הלחימה הסתיימה: עכשיו יתחיל קרב ההישרדות של העסקים

בתום 11 ימי לחימה הוגשו 5,245 תביעות נזק למס רכוש, מתוכן 3,424 תביעות בעקבות נזקים למבנים (בתים, עסקים וכו') ו-1,724 נזקים לרכבים. עוד 96 תביעות נוגעות לרכוש אחר. כ-170 משפחות פונו מבתיהן שאינם ראויים למגורים והוסדר להן דיור חלופי. על פי ההערכות, הנזקים הישירים למשק מהלחימה וההתפרעויות ופעולות הטרור והאיבה עברו את ה-200 מיליון שקלים. בכל מבצע צוק איתן הסתכם הנזק הישיר מפגיעת טילים בכ-200 מיליון שקל, בחלוף כ-50 ימי לחימה.

עובדי קרן הפיצויים-מס רכוש מלווים בשמאים ומהנדסים פועלים מתחילת מבצע "שומר החומות" באזורים שנפגעו במתן מענה למי שרכושם נפגע מירי הרקטות, ולמי שרכושם נפגע כתוצאה מפעולות איבה בין אוכלוסיות ערביות ויהודיות.

מנתוני תיקי תביעות שנפתחו במערכת ומצויים בשלבי טיפול שונים עולה כי "מוקד אשקלון" של רשות המסים - הכולל את הערים אשדוד, אשקלון, באר שבע, שדרות ויישובים באזור - היה העמוס ביותר ואליו הוגשו 2,575 תביעות, מתוכן 1,087 באשקלון בלבד. 787 מבנים נפגעו באשקלון מירי הטילים ו-792 רכבים. באשדוד נרשמו 228 פגיעות במבנים ו-130 פגיעות ברכב.

אל מוקד תל אביב של רשות המסים - הכולל את הערים גבעתיים, ר"ג, פ"ת, ת"א, חולון ויישובים באזור - הוגשו 2,336 תביעות, מתוכן 1,158 תביעות בגין נזקים למבנים ו-1,599 תביעות בגין נזקים לרכב. מוקד זה מטפל גם בערים לוד ורמלה שם נרשמו נזקים בעקבות פעולות האיבה לאחר שמאות רכבים הוצתו ועסקים הושחתו.

במוקד חיפה, הכולל את העיר עכו, שם לא היה כלל ירי ונזק מטילים, טופלו 253 תביעות נזק, מתוכן 111 פגיעות ברכבים ו-141 פגיעות במבנים. מדובר בין היתר בנזקי השריפות במסעדות מרקטו ואורי בורי, שריפת בתי מלון בעיר עכו ושריפת רכבים במהלך הפרעות.

ירושלים, שהמאורעות בה היוו את יריית הפתיחה להסלמה, נרשמו מעט פגיעות יחסית - 81 תביעות נזק הוגשו בסך הכל, מתוכן 17 פגיעות במבנים ו-61 פגיעות ברכב.

מהערכה שביצע ד"ר רובי נתנזון, היועץ הכלכלי של להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, עולה, כי כבר לאחר תשעה ימי לחימה הנזק הכלכלי עמד כמעט על כלל העלות ב-50 ימי לחימה ב"צוק איתן" - כ-200 מיליון שקל בגין נזק ישיר בלבד.
אך הנזקים העקיפים עקב ירידה בפעילות העסקית, הוצאות נלוות לשמירת הפעילות הכלכלית והוצאות שווא כמו משכורות לעובדים שלא עבדו - עלולים להיות גבוהים בהרבה. ברחבי המדינה נרשמו נזקים עקיפים בעקבות הלחימה וההתפרעיות, בהיקפי עתק, אלא שבערים שנפגעו מאוד מירי רקטות, נכון לעכשיו העסקים אינם זכאים לפיצויי על נזקים אלה - שמוגבל לפי חוק לעסקים ביישובי הספר - באזור שדרות ועוטף עזה.

האם התקנות יורחבו?

בעבר זכו לקבל פיצויים על נזק עקיף רק בעלי עסקים הנמצאים במרחק של עד 7 ק"מ מגדר הגבול עם עזה - שדרות והמועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב. ב-2014, בעקבות מבצע "צוק איתן", הוחלט להרחיב את הזכאות לפיצויים על נזק עקיף ליישובים שבמרחק עד 40 ק"מ - אשדוד מצפון ובאר שבע ממזרח. ההרחבה נקבעה כזמנית, בהוראת שעה, אך בכל שנה הוארכה על ידי האוצר, לאחרונה במרץ השנה עד סוף 2019. אלא שבמבצע הנוכחי הוטלו הגבלות על התקהלויות, מקומות עבודה ולימודים בטווח 80 ק"מ מעזה, עד נתניה.

בסוף "צוק איתן" הורחבו תקנות מס רכוש כך שגם עסקים בערים שספגו פגיעות ישירות, בהן אשקלון, קיבלו פיצוי על נזק עקיף. האם גם הפעם יורחבו התקנות? האם הערים המעורבות שהעסקים בהן ספגו מכה קשה (ראו תיבה) יכללו? גורמים באוצר וברשות המסים אומרים כי מוקדם לדבר על כך, ובכל מערכות הלחימה השאלה הזאת נבחנה רק כאשר היה מושג מה היקף הנזק בעקבות הלחימה. כלומר: בסיומה.

נתנזון מציין, כי כ-35,724 עצמאים פועלים בטווח 40 ק"מ מעזה. "עבור כ-2,388 עצמאים העובדים בישובים במרחק 7 ק"מ - שגרת חייהם הופסקה לחלוטין והם אינם יכולים לעבוד בתקופת המבצע על פי הוראות פיקוד העורף". יתר העצמאים, כ-33,336 פועלים בטווח של 7-40 ק"מ מעזה.

עסקים מחפשים ודאות

את העסקים שנפגעו ואת הארגונים המייצגים אותם האמירה כי הפיצוי ייבחן בסיום הלחימה לא מרגיעה. עו"ד רועי כהן, נשיא להב, פנה לוועדת הכספים הזמנית בבקשה כי תקיים דיון דחוף ותחליט על הרחבת התקנות גם לעצמאים שאינם גרים ב-40 ק"מ, ואשר היו אמורים לספק שירות או מוצרים לעסקים במרחב זה וכן לעצמאים במרחב זה שנמנע מהם להגיע ולספק את שירותיהם מחוץ לו. בנוסף מבקש כהן כי יפוצו גם בעלי עסקים שנפגעו בכל הארץ, בהם סוכני הנסיעות, בעלי גני האירועים ואולמות השמחה, עצמאים העובדים במסגרות לימוד וחוגים.

גם נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה יוסי אלקובי, לא מחכה ומבקש משר האוצר לפעול כעת. במכתב ששיגר לשר האוצר ישראל כ"ץ הוא דורש פיצוי לעסקים קטנים ובינוניים בגין הלוחמה בטווח של 80 ק"מ מרצועת עזה. "העסקים אותם אנו מייצגים (כ-80,000) נמצאים במצב קשה מאוד כלכלית לאחר שבקושי שרדו את משבר הקורונה", כתב אלקובי לכ"ץ וביקש כי יפרסם כבר עתה מתווה פיצוי מיידי לכל העסקים שנסגרו עקב הנחיות פיקוד העורף וגם לאלה שלא נדרשו לסגור אך סגרו בשל הנסיבות. 

מי יפצה על נזקים עקיפים בערים המעורבות?

השוק בעכו שומם. העיר העתיקה ריקה. לא רק העסקים שנשרפו והושחתו סגורים, גם העסקים השכנים שוממים. הפרעות של השבוע האחרון עשו את שלהן . כך, גם מי לא שלא נפגע מרקטה ולא השחיתו לו את העסק סופג פגיעה כלכלית קשה.

"הלקוחות מצביעים ברגליים ולא מגיעים", אומר מחמוד עלאק, בעל "קארמל - קונדיטוריה בעבודת יד ללא גלוטן", בעיר העתיקה. "מיום רביעי שעבר אני סגור. אני פותח את העסק, מנקה, סוגר ועולה הביתה. מאוד כואב לראות את מה שקרה פה. רק יצאנו מהקורונה והרגשנו את הכל מתאושש ועכשיו העסק סגור, ואנחנו עם אפס הכנסות".

אתי בלנד, בעלת בוטיק האופנה "אופנת ליידי" ברחוב בן עמי בעכו (עסק שאינו בנמל), יושבת עם עלאק לקפה כל בוקר מאז תחילת הפרעות, ושניהם כואבים יחד את המצב. "אף לקוח לא מגיע. העסקים מתים. שוממים. אנחנו יושבים ביחד וכואבים ביחד. אנחנו לא רגילים לזה. אנחנו חיים יחד ועובדים יחד. כולנו בתקווה שהמצב יחזור לקדמותו. השאלה מתי ואיך, ואת זה אי אפשר לדעת".

דרומה משם, ברמלה ובלוד, המצב לא שונה בהרבה. "כל השבוע היינו סגורים. עכשיו פתחתי בפעם הראשונה, כי התחלתי להרגיש קצת ביטחון", מספר מרוואן חמדוני, בעל חנות הבגדים "מותגי העיר לוד". החנות ממוקמת באזור התחנה המרכזית בעיר שבו התרחשו התפרעויות אלימות. "עבר עלינו שבוע עם אפס הכנסות כשכל ההוצאות ממשיכות לרדת", הוא מספר. "בקושי שרדנו את הקורונה ואז התחילה המכה הזאת. אנחנו מתחילים לחזור לשגרה לאט לאט, אבל הלקוחות עוד לא חזרו. יש לנו כוחות להתרומם מהמכה הזאת, אבל לקוחות אין. אנשים עדיין מאוד פוחדים. הם לא יוצאים".

עלאק, בלנש, חמדוני ועוד עשרות בעלי עסקים בערים שנפגעו בעקבות ההסלמה במצב הביטחוני, שואלים את עצמם מי יפצה אותם. הנזק שנגרם לעסקים הללו מכונה "נזק עקיף" - נזק כלכלי שנגרם במסגרת אירועי לחימה אך לא מפגיעות ישירות של טילים או מפעולות איבה. מדובר על תשלום שכר לעובדים שנעדרו, אובדן לקוחות או עסקאות, ירידה במחזורים וברווחים . הבעיה היא שכרגע אין מי שיפצה אותם. על פי חוק, רק עסקים ביישובי הספר - באזור שדרות ועוטף עזה - זכאים לפיצויי על נזקים אלה.