבט קדימה להמשך השנה נראה, שזו רק ההתחלה. הסכם הסחר החופשי עם דרום קוריאה, שייחתם השבוע, יביא לביטול המכס בגובה 7%, שהוטל על חלק מדגמי הרכב מתוצרת יונדאי, קיה וגם על חלק מדגמי שברולט, שמיוצרים בקוריאה. ההשפעה לא תהיה רוחבית מכיוון, שחלק גדול מהדגמים של יונדאי וקיה מיוצרים במדינות כמו באירופה ולפיכך המכס אינו חל עליהם.

עדיין יש לא מעט דגמי מפתח, שייהנו מהפחתת המכס, הן ישירות מכיוון שהם מיוצרים בקוריאה והן בעקיפין, בשל ביטול המכס על סוללות קוריאניות לרכב חשמלי והיברידי, שבעטיין הוטל מכס גם על דגמים היברידיים וחשמליים, שמיוצרים באירופה.

ספק אם ביטול המכס ישפיע על מחיר המחירון הרשמי לצרכן הפרטי של הדגמים. היבואנים כבר מכינים את רשימת הנימוקים המוכרת בנוסח "לנו זה עולה יותר": הפרשי שער, מיסוי ירוק, התייקרות מחירי הובלה וכמובן התירוץ הנפוץ "היצרן ייקח את ההפרש לכיסו".

עם זאת, ההסכם יעניק למותגים הללו גמישות תחרותית טובה משל המתחרים מאירופה ומיפן בהתמודדות על שוק הליסינג שוחר ההנחות. זה יעניק להם "כרית ביטחון" נגד קפיצת המס המתקרבת בדגמים היברידיים ובדגמי פלאג-אין ויסייע להחדרה הקרובה של דגמים חשמליים אסטרטגיים מתוצרת יונדאי וקיה שיתמודדו מול טסלה בפלח החשמלי, שצומח בקצב מסחרר.

אבל יש גם קרן אור למותגים מיפן ומסין: דרום קוריאה הצטרפה לאחרונה לגוש הסחר האסיאתי, RCEP. לדברי משרד הכלכלה "ההסכם בין ישראל לקוריאה יסייע להשוות את תנאי הסחר של ישראל למדינות אלה", וזה רמז עבה להתקרבות החתימה על הסכמי סחר חופשי בין ישראל לבין שתי המדינות. מנגד, למותגים האירופאים נמליץ להדק את חגורות הבטיחות, להתרחק מכרית האוויר ולהתכונן לפגיעה.

 
  

ההיצע: שיבושים לוגיסטיים קשים

הגישה הרווחת בשוק הישראלי הייתה, שהיקף המכירות נקבע בעיקר בצד הביקוש. אבל בחודשים הבאים ואולי מעבר לכך הוא ייקבע גם בשל השיבושים הקשים בצד ההיצע. מה שמתרחש כיום בתעשיית הרכב העולמית הוא לא עוד אזעקת שווא בנוסח "אין מכוניות, אז אין הנחות". התעשייה נמצאת בשיבוש קשה של האספקה שלה.

המחסור הקריטי בצ'יפים לרכב, בעיקר רכיבי RAM, ממשיך לגרוע מאות אלפי כלי רכב מפסי הייצור בחו"ל מדי חודש. המשמעות המיידית היא מחסור בדגמי מפתח לשוק הישראלי ומועדי אספקת ללקוחות שמתארכים כיום עד לרבעון האחרון של השנה בחלק מהדגמים.

במחקר שפרסמה באפריל חברת הייעוץ הבינלאומית רולנד-ברגר, העריכו החוקרים כי "המחסור במוליכים למחצה יימשך הרבה מעבר ל-2021". לא רק בגלל קשיי האספקה הנוכחיים, אלא גם בגלל שהביקוש לצ'יפים כתוצאה מ"חישמול" מואץ של כלי הרכב הולך וגדל בקצב מהיר. בחודש שעבר אמר הבוס החדש של אינטל, פט גייסנר, כי "אנחנו צופים שההשקעות הנדרשות כדי להתגבר על הבעיה יושלמו רק תוך מספר שנים". והצ'יפים הם לא הרכיב היחיד שאספקתו משובשת כיום.

לפיכך שוק הרכב הישראלי עשוי להתכווץ, לראשונה מזה שנים רבות, בגלל ההיצע ולא בגלל הביקוש. במיוחד לאור העובדה, שהמחירים הנמוכים שנותנים היצרנים ליבואנים בישראל הופכים אותו לשוק בעל עדיפות נמוכה ליצרני הרכב.

המיסוי: לא לפגוע באווזה עם ביצי הזהב

מיסוי הרכב בשוק הישראלי מציב בימים אלה בפני הרגולטורים של משרד האוצר זירת מערכה מורכבת ומלאה במוקשים, טכניים ופוליטיים. מצד אחד ברור לכולם, שהדירקטיבה העליונה היא לשמר את ההכנסות העשירות מהענף, שמאפשרות למדינה להתהדר באוזני חברות דירוג האשראי בהישגי גבייה מרשימים. כאלה שמעידים, כביכול, על "חזרה לנורמליזציה של המשק".

עם זאת, ברור לכולם ששיטת המיסוי הנוכחית מאבדת את האפקטיביות שלה. הרגולטורים מתחילים להבין ששעון החול אוזל בכל הנוגע לפקקים, ולעידוד הלא רשמי של הלקוחות לרכוש רכב יש גם מחיר כלכלי כבד.

ואם לא די בכך שוק הרכב החשמלי, שמהווה "משמיד ערך" יעיל בכל הנוגע להכנסות ממס קנייה, אגרות ובלו דלק, רושם צמיחה מהירה, בדומה למה שקורה בעולם. מגמה זו רק תתחזק בחודשים הקרובים כשינחת כאן מבול של דגמים חשמליים ודגמי פלאג-אין.

האוצר נדרש לגבש רפורמה, שתשמר או תגדיל את הכנסות המס בלי להגדיל בצורה בלתי מבוקרת את מספר כלי הרכב על הכבישים ובלי לפגוע במדיניות המוצהרת למעבר לכלי רכב מופחתי זיהום.

מס הנסועה, שעסקנו בו לא אחת, הוא אופציה מעניינת אבל מרגע ההחלטה עליו, אם בכלל תהיה ישימה פוליטית, יעברו שנה-שנתיים עד ליישום.

לפיכך בוחן כיום האוצר צעדים אפקטיביים, שיקטינו או ייצבו את ההיקף הכולל של כלי הרכב על הכבישים, אך לא יפגע ברכישות. אופציה אחת היא תוכנית גריטה מקיפה, ולא סמלית כבעבר. הרעיון הוא להוריד מהכבישים עשרות אלפי כלי רכב ישנים ומזהמים מתוך הנחה, שהעלות הכבדה של המהלך תקוזז משמעותית ומעבר לכך על ידי ההכנסות ממיסוי על רכישת רכב חדש. במקביל נבחנת האפשרות לגלגל חלק מעלויות הגריטה על היבואנים על תקן של מס סביבתי, בדומה לשיטת גריטת הצמיגים.

מהלך נוסף עשוי להיות פתיחת שוק המשומשות ליצוא, מהלך שהופך ריאלי לאחרונה בשל ההסכמים עם איחוד האמירויות שמהוות צינור סחר מאסיבי להפצת רכב למדינות מתפתחות. זהו מהלך מורכב ויקר בפוטנציה בשל הצורך להעניק החזרי מס למייצאים, אבל הוא בר ביצוע. וגם מיסוי מוגדל על רכב חשמלי נמצא כיום בקנה, לפחות בשלב הראשון באמצעות העלאה מדורגת של האגרות בהתאם לשווי הרכב.