משימה לאומית בוערת: חיזוק ושיקום דו-הקיום

זה לא עניין של ימין ושמאל. המחשבה שאפשר לעצום עיניים ולהמשיך הלאה, תוביל אותנו בכל פעם לאסון גדול יותר, והיא מאיימת על עצם קיומנו • עם סיום המאורעות הקשים על מדינת ישראל להגדיר את שיקום היחסים בין יהודים וערבים בישראל ואת חיזוקם כמטרת על

 

 

מתוך המהומות בלוד / צילום: Reuters, Oren Ziv/dpa
מתוך המהומות בלוד / צילום: Reuters, Oren Ziv/dpa

"לא לאלימות, כן לחיים משותפים!"

תחת הכותרת הזו קראנו לתושבות ותושבים בעמק חפר להגיע לעצרות בשלושה צמתים בעמק, לגנות ביחד את אירועי האלימות הקשים בין ערבים ויהודים, לקרוא לדו-קיום של שלום ואחווה ולהרגיע את הרוחות - למען העתיד של כולנו במדינה הזו.

השבוע נפל דבר בישראל. משבוע עם סדר יום אזרחי וחזרה ל"חיים שפויים" אחרי שנת קורונה, הגענו תוך ימים ספורים למצב של מלחמה, תוך השבתה של חצי מדינה.

הטילים מעזה לדרום ולמרכז הם תופעה איומה שאסור לקבל, ויש לפעול בכל דרך אפשרית כדי להפסיקה, אחת ולתמיד, בטווח המיידי והארוך. אבל ברור לי כי הסכנה האמיתית, המשמעותית והכואבת ביותר היא זו המתחוללת אצלנו בפנים. הסכנה הנשקפת למדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית - למרקם העדין והשביר כל-כך במדינה הזו, בין יהודים וערבים.

דו-הקיום בישראל נבנה במשך שנים ארוכות. הוא מסובך ומורכב מאין כמוהו מרגע הקמת המדינה. הוא ידע משברים גדולים במשך השנים. נראה כי המשבר הנוכחי הוא אחד המשמעותיים שבהם.

הרקע, הסיבות והקרקע שממנה פרצה הלהבה האדירה הזאת - שכוללת מעשי אלימות נוראיים, קשים לעיכול, בין ערבים ליהודים - הם רבים ועוד יילמדו בספרי ההיסטוריה.

ברגע זה הדבר החשוב ביותר הוא להרגיע את השטח, לפני שייגרם נזק גדול עוד יותר לחברה הישראלית, שייקח שנים רבות לתקן. נזק שהוא סכנה אמיתית לישראל ולביטחון תושביה, יהודים וערבים כאחד.

אתמול יצא מכתב של מרכז השלטון האזורי, בו ביקשנו ביחד, ראשי רשויות ערבים ויהודים, "להפסיק לאלתר את מעשי האלימות ולשוב ולהידבר למען העתיד שלנו, כולנו".

קריאה מעין זו - עם מסרים של פיוס, של כבוד הדדי, של חשיבותם של החיים המשותפים, צריכה לצאת היום, יותר מתמיד, על-ידי כל המנהיגים באשר הם ובמיוחד על-ידי מנהיגי המדינה שלנו.

לצד גינויי האלימות וטיפול ביד קשה במתפרעים, על בכירי המערכת הפוליטית להעביר מסר ברור: כולנו ישראלים. כולנו כאן ביחד. דו-הקיום בין ערבים ויהודים במדינה שלנו הוא ערך עליון.

אסור לתת לקולות הקיצוניים לשלוט בשיח. הרוב הגדול בישראל, בקרב היהודים ובקרב הערבים, מעוניין בשקט, בשלום ובחיים משותפים. אסור לשתוק. אסור לגנות בלשון רפה. חייבים לומר את הדברים בקול רם ובצורה ברורה.

את התבערה הזו חייבים לכבות בהקדם, אבל לא פחות חשוב: עם סיום המאורעות הקשים שאנו חווים בימים אלה, על מדינת ישראל לעשות חשבון נפש. על ההנהגה - ולא חשוב איזו ממשלה תקום - להגדיר את שיקום היחסים בין יהודים וערבים בישראל ואת חיזוקם כמטרת-על. זוהי משימה לאומית חשובה מאין כמוה.

על מערכת החינוך לעסוק בדו-הקיום ובחשיבותו. המילה "שלום" חייבת לחזור לשיח הישראלי. חייבים להפנות תקציבים אדירים לקיום תוכניות לאומיות להידברות ולשיתופי-פעולה בכל היבט אפשרי - חינוכי, כלכלי, חברתי ואקדמי.

זה לא עניין של ימין ושמאל. המחשבה שאפשר לעצום עיניים ולהמשיך הלאה, תוביל אותנו בכל פעם לאסון גדול יותר. היא מאיימת על עצם קיומנו.

הימים הללו הם קריאת השכמה. מחובתנו להתעורר - ולפעול.

הכותבת היא ראשת המועצה האזורית עמק חפר וחברה בסופרסונס