שופרסל: Be עברה לראשונה לרווח תפעולי ברבעון הראשון של השנה

פעילות האונליין של שופרסל ממשיכה לצמוח וכעת תופסת כ-22% מהכנסות הרשת, לעומת 17.5% ברבעון הקודם • המנכ"ל איציק אברכהן מגיב לדוח המבקר על מחירי המזון: "איזה אינטרס יש לי למכור אננס ב-60 שקל? שיתייחסו לנושא המכסים"

סניף רשת BE פארם של שופרסל באילת / צילום: שיר גולני
סניף רשת BE פארם של שופרסל באילת / צילום: שיר גולני

שופרסל מדווחת היום (ד') על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של שנת 2021, כאשר בולטת במיוחד צמיחה של 16% ברווח התפעולי של הקבוצה. לעלייה הזו תרמה בין השאר רשת הפארם Be, שהציגה לראשונה מאז שנרכשה רווח תפעולי.

הכנסות הקבוצה ברבעון הראשון הסתכמו בכ-3.8 מיליארד שקל, גידול של 0.9% בלבד בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד (3.7 מיליארד שקל).

הרווח התפעולי ברבעון הסתכם ב-198 מיליון שקל (המהווים 5.3% מהכנסות הקבוצה), והרווח הנקי הסתכם ב-114 מיליון שקל (3% מסך ההכנסות). ברבעון המקביל אשתקד הרווח התפעולי עמד על 171 מיליון שקל (4.6% מההכנסות), והרווח הנקי עמד על 90 מיליון שקל (2.4% מההכנסות).

Be ממשיכה לשפר תוצאות

מגמת השיפור של רשת הפארם Be נמשכת גם ברבעון הזה, והכנסותיה הסתכמו בכ-216 מיליון שקל, בהשוואה ל-201 מיליון שקל ב-2020 - גידול של כ-7.5%. הרשת עברה במהלך הרבעון הראשון מהפסד של כ-8 מיליון שקל אשתקד, לרווח תפעולי של כ-1 מיליון שקל ברבעון הנוכחי.

מנכ"ל הרשת איציק אברכהן אמר לגלובס: "התחייבנו שהשנה הרביעית תהיה שנת רווח ואנחנו רואים את זה כעת. ב-2021 נראה תוצאות טובות יותר במכירות בקניונים שהיו עד עכשיו סגורים. אנחנו אופטימיים שנעמוד בתוכניות למכירות של יותר ממיליארד שקל מכירות. אנחנו בכיוון".

באשר לרשת שופרסל, מהדוח עולה כי המכירות בסניפים זהים בקבוצה אף קטנו ברבעון זה בשיעור של כ-0.5% בהשוואה לרבעון הראשון של 2020. יחד עם זאת, מכירות האונליין ממשיכות לצמוח והגיעו לכ-800 מיליון שקל ברבעון (21.9% מסך המכירות הקמעונאיות, לעומת כ-17.5% ברבעון המקביל אשתקד).

מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן / צילום: שלומי יוסף
 מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן / צילום: שלומי יוסף

הסתייגויות מדוח המבקר

דוחות הרבעון הראשון של 2021 מגיעים אחרי השנה המצוינת שעברה שופרסל בשנת הקורונה. "לא יהיו רבעונים עם מחזורי מכירות כפי שהיו ב-2020, מיליוני התושבים שהיו בבתים וקנו מעל ומעבר נכנסים למצב יחסית נורמלי, אולם עדיין עם קניות מוגברות ביחס לשנים 2018-2019", אומר אברכהן. לדבריו, "מה שאנחנו רואים היום ברווח הגולמי זה פועל יוצא של שיפורים בתהליכי עבודה, בתפעול, חיסכון בהוצאות ושיפור בתהליכים של ליקוט באונליין לצד שיפור ושימור הרווחיות הגולמית".

השבוע פורסם דוח חריף של מבקר המדינה שמצביע על שורה של לקויים בשוק המזון, תוך טענה לריכוזיות במשק ולרווחיות גבוהה ברשתות המזון - כל זה על גב הצרכן.
אברכהן: "יש לי לא מעט הסתייגויות והערות לדוח הזה. איש מעולם לא דיבר איתי עליו, לקחו תקופה של אחרי המחאה החברתית שכולנו היינו בתקופה לא פשוטה ובהתארגנות. אילו הנתונים היו נמדדים מהשנים שקדמו למחאה לעומת 2020 היה על מה לדבר אבל בהשוואה לתקופה של אחרי המחאה מוצגים פה נתונים בעייתיים. אפשר היה לכתוב את הדברים אחרת, לא הייתה התייחסות לנושא המכסים. אנחנו מקבלים הנחיות ממשרד הכלכלה באילו מחירים למכור".

בסופו של דבר, אי-אפשר להתווכח עם הכיס שלנו, אנחנו משלמים יותר. קח למשל את הפירות והירקות.
"איזה אינטרס יש לי לנסוע לבת שלי בניו ג'רזי ולקנות אננס ב-10 שקל ולמכור פה ב60 שקל? זה לא הגיוני הרי. צריך לחבר מה מניע את היבואן בסופו של יום להציג לקמעונאי את המחיר הזה. להוסיף את הקיטום שמקצר את אורח חיי הפרי את ההטסה שלו ואת העלויות שמושתות עלינו. זה לא סוד שבכול העולם של המוצרים הבסיסים כמו עגבנייה ומלפפון אנחנו מפסידים כסף כי אי-אפשר להעלות מחירים. אנחנו מביאים עגבנייה מטורקיה כי אין יכולת לענות על הצרכים. שופרסל קונה 97% מהפירות והירקות מהחקלאים בישראל בהסכמים ארוכי טווח אבל כשיש פגעי טבע של מזג אוויר וכשהחקלאים לא מסוגלים לספק, רק אז יוצאים החוצה".

נתח השוק של המותג הפרטי של שופרסל עלה מ-25.5% ברבעון המקביל אשתקד ל-27.4%. מה זה מלמד על הצרכן הישראלי? האם נגמלנו מהחיבה למותגים מוכרים ומה זה אומר על הרווחיות שלכם מהמוצרים הללו?
"ישראל במצב כלכלי טוב ולצרכנים יש רצון להגיע למותגים הבינלאומיים, אלא שבתוך זה יש ישראלים שמסתובבים בעולם ורואים שבטסקו או בקרפור אפשר לקנות מותגים פרטיים וזולים באיכות טובה. נגיע ל-30% ויותר, יש לנו תוכניות התרחבות ואנחנו מקבלים את האמון. שיעור הרווחיות שלנו דומה או טוב יותר ולצרכן אנחנו מביאים הצעת ערך טובה".

האמון שעליו מדבר אברכהן מתבטא בנתון לפיו 80%-82% מהקניות ברשת נעשות על ידי חברי המועדון של שופרסל. המועדון מונה שני מיליון חברים, מתוכם 646 אלף מחזיקים בכרטיס אשראי שופרסל. "אפשר להגיד שאנחנו כמעט מועדון סגור. זו נאמנות עצומה. במשבר של 2020 הוכחנו את זה בהיקפים של הקניות", הוא אומר.

הקורונה דחפה את הצמיחה באונליין?
"זה התחיל לפני הקורונה, כי הציבור הישראלי כבר מכיר את עלי אקספרס ואת אמזון. ופתאום זה מתחיל לעבוד בישראל עם רשתות ועם חברות ישראליות. אם חשבו פעם שהאונליין לא יתפוס יותר מ-15% ואחרי כן העריכו ב-20%. אני לא רואה שום סיבה שהאיזון בין פיזי ואונליין לא יתגלגל ל-70%-30%".

זה אומר שתסגרו חלק מהחנויות?
"לא, כי מה שיפה הוא שהגידול באונליין לא חייב לפגוע בחנויות הפיזיות. היה שלב שחששנו שיהיה מעבר שיטה את הכף לכיוון 70% לאונליין, אבל המציאות מוכיחה הפוך כי 70% מהלקוחות החדשים באונליין הם לקוחות חדשים של שופרסל כך שתמיד יהיה את הבאלאנס בין פיזי לאונליין".

שופרסל פרסמה על שיתוף-פעולה עם בנק דיסקונט בהקשר של הקמת ארנק דיגיטלי משותף. בינתיים הקדים רמי לוי והשיק ארנק דיגיטלי משלו, ובדוחות אף מצוין כי "אין ודאות שהעסקה עם דיסקונט תושלם". בעניין זה אומר אברכהן: "הנושא של הארנק הוא לא האישיו, לשופרסל יהיה בין יוני-אוקטובר ארנק משלה. האישיו הוא שיתוף-פעולה נרחב עם תאגיד בנקאי כמו דיסקונט. קיבלנו את האישור מהממונה ואנחנו ממתינים למפקח על הבנקים ולבנק ישראל. לצורך התחרות בארץ שופרסל ובנק דיסקונט יכולים לתרום תרומה מכרעת, קל וחומר כשנכנסו שחקנים אחרים לתחום של הארנק כמו אפל וגוגל".

צרו איתנו קשר *5988