פרויקט נימבוס: ישראל קיבלה הנחה של מעל 20% על שירותי הענן

ועדת המכרזים הכריזה באופן רשמי כי אמזון וגוגל נבחרו לשמש תשתית מיחשוב הענן של הממשלה • בכירי האוצר התייחסו לאפשרות של מרד עובדים בענקיות הטק: "התרחיש הזה הוא איום שעשינו לו כמה מודלים במסגרת המכרז" • הענן הציבורי שיוקם בישראל צפוי בהמשך הדרך לשמש מדינות שכנות

שירותי מחשוב ענן / צילום: Shutterstock, Blackboard
שירותי מחשוב ענן / צילום: Shutterstock, Blackboard

ועדת המכרזים של מינהל הרכש באגף החשב הכללי, הכריזה היום באופן רשמי וסופי על החברות אמזון (AWS) וגוגל, כזוכות במכרז לאספקת שירותי ענן לממשלה במסגרת החלק הראשון של פרויקט נימבוס. החוזה מול החברות נחתם לפני כמה ימים ותחילת המעבר בפועל לענן תחל בעוד כחודשיים ותוגבל לתכנים שניתן להעלות לאוזרי ענן בחו"ל, באירלנד, בפרנקפורט ובהולנד.

עם הכרזה זו, החברות יחלו בהיערכות לאספקת השירותים לממשלה ובכלל זה הקמת אתרי ענן מקומיים בישראל. העננים המקומיים יוקמו בתוך שנתיים אך לדברי האוצר ייתכן שאחד הספקים הזוכים יפתח את הענן האזורי בישראל עוד קודם לכן.

הפרויקט כולל ארבעה חלקים: רכישת שירותי הענן, גיבוש המדיניות הממשלתית להגירה לענן, מענה לאינטגרציה והגירה לענן וביצוע בקרה ואופטימיזציה על הפעילות בענן. ההיקף הכספי המוערך של המכרז מצד ענקיות הענן הוא כ-4 מיליארד שקל.

המכרז נועד להחליף את התשתית המיחשובית של משרדי הממשלה שעד כה נוהלה מקומית בעשרות רבות של אתרים, שכל אחד נוהל באופן עצמאי. במקום זאת, יעברו משרדי הממשלה לשימוש בתשתית מחשב של ענקיות הענן. השלבים הבאים של המכרז יעסקו באופן שבו משרדי הממשלה יעשו שימוש ביתרונות של הענן מעבר לפן התשתיתי. לדברי החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג, "הממשלה תוכל ליהנות מהטכנולוגיות המתקדמות ביותר, כמו הגנות הסייבר הטובות ביותר במקום ביוזמות ספורדיות של מנהל כזה או אחר".

שתי הענקיות שנבחרו במכרז יהיו הספקיות היחידות בשבע השנים הקרובות ולאחר מכן תינתן אפשרות להוסיף ספקיות נוספות. כיום עומד מספר ספקיות הענן הציבוריות הגלובליות על חמש, כשלצד אמזון, הנחשבת למובילה העולמית, וגוגל, אפשר למנות את מיקרוסופט, אורקל ו-IBM. מיקרוסופט ואורקל כבר הכריזו על הקמת ענן אזורי בישראל והן ממשיכות בהקמתו חרף ההפסד במכרז הממשלתי.

"מרגישים ביטחון בתהליך שנעשה"

השלב שהוצג היום הוא השלב הראשון במכרז. במסגרת שלב זה נקבעו הספקיות אליהן יעבירו משרדי הממשלה וצה"ל בהדרגה את תשתית המיחשוב שלהן, שכיום נעשית באופן מקומי. אופן היישום של המכרז והשימוש בכלים המתקדמים שזמינים בענן, יטופלו בשלבים הבאים של המכרז.

על פי האוצר, שיעור ההנחה שקיבלה הממשלה על שירותי הענן הוא למעלה מ-20% בהשוואה למחיר הרשמי. לדברי אביתר פרץ ממנהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי מדובר ב"מחירים הטובים ביותר שגופי ממשלה ראו בעולם".

במסגרת המכרז זכתה חברת KPMG בליווי הפרויקט, במסגרתו תיקבע הדרך שבה בפועל יעברו משרדי הממשלה לענן. תהליך זה החל לפני כחודש ויסתיים בעוד כשמונה חודשים.

בכירי האוצר התייחסו לעתירות שהגישו החברות שהפסידו במכרז אורקל ומיקרוסופט, במטרה לקבל ארכה שתאפשר להן להגיש ערעור על תוצאות המכרז בהמשך. לדברי עו"ד צביאל גנץ מהלשכה המשפטית של משרד האוצר, "יש עתירות שמשמעותן שהספקים המפסידים שומרים זכות דיונית להגיש עתירה אם לדעתן נפלו פגמים". לדבריו, "פורמלית אין הליך מהותי מול בתי המשפט. נעשו בקרות שלא נעשו באף הליך במכרז מרכזי ואנו מרגישים ביטחון בתהליך שנעשה".

הספקים הזוכים יידרשו לספק שירותי ענן מאזור (Region) ישראלי, שיבטיחו לממשלה רציפות תפקודית, הבטחת ריבונות ופרטיות המידע בהתאם לחוק הישראלי. בשיתוף גורמי ביטחון המידע הרלוונטיים בממשלה, הוגדרו במכרז דרישות אבטחת מידע מקיפות הבאות לתת ביטחון לגופי הממשלה השונים בעת שימושם בענן הציבורי.

בנוסף, הקמתו של האזור הישראלי תתרום לפיתוח המשק המקומי לאור ההשקעות הרבות הנדרשות להקמתו ולתפעולו. המהלך יתרום לפיתוח האקוסיסטם הישראלי בכך שיביא להקמתן של חברות העוסקות בטכנולוגיות ענן, לקידום תרבות של ניתוח נתונים לאור הסמיכות הגאוגרפית לאזור הענן, להכשרת עובדים מקומיים בטכנולוגיות ענן. כמו כן הענן צפוי לשמש מדינות סמוכות לישראל.

זמינות שירותי הענן בישראל תאפשר מעבר משמעותי של שירותי הממשלה לענן ובכך לנצל את היתרונות הטכנולוגיים שבענן לצורך שיפור השירותים לאזרח וגם להביא ליעילות כלכלית בעלויות השוטפות מאחר שהממשלה לא תצטרך להשקיע בציוד שנועד לשמש רק בתקופות של צריכת שיא ובשאר הזמן לעמוד ללא שימוש.

"אמון בממשלת ישראל ומוכנות לעבוד איתה"

הפרויקט מובל על ידי ועדת המכרזים המרכזיים למחשוב וטכנולוגיה בראשות גל אמיר ואביתר פרץ, ממינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי, בהשתתפות רשות התקשוב הממשלתי.

באירוע לעיתונאים שנערך היום במשרד האוצר השיבו הבכירים שהובילו את המכרז לשאלות שנגעו לאפשרות שהחברות הטכנולוגיות הגלובליות, או עובדים באותן החברות, ישבשו את עבודת העננים מסיבות פוליטיות או אחרות.

עו"ד גנץ השיב כי מדובר בתרחיש שזכה להתייחסות מקיפה ויסודית. לדבריו "זה היה אחד האתגרים המשמעותיים. התרחיש הזה הוא איום שעשינו לו כמה מודלים במסגרת המכרז".

החשב הכללי רוטנברג סיפר כי התייחסות לאתגר זה "הייתה דרישה בסיסית כחלק מהמענה. הראשונים שחוששים הם תמיד אנחנו, מערך הסייבר, משרדי הממשלה, ורשות הדיגיטל, כולל משרדים ביטחוניים שחוששים מאוד מאוד".

עו"ד גנץ השיב ואמר בהקשר זה עוד כי לא תינתן לחברות הללו להחליט למשל שהן אינן עובדות עם גוף ישראלי מסוים כמו השב"כ. "העובדה שהן משקיעות במשק מיליארדים והן מכירות את כוח האדם שלהן, ומבינות את משמעות ההשקעה. אנו ראינו זאת בשיח בתור אמון בממשלת ישראל והמוכנות לעבוד איתה". בנוסף אמר גנץ כי קיימים מנגנונים נוספים שנועדו להבטיח את ישראל מפני סיכון כזה: "זה לא סותר את המנגנונים שיש".

אחד האמצעים שננקטו כדי לסייע בהגנה על האינטרסים של הממשלה מול ענקיות הטק, הסבירו באוצר, הוא שהענקיות יפעילו את הדאטה סנטרים שלהם בישראל באמצעות הקמת חברה ישראלית שכפופה לחוק הישראלית, כך שיינתן מענה לסוגיית בהיבט של ריבונות ושמירה על הדאטה.

צרו איתנו קשר *5988