חל"ת בהייטק: ייצוג יתר לנשים חרדיות ולגברים ערבים

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים מפרסמת את מדד הגיוון השנתי, המתפרסם זו השנה החמישית ונוגע לשנת הקורונה המאתגרת.

המדד מציג את תמונת הייצוג של אוכלוסיות גיוון בענפים שונים במשק ומספק תמונת מצב על האי שוויון בייצוג במקומות העבודה ובשכר של נשים, ערבים, חרדים, ילידי אתיופיה ובני 45 ומעלה, שהיה להם ייצוג גבוה בקרב היוצאים לחל"ת במהלך הקורונה

המדד מתמקד ב-20 ענפי כלכלה מרכזיים, שהם כמחצית משוק העבודה במגזר הפרטי בישראל, ובמגזר הציבורי - ברשויות המקומיות ובממשלה המרכזית - המעסיק כ-400 אלף עובדים.

לפי כותבי המדד ייצוג יתר או ייצוג חסר של עובדים מקבוצות מסוימות בקרב הנמצאים בחל"ת מעידים על אי שוויון בהזדמנות להישאר בעבודה ולקבל שכר, או בהזדמנות להימנע מסיכון הכרוך בהמשך העבודה.

הראשונים שיצאו לחל"ת היו נשים ועובדים ערבים וחרדים מקבוצות הגיוון. גברים בני 45 ומעלה ונשים צעירות בנות 18 עד 29 היו בסיכון גבוה יותר להיות בחל"ת. עובדים מקבוצות גיוון - בייחוד ערבים וחרדים - נמצאו בייצוג יתר בחל"ת בתקופה שבין הסגרים, בזמן שרוב העובדים כבר חזרו לעבודה.

דפוס זה נמצא במגזר הפרטי בכללותו וגם בענפים מסוימים, כגון ענף האירוח והאוכל, שבו נשים ערביות וגברים ערבים נותרו בייצוג גבוה מאוד בחל"ת בין הסגרים. מנגד בענפים שדווקא נדרשו בהם עובדים כמו קמעונאות מזון, שבהם יש ייצוג גבוה לאוכלוסיות הגיוון, הביקוש לעובדים לא השפיע לטובה על השכר והתנאים שניתנו לעובדים ולפי כותבי המדד, עובדים ערבים ויוצאי אתיופיה עבדו יותר בעת המגפה ולצד זה גם היו חשופים יותר להידבק בה.

בענפים אחרים שלא נפגעו, כמו בענף תכנות מחשבים, נשים חרדיות וגברים ערבים - אשר השתלבו בשנים האחרונות בענף - מצאו את עצמם בייצוג יתר מובהק בקרב הנמצאים בחל"ת.

יוצאי אתיופיה - המרוכזים במגזר הפרטי בעבודות פס ייצור - יצאו לחל"ת בשיעורים נמוכים. בהשוואה מגדרית, נשים יוצאות אתיופיה היו יותר בחל"ת מאשר גברים.

מדדי ייצוג

עוד עולה מהדוח כי לנשים במגזר הציבורי יש ציוני ייצוג גבוהים מאוד, אבל שכרן אינו עולה על 78% משכר הגברים ובמגזר הפרטי אינו עולה על 79% משכר הגברים.

המגזר הציבורי מדורג במקומות הראשונים במדד שוויוניות השכר בעבור נשים ערביות אקדמאיות ובעבור גברים ערבים (אקדמאים ולא אקדמאים).

לנשים חרדיות יש ייצוג חסר בממשלה המרכזית (50%-63% משיעורן בכוח העבודה) וייצוג שוויוני ברשויות המקומיות, אולם הן מרוויחות כשני שלישים מהגברים החרדים. השכר של נשים חרדיות במגזר הציבורי נמוך אף משכרן של נשים ערביות ויוצאות אתיופיה.

נשים בנות 45 ומעלה במגזר הציבורי מרוויחות בין 60% ל-75% מהגברים באותה קבוצת גיל. ייצוג גבוה של נשים במגזר הפרטי מאופיין לרוב בשכר נמוך (לדוגמה בענף ביטוח ובענף טקסטיל והלבשה לנשים יש ייצוג יתר אך שכרן עומד על 55% משכר הגברים). ברוב הענפים שכרן של נשים בנות 45 ומעלה דומה מאוד לשכרן של נשים צעירות יותר, והוא עומד על כשני שלישים משכר הגברים.

לערבים - גברים ונשים - יש הייצוג הנמוך ביותר בחמשת הענפים המשלמים את השכר הגבוה ביותר: מחקר מדעי ופיתוח, תכנות מחשבים, שירותים פיננסיים, ייצור מחשבים, ייצור תרופות. שכרן של נשים ערביות במגזר הפרטי - אקדמאיות או לא אקדמאיות - לא עולה על 64% משכר העובדים היהודים המקבילים.

יוצאי אתיופיה: ייצוג היתר הגבוה ביותר בענפים עם שכר נמוך

ליוצאי אתיופיה יש ייצוג היתר הגבוה ביותר במספר הרב ביותר של ענפי השכר הנמוך במשק. כך למשל יוצאי אתיופיה מיוצגים בענף התחזוקה בין פי ארבעה עד פי שישה משיעורם בכוח העבודה, ושכרם עומד על 5,106 שקל בחודש בממוצע (פחות משכר המינימום במשק).

לערבים וליוצאי אתיופיה ייצוג יתר בענפים שבהם משלמים שכר נמוך (מזון, משקאות וטבק, מכירה קמעונית, שירותי תעסוקה ושירותי תחזוקה), אך לא לחרדים.

עו"ד מרים כבהא, הנציבה הארצית בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה, אמרה לגלובס כי "הענפים הכי מגוונים הם של צווארון כחול, שבהם המשרות לא איכותיות. ככל שהענף הופך להיות יוקרתי ועם שכר גבוה רואים שהגיוון נעדר משם.

"המטרה שלנו היא שילוב מיטבי של האוכלוסיות בהתאם להכשרות שלהם והיכולות שלהם, במשרות איכותיות. צריך לגייס את המעסיקים לשילוב יותר נכון במקומות העבודה. בסוף זה שורת רווח. הרבה מחקרים מציינים שמקום עבודה מגוון הוא מרוויח יותר. הגיוון גם משרת אותנו גם כחברה, מפחית את הניכור ועוזר לנו לבנות חברה שוויונית.

"כל המשבר של הקורונה חידד מחדש את שילב הקבוצות בשוק העבודה. ההסבר המיידי הוא שרוב הקבוצות משולבות במשרות שהן לא איכותיות, שהכי קל לחתוך אותן כשהמעסיק רוצה להתייעל. גם בענפים שעבדו, כמו ענף המזון, נשמרו פערי השכר על אף הצורך בעובדים והחשיפה שלהם להידבקות. המשימה שלנו יתר שאת היא לשנות את דפוסי ההעסקה של הקבוצות האלה, במיוחד של נשים צעירות, כדי שבמשבר הבא הן לא יהיו הראשונות שיפוטרו ויוצאו לחל"ת.

"אנחנו מפרסמים את הדוח כדי שיציג מראה למה שקורה. אנחנו עוזרים למעסיקים לעשות תוכנית להטמעת שוויון וגיוון, ומעניקים סיוע להפיכת מקום העבודה למקום מגוון. אנחנו עושים ביחד עם המעסיקים תוכניות לשוויון בגיוון שכוללות יעדי ייצוג ויעדים ארגוניים. לנציגות יש את המקל של תביעות נגד מעסיקים מפלים, ואני פונה לעובדים ולעובדות לפנות לנציגות בכל מקרה של אפליה. מהמעסיקים אני מבקשת לנצל את המשאב הציבורי הזה שהופך את המקום העבודה למגוון יותר".