"הסטארט-אפ שלנו הוא כמו גט טקסי של הנפש - מי פנוי לטפל בי? התחלנו לגייס, ואז הגיעה הקורונה"

איך אדם במצוקה יכול לדעת מי איש הטיפול המתאים ביותר עבורו? השאלה הזו ניקרה במוחה של ד"ר שלי זיתוני, רופאת שיניים, והיא הציפה אותה במפגש שלה עם פסיכולוגית הספורט מיכל יערון. למעשה, הן הכירו כאשר יערון הגיעה למקום עבודתה של זיתוני בחברת תרופות, כדי להעביר סדנה. זה היה כה מוצלח, שזיתוני ביקשה ממנה להעביר עוד סדנה. "ואז דיברנו על הנושא הזה", היא מספרת.

"כאשר מגיע אליי מטופל, הוא לא יודע האם הוא צריך סתימה, טיפול שורש או משהו שקשור בחניכיים - אותו דבר קורה לאדם שנמצא במצוקה נפשית. הוא יודע שלא טוב לו, אבל הוא לא יודע מי יפתור לו את העניין. מתוך החשיבה הזו החלטנו להקים פלטפורמה שתעזור לאנשים במצוקה להגיע לאדם שהכי מתאים להם".

בדיוק לפני שלוש שנים, במאי 2018, הן החלו לעבוד על האתר שלהן, ובינואר 2020 הוא עלה לאוויר. האתר מבוסס אלגוריתם חכם, שמתמקד בהתאמה אישית של פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים בהבעה, מטפלים ביצירה, מטפלי NLP, מאמנים עסקיים, יועצי קריירה וגם מטפלים משפחתיים וזוגיים. מדובר במאות אנשי מקצוע בפריסה ארצית.

המטופל העתידי עונה על שאלון קצר ואנונימי, שממנו ניתן ללמוד על המאפיינים האישיותיים שלו (וגם, למשל, מהן ההעדפות שלו לגבי משך הטיפול), ואז הוא מקבל רשימת מטפלים אופציונליים עבורו, כולל מאפיינים שלהם.

זיתוני: "הצלחה של טיפול קשורה לחיבור הבין-אישי שנוצר, אז רצינו לתרגם את זה למשתנים כמו באתרי היכרויות, כדי להעלות את ההסתברות להתאמה. את הרי נותנת שם רשימה של התכונות של הגבר שימצא חן בעינייך, אבל בסוף זה הרבה יותר מזה.

"אצלנו לכל מטפל יש פרופיל עם נתונים ביוגרפיים, ועוד שני דברים: הראשון הוא האני מאמין שלהם, תכונות ודברים ברמה האישית; והשני הוא תרגום של עולם הטיפול - למשל, האם המטפל מדבר או מקשיב, האם הוא ממוקד ברגש, בהתנהגות או בחשיבה. הרעיון הוא שמטופל שנמצא בקושי יגיע לסיוע עם כמה שיותר מידע.

"בשלב ראשון גייסנו את החברים של מיכל שיעזרו לנו להרים את זה - לבנות את השאלון ואת האלגוריתם. הפצנו את המידע בתוך רשת יחסית סגורה של מטפלים, ולאט לאט זה התגלגל החוצה. במשך שנה וחצי חידדנו את הדברים, ודייקנו אותם. היינו צריכות לעשות סדר בהרבה אפור שיש בתחום הזה".

לפסיכולוגים אין בעיה להיות ליד קואצ'רים?
יערון: "יש מאמנים אישיים שלא רוצים לשבת עם פסיכולוגים באותו מקום, ויש עובדים סוציאליים שלא רוצים עם מיינדפולנס. העולם מלא באגו, אבל הגישה הזו לא בהכרח נכונה. אני, למשל, עובדת בעולם הספורט, ושם יש הרבה קואוצ'ינג. האם אני טובה במקומות שהקואוצ'ר לא טוב? כן. האם אני יותר טובה ממנו? לא. כשספורטאי בלחץ, התפקיד שלי הוא לא לתת לו טכניקות, את זה עושה המאמן המנטלי, אלא לגלות ממה זה נובע".

איך גייסתן מטפלים?
יערון: "זו עבודה סיזיפית של הרבה שעות. שתינו היינו בתפקידים בכירים עם משכורת מרשימה, ועזבנו את מקומות העבודה שלנו לטובת המיזם. שמנו בו את הכסף, ונכנסנו לזה 24/7. במשך שנתיים לא ידעתי מה זה שבת".

חלק מהמטפלים מציעים פגישות באמצעות הזום - אפשרות שנולדה בתקופת הקורונה, וממשיכה גם כיום, למי שמעוניין בכך.

טיפול באמצעות זום הוא אפקטיבי?
יערון: "בארה"ב מטפלים הרבה בטלפון ובוואטסאפ. לי קשה עם זה, כי הישראלים הם אנשים של חום, מגע והיכרות. בקורונה לא הייתה ברירה, אנשים היו במצוקה ונזקקו לטיפול. עשינו פגישות במחיר נמוך, למרות שמבחינת המטפל זה לא פחות עבודה, ואפילו יש לו פחות מידע, כי הוא לא מרגיש את האווירה בחדר".

זיתוני: "בקורונה היה אוקסימורון של מצוקה גדולה לצד קושי כלכלי. המגפה הציפה הרבה מצוקות, לצד חרדה כלכלית. אנשים עצרו הכול. זה העביר אותנו למקום של 'באות להציל את העולם'. דאגנו לטיפולים חינם, אבל חלק מהמטפלים שגייסנו לזה כעסו עלינו, ואמרו 'גם אנחנו טובעים בתקופה הזו'.

"תוך כדי, שכחנו שגם אנחנו צריכות לפרנס ולהחזיק את האתר, ובעצם לחצנו את עצמנו עוד יותר לקצה. הרעיון הוא שנוכל להתפרנס בכבוד, ושתהיה לנו אפשרות לתת לחברה בחזרה באמצעות עשייה חברתית. בשבועיים-שלושה האחרונים אנחנו מרגישות קצת התאוששות, יש יותר פניות ללכת לטיפול".

יערון מגדירה את האתר כ"סטארט-אפ ייחודי, שהוא קצת כמו אוקיי קיופיד, קצת כמו בוקינג, וקצת כמו גט טקסי - 'מי פנוי לטפל בי?'. הרעיון הוא גם למה לנסוע לחדרה, אם יש מישהו בשכונה לידי. באתר יש גם הרבה ידע, אפשר לקרוא בו למשל על חרדה או הפרעת קשב וריכוז".

הן עמדו בפני סבב של פגישות עם משקיעים פוטנציאליים, ואז הקורונה הגיעה. "ניסינו לגייס, וכולם אמרו שהם בהולד ושזה לא זמן טוב", מספרת יערון. "עכשיו אנחנו מנסות לגשש את דרכנו חזרה".

זיתוני: "כדי להשיג אימפקט, צריך להשקיע הרבה כסף בשיווק. זו הוצאה גדולה להחזיק את האתר. אנחנו עובדות מאוד קשה, ללא תגמול, בשני ערוצים מקבילים - להביא מטפלים ומטופלים בו זמנית. זו הביצה והתרנגולת, וזה הקושי של האתר".

מה הכי מטריד את הישראלים בשנה האחרונה?
יערון: "יש הרבה אנשים עם טראומות, חרדה חברתית והפרעות אכילה. יש הורים שאומרים 'הרווחנו את הילדים בקורונה', אז עכשיו קשה להם עם החזרה לשגרה. גם אירועי מירון הכניסו אנשים לחרדה, הם הציפו פוסט טראומה. לא חסרים טריגרים בישראל".

לאן הייתן רוצות לקחת את הסטארט-אפ?
יערון: "שמנו לב למצוקה הנפשית שקיימת אצל משפחות שמלוות חולים. הרעיון הוא להקים בבתי החולים חדר רגיעה עם אנשי מקצוע, שמאפשר לתת להם מעין 'פוס משחק' מהסיטואציה. לפני הקורונה דיברנו עם הרבה מחלקות, ועכשיו אנחנו מקוות לחזור לזה.

"אנחנו גם מתחילות לעבוד עם גופים עסקיים שיעזרו לעובדים שלהם למצוא איש טיפול, וישתתפו בעלות שלו. עובד בריא בנפשו הוא יותר יצרני. במקום שהוא יביא את הבעיות שלו לעבודה, הוא יקבל עזרה".

זיתוני: "אחרי שנה שאנשים היו בבית, עם כל המשברים הנפשיים בדרך, לא בטוח שהעובד שיצא לחל"ת חזר אותו דבר. זה הזמן של ארגונים לתת סיוע מנטלי ונפשי, כדי לחזור לשגרה.

"מעבר לזה, אני רוצה להגיע גם לעולם - כי הפורמט שלנו לא קיים בשום מקום. נרצה גם לצאת מחוץ לעולם הדיגיטלי, ולהקים חדרי רגיעה. כמו שיש סניף דואר בכל שכונה, שיהיה מקום שאפשר לגשת אליו אם את במצוקה, ויהיה שם איש מקצוע שיעשה לך ונטליציה. זה יהיה סוף עידן הבדידות".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il