חברת פיתוח הרחפנים שמגיעה לבורסה בת"א עם גידול בהפסדים והערת עסק חי

נמשך גל חברות הטכנולוגיה המתדפקות על דלתות הבורסה בתל אביב, ואחת מהאחרונות שפרסמו טיוטות תשקיף ציבוריות היא חברת ספיר, הפועלת בתחום הרחפנים.

ספיר (SPEAR) יו.אי.וי, שהחלה את פעילותה בתחילת שנת 2017, עוסקת בפיתוח וייצור "מערכות אוויריות בלתי מאוישות ייחודיות, הניתנות לשיגור באמצעים שונים ומיועדים לביזור סנסורים ביישומים בשווקים הביטחוניים, הגנת המולדת (Homeland Security), HLS, אכיפה, אבטחה, חילוץ והצלה ושווקים אזרחיים נוספים".

המערכות שספיר מייצרת ניתנות לשיגור בטווחים וממצבים שונים, מהאוויר, מהים ומהיבשה, ועל פי ההערכות, היא מעוניינת לגייס כ-20 מיליון דולר (כ-65 מיליון שקל), לפי שווי חברה שינוע סביב כ-60 מיליון דולר (כ-200 מיליון שקל) "לפני הכסף". מייסד החברה הוא המנכ"ל גדי (גדליה) קופרמן, והיא מעסיקה כ-30 עובדים. את הנפקתה מובילה פועלים אי.בי.אי.

בחודש מרץ האחרון חתמה ספיר על הסכמי השקעה מוקדמת של יותר מ-5 מיליון דולר עם כמה משקיעים, חלקם בעלי עניין בחברה, שלדברי החברה נעשה לפי מחיר מניה המשקף הנחה של 20% ממחירה במסגרת ההנפקה.

עם אלה נמנים עדי פדרמן, בנו של דיוויד פדרמן, מבעלי חברת הפטרוכימיים וקבוצת הכדורסל מכבי תל אביב, וכן הילל קוברינסקי, שבין היתר הקים וניהל את חברת Interwise, שנמכרה לידי AT&T. 

הכנסות מצומצמות לצד הפסדים

בספיר מסבירים, כי הטכנולוגיה שהחברה פיתחה, "כוללת רחפן המשוגר מתוך מארז ייחודי (קפסולה) ומאפשר מענה מהיר, פשוט לשימוש ועמיד לתנאי סביבה קשים". החברה מפתחת רחפנים בגלדים שונים, החל מרחפן קטן במשקל 250 גרם ועד רחפנים במשקל 3 קילו.

לדבריה, "בעולם המערכות האוויריות הבלתי מאוישות בכלל ובתחום הרחפנים בפרט, קיימים מספר אתגרים לשימוש במערכות אלו, כגון זמינות ומיידיות המערכות, עמידתן בתנאי סביבה שונים, משך שהייה באזורי היעד, טווחי טיסה, אחזקה שוטפת והיערכות לוגיסטית".

כמו חברות טכנולוגיה צעירות רבות אחרות שהגיעו להנפקה בבורסה בגל ההנפקות של השנה האחרונה, גם ספיר מציגה בינתיים הכנסות מצומצמות לצד הפסדים שהיא צוברת, ונושאת בדוחותיה הערת "עסק חי" תוך הפניית רואי החשבון ותשומת לב המשקיעים גם לתזרים המזומנים השלילי שיש לה מפעילות שוטפת וגם להפסדיה הנצברים.

עוד מציינים רואי החשבון, כי "יכולת החברה להמשיך בפעילותה תלויה בגיוס מקורות למימון פעולותיה". ב-2020 הכנסותיה של ספיר התקרבו ל-3 מיליון שקל,לעומת כ-2 מיליון שקל ב-2019. לצד זאת, גם הוצאותיה גדלו משמעותית, כך שבשורה התחתונה הפסדיה הגיעו ל-10 מיליון שקל, לעומת הפסד של פחות מ-4 מיליון שקל ב-2019.

בספיר מציינים בין היתר, כי "החברה הינה חברת מחקר ופיתוח המצויה בתחילת דרכה אשר טרם סיימה את פיתוח מוצריה ואין כל ודאות כי יעלה בידה להשלים את פיתוח מוצריה או החדרתם לשוק הרלוונטי או לשאת בעלויות פיתוח המוצרים".

עמידות, שרידות ועלות נמוכה

יחד עם זאת, בחברה מזהים פוטנציאל גדול בענף, ומציינים, כי למערכות שהיא מפתחת כמה יתרונות, בהן מיידיות, עם פריסה ושיגור מהירים, עמידות ושרידות לאורך זמן ואפשרות להפעלה בתנאי סביבה קשים, הפעלה פשוטה, וכן עלות נמוכה של המערכות, "יחסית לפתרונות אחרים בתחום המכוונים לשווקי היעד".

עוד חושפים דוחותיה הכספיים של ספיר, כי החברה נפגעה מהתפשטות וירוס הקורונה, בעקבותיו בוטלו, "תערוכות משמעותיות בתעשייה הביטחונית והאזרחית שבהן החברה התכוונה להשתתף" וצפויות היו להיות "מנוע מרכזי בצמיחת החברה", נוסף לעצירת "לא מעט מכרזים והזדמנויות שהיו מאוד רלוונטיות לחברה".