"אחרי העליהום בזמן הקורונה, הרבה אנשים בחברה החרדית אמרו: 'לא רוצים אותנו בעבודה'"

אביבה אייזנר, מנהלת הקואליציה "הדור הבא" לתעסוקת חרדים, אמרה בכנס הגיוון התעסוקתי של גלובס כי אם אנחנו רוצים לשלב את החברה החרדית בתעסוקה, צריך לתת מענה לאיכות • סמי סעדי, מנכ"ל משותף של ארגון "צופן" לשילוב החברה הערבית בהייטק: "המודל של ההייטק והעבודה שלנו מול החברות דווקא בשבוע הזה, הוכיח את עצמו"

מהו התפקיד של החברה האזרחית בקידום גיוון ושילוב בשוק העבודה? פאנל בנושא בהנחיית מיכל רז-חיימוביץ' בכנס הגיוון התעסוקתי של גלובס, ניסה לענות על השאלה.

אביבה אייזנר, מנהלת הקואליציה "הדור הבא" לתעסוקת חרדים, וסמי סעדי, מנכ"ל משותף של ארגון "צופן" לשילוב החברה הערבית בהייטק, פועלים מול הממשלה, הקהילה והעסקים לשילוב החברה החרדית והערבית בשוק העבודה.

לפי סעדי, "יש שני צדדים למטבע. האחד, ההון האנושי. כלומר, לתת כלים כדי לסגור את הפערים בין החברה היהודית לערבית בנוגע לפרקטיקות שיאפשרו השתלבות של החברה הערבית בהייטק. לאורך שנים, החברה הערבית לא הייתה שחקנית בזירה הזו. הצד השני של המטבע הוא החברה העסקית. איך להשפיע על החברות כדי שיקלטו וישלבו מאות ואלפי מהנדסים מהחברה הערבית. אנחנו מראים שאפשר בהחלט להביא את החיים המשותפים לביצוע בשטח".

לפי אייזנר, שילוב החברה החרדית בשוק העבודה הוא תהליך הדורש שיתוף ופתרונות ייחודיים. "בחברה החרדית שילוב התעסוקה הוא כורח, הוא לא הבחירה הראשונה", היא אומרת. "לימוד תורה ושילוב בעולם המעשה הם שני דברים שלא תמיד משלימים זה את זה. מי שיוצא לעבודה, יש לו מקורות הכנסה אלטרנטיביים בערך בגובה שכר מינימום, שלא נובעים מתעסוקה. אם אנחנו רוצים לשלב את החברה החרדית בתעסוקה, צריך לתת מענה לאיכות, להנגיש הכשרות מקצועיות ולחבר למעסיקים. זה אומר גם עבודה מאומצת בתוך החברה החרדית בנוגע לתעסוקה".

מהם האתגרים שיצרה השנה האחרונה בתהליך הזה?
אייזנר: "החברה החרדית, אחרי העליהום עליה בזמן הקורונה, הרבה אנשים שרצו לצאת לעבודה אמרו - אבל לא רוצים אותנו. זה הוביל להסתגרות. מצד שני, במקומות שהעסיקו חרדים, הייתה התמודדות לא פשוטה על המפגש שבין החברה החרדית לארגון. למשל, סביב השאלה את מי להחזיר מחל"ת. יחד עם ההתמודדות הקשה, שני הצדדים רוצים למצוא פתרונות".

סעדי: "ברמה האינדיבידואלית החודש הזה השפיע על כל אחד ואחת מאיתנו. אנחנו חששנו מאוד. אבל לשמחתי ותדהמתי, המשבר הזה יחזק אותנו. אנחנו עשרות שנים מדברים על שותפות.

"שותפות, הבסיס שלה הוא שוויון. המודל של ההייטק והעבודה שלנו מול החברות דווקא בשבוע הזה, הוכיח את עצמו. אנחנו מקבלים הרבה פניות של חברות שמבקשות להעסיק מהנדסים ערבים בתעשייה. גם בתוך הכאוס, יש תקווה. אנחנו צריכים להמשיך לפעול. תמיד אומרים שהקורבן מדבר על הקשיים והאתגרים, והמנהיגות מדברת על פתרונות".

השינוי מגיע מלמעלה, מהחלטות הממשלה, או מהשטח?
סעדי: "האחריות על מה שקורה במדינה היא של הממשלה. אנחנו כחברה אזרחית, מביאים את השינוי שאנחנו מעוניינים בו. הממשלה רוצה לשמור על הקיים, וקצת קשה לה ליזום בשנים האחרונות. זה התפקיד שלנו - ליזום.

"למשל, בשנים האחרונות יזמנו תוכנית חומש עם ראשי מועצות מקומיות ודלוייט, לקידום ההייטק בחברה הערבית. הנחנו את הפתרון מול הממשלה, והראנו שמדובר בתוכנית לא תיאורטית אלא מעשית, שיכולה להניב חמישה מיליארד שקל. זו דוגמה טובה לדרך שבה ארגון חברה אזרחית יכול להוביל שינוי מול הממשלה".

אייזנר: "זה בא מכל הכיוונים. צריך לחבר בין המגזר הציבורי והעסקי והצרכים שלהם. צריך לתרגם אותם לשפה שגם הממשלה וגם החברה האזרחית מבינות. זה המקום של ארגוני שטח. הפילנתרופיה, נתפסת כגורם נייטרלי.

"בחברה החרדית לפעמים יש חשדנות כלפי הממשלה. הפילנתרופיה יודעת לעבוד באופן נכון יותר עם הקהילות. אבל כדי לעבור מהשלב של טיפול בפרט ולתת מענה לקהילות, נדרש שיתוף פעולה בין מגזרי. החברה האזרחית יודעת לחבר בין השיח הממשלתי לשיח של המגזר הפרטי. לכן, יש לנו מקום ייחודי".

***גילוי מלא: הכנס נערך בשיתוף מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה והפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה בחסות אמדוקס.