נתניהו ומקורביו הפליגו הרחק מחשד במעורבות בתיק הצוללות

הפרקליטות החליטה להגיש כתבי אישום נגד מיקי גנור ותא"ל במיל' אבריאל בר-יוסף - באחת מהפרשות הקשות והמדאיגות שידעה ישראל • אלא שראוי לשים לב גם למי שבסוף לא הוגשו נגדם כתבי אישום - עו"ד דוד שמרון ואליעזר מרום (צ'ייני) - ולסיבות שהובילו לכך

אליעזר (צ'ייני) מרום ודוד שמרון / צילום: איל יצהר, יוסי כהן
אליעזר (צ'ייני) מרום ודוד שמרון / צילום: איל יצהר, יוסי כהן

החלטת הפרקליטות להגיש כתב אישום בתיק פרשת הצוללות משדרת מסר כפול. מחד, הפרקליטות דבקה גם היום בטענה כי בכירים במערכת הביטחונית והעסקית, ובראשם מיקי גנור ותא"ל במיל' אבריאל בר-יוסף, שהיה המשנה לראש המל"ל, השחיתו את מערך הרכש הביטחוני של מדינת ישראל עד ללא היכר. כתב האישום שהוגש היום (ב') הוא קשה ומדאיג וחסר תקדים.

אבל מאידך, הפרקליטות החליטה גם לסגור את התיק של שני חשודים בכירים אחרים שהיו חשודים במעורבות בפרשת השחיתות - מפקד חיל הים לשעבר, אליעזר מרום (צ'ייני), ועו"ד דוד שמרון, בן דודו ועורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ההחלטה לסגור את התיק של שמרון מצטרפת להחלטה בשלב מוקדם לסגור את התיק של יועצו לשעבר של נתניהו, יצחק מלכו, וגם להחלטה שלא לחקור את נתניהו עצמו בחשד למעורבות בפרשה. בכך קובעת הפרקליטות כי לא רק שנתניהו לא היה מעורב במסכת השחיתות לכאורה, אלא שגם מקורביו לא היו מעורבים בה.

יש מי שאינו משלים עם הגישה הזאת וסבור כי מדובר בכישלון של הפרקליטות להגיע לחקר האמת. התנועה לאיכות השלטון, שמנהלת קרב משפטי בבג"ץ בניסיון להביא להקמת ועדת חקירה שתחקור את פרשת הצוללות, מסרה כי "נראה כי חלק מהגורמים שגזרו קופוני ענק על חשבון מערכת הביטחון וסיכנו את ביטחון המדינה, חומקים שוב מתחת לרדאר. רק ועדת חקירה ממלכתית ובלתי תלויה תביא לחקר האמת".

בעוד שההחלטה לסגור את התיק של שמרון הייתה די צפויה, לאור העובדה שהחשדות כי היה מעורב במסכת השוחד התפוגגו טרם הליכי השימוע - ההחלטה בעניינו של צ'ייני היא די מפתיעה ולא מובנית מאליה.

צ'ייני היה חשוד במשך כארבע וחצי שנים בקבלת שוחד בתמורה לקידום העסקאות הביטחוניות. הוא הסתובב בשנים הללו כשעננה כבדה מרחפת מעל ראשו וכמי שנתפס ציבורית כבוגד.

למזלו, עורכי דינו, אייל רוזובסקי וציון אמיר, הצליחו לעורר ספק בקרב מקבלי ההחלטות בפרקליטות במסגרת הליך השימוע. ההחלטה לסגור את התיק של צ'ייני התקבלה בין היתר לאור העובדה שמיקי גנור, סוכן טיסנקרופ בארץ, שגויס כעד מדינה ולאחר מכן חזר בו והפך שוב לנאשם, סיפק גרסה לא יציבה ונגועה בסתירות ביחס למעורבותו של צ'ייני.

כך למשל, גנור מעולם לא העיד, לא כעד מדינה ולא כחשוד, שהיה לו סיכום על שוחד עם צ'ייני. הוא רק אמר שהייתה בין השניים "הבנה".

בשימוע גם הציגו פרקליטיו של צ'ייני ראיה חזקה מזמן אמת שהוכיחה לכאורה כי צ'ייני קיבל מגנור כסף עבור עבודת ייעוץ אמיתית ולא באופן פיקטיבי. מדובר בהקלטה של שיחה שנערכה בין גנור לבין צ'ייני, שבה נשמע צ'ייני מבקש מגנור לקבל בונוס עבור ייעוץ שנתן סביב אחת מהעסקאות. ההקלטה הייתה ראיה חזקה לטובת צ'ייני כי הוא ביקש כסף על עסקה ולא אמר בה שום דבר על הבנות אחרות ומוקדמות ומושחתות שהיו בין השניים.

בנוסף, סנגוריו של צ'ייני הצליחו לטעת ספק בלב הפרקליטים באשר למעורבותו של צ'ייני בהדחת הנציג של טיסנקרופ בארץ שקדם לגנור, שייקה ברקת. החשד הראשוני היה שצ'ייני דחף לסילוקו של ברקת כדי להביא את גנור ומסיבות מושחתות. ואולם, בשימוע הראו עורכי הדין של צ'ייני כי ברקת הועבר מהתפקיד מסיבות אחרות, וסיפור "המלכת גנור" על-ידי צ'ייני לא הוכח.

  *** חזקת החפות: גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב האישום, הנאשמים בפרשת הצוללות וכלי השייט מכחישים את מעורבתם, ועומדת להם חזקת החפות.