"נפסיק להשקיע בתחומים שלמים": ההודעה הדרמטית של מנכ"ל בית ההשקעות הגדול בישראל

בתקופה האחרונה החלו לראות אור דוחות שנתיים המפרטים על דפים מהודרים וצבעוניים את השפעותיהן של חברות שונות על הסביבה והחברה. אלו דוחות וולונטריים, המתפרסמים באופן תקופתי, ללא סטנדרט אחיד ומחייב. לפעמים מפרטות חלק מהחברות יעדים שנתיים או ארוכי טווח בתחום הסביבה, וחלק מזערי מהן מפרטות באופן חלקי מהי ההשפעה השלילית של עסקיהן על כדור הארץ.

אף שמדובר במתווה דיווח שמאפשר לקבל הצצה להשפעת חברות שונות והמשמש יותר ויותר משקיעים בבחינת היבטי ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי) בהשקעות קיימות או פוטנציאליות, לא מדובר בדוחות המאפשרים לייצר סטנדרט השוואתי בין חברות, ולא לכמת כלכלית את השפעתן על הסביבה.

מודל חשבונאי חדש למדידת אימפקט שנמצא כעת בשלבי גיבוש שואף לשנות את המצב. המודל יספק כלים למדידה ולדיווח כספי של השלכות אימפקט של חברות, וכך יאפשר למשקיעים, מנהלים וקובעי מדיניות לייצר תמונה כוללת של השפעתה של חברה מסוימת על הסביבה, ולכמת את תרומתה למשבר האקלים באופן כספי - מה שיאפשר למנהלים לקבל החלטות מושכלות יותר.

מוביל המודל הוא סר רונלד כהן,  יו"ר ה-GSG, ועידת ההיגוי הגלובלית להשקעות אימפקט, שחבר לבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד ולפרופ' ג'ורג סרפיים כדי ליצור במשותף את "פרויקט דוחות משוקללי אימפקט". ממצאים ראשונים של המודל החשבונאי המתפתח שהוצגו לאחרונה על ידי השניים ונדונו בכנס של הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט בשיתוף הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב שופכים אור על הצורך בכלי מדידה אופרטיבי להשפעות סביבתיות, ועל יכולת ההשפעה שלו על השווקים ועל שורת הרווח של החברות.

בשנה האחרונה גוברת המגמה של הסטת השקעות מגופים מזהמים ומדלקים מאובנים המדרבנים את משבר האקלים. גם בישראל, פורום "כסף נקי" פועל מול גופים מוסדיים כדי לייצר מסלולי השקעה נטולי דלקים מאובנים, ולהניע הסטת השקעות בזירה המקומית.

בכנס שקיים הפורום הישראלי לכלכלת אימפקט, ייתכן כי גילעד אלטשולר, מבעלי קבוצת "אלטשולר שחם", נתן רמז לבאות ולאטרקטיביות של כלים חשבונאיים למדידת אימפקט בזירת ההשקעות החדשה. "יש לחץ מהשטח", אמר. "בסופו של דבר אנחנו מנהלים כספים של הציבור הרחב. הציבור פונה בהמוניו, שואלים ולוחצים מה אנחנו נעשה בתחום. קיבלנו החלטות שעוד לא פורסמו, עומדים לקבל כמה החלטות משמעותיות שבתחומים מסוימים לא נשקיע לחלוטין, תחומים מסוימים ניתן להם זמן תקופה מסוימת ואז נפסיק להשקיע בהם. הרצון של הציבור לעולם השקעות טוב יותר ונקי יותר מובן מאליו וגם מובן למנהלי ההשקעות".

 גם לגיוון בהעסקה יש ערך כלכלי

לפי המודל שגובש בהרווארד ובדק עד כה דוחות כספיים פומביים של אלפי חברות, חברות רבות עוברות מרווח להפסד כשמשקללים את הנזק הסביבתי של פעילותן. כך, 15% מכ-1,700 חברות בעלות מאזן חשבונאי חיובי העוסקות בתחומי התעופה, הנייר ומוצרי העץ, חומרי הבנייה, החשמל ומוצרי המכולות והאריזה, עוברות מרווח להפסד כאשר מביאים בחשבון את הנזקים הסביבתיים שגורמת פעילותן. ב-32% מהחברות, הרווח התפעולי נחתך ב-25% או יותר. במילים אחרות; מתברר שחברות רבות יוצרות עלויות סביבתיות העולות על הרווח הכולל שלהן.

הדוח אף מפרט פעילות של כמה חברות ענק בינלאומיות. הפעילות של סאסול וסולוויי, שתי חברות כימיקלים עם מכירות של כ-12 מיליארד דולר כל אחת, יצרו נזק סביבתי של 17 מיליארד דולר ו-4 מיליארד דולר בשנה בהתאמה, בעוד חברת BASF, עם 70 מיליארד דולר מכירות, יצרה נזק סביבתי שמוערך ב-7 מיליארד דולר.

 חוף מזוהם בתאילנד. הסטת השקעות לחברות נקיות / צילום: Shutterstock

בענפים אחרים מתגלה שונות בנזקי הסביבה שיוצרות החברות. בענף המזון, למשל, נע גילום הנזק הסביבתי בשורת הרווח של החברה מ-5% בשנה (בנסטלה, למשל), לבין 62% (בבריטיש פודס).  כאשר מחשבים את הנזק הסביבתי של חברות הנפט והגז, ב-75% מהן נחתכים הרווחים ביותר מ-25%.

המודל של הרווארד גם בדק מספר חברות ישראליות גדולות, אשר לפעילותן יש ביטוי סביבתי. מה היה קורה אילו הייתה מחשבת שטראוס את האימפקט הסביבתי הכולל של מוצריה? בשנת 2019 הנזק הסביבתי היה מתבטא בירידה של 30% בהכנסה התפעולית, והחברה יצרה השפעה סביבתית שלילית בגובה 75 מיליון דולר באותה השנה. גם שיכון ובינוי  נבדקה; גילום הנזק הסביבתי בשורת הרווח התפעולי היה מתבטא בהפחתה של 21%, באותה שנה יצרה החברה השפעה סביבתית שלילית הנאמדת ב-58 מיליון דולר בשנת 2017.

אגב כך, המודל גם מתייחס לסוגיית הגיוון והאימפקט הכלכלי החיובי שלה עבור החברות המסחריות. אינטל , המשלמת ל-50,000 עובדיה בארה"ב יותר מ-7 מיליארד דולר בשנה ומקדמת את רווחתם ואת מגוון העובדים, יצרה ב-2018 כ-3.6 מיליארד דולר של השפעה חיובית בארה"ב באמצעות השכר שהיא שילמה והמשרות שהיא סיפקה באזורים של אבטלה גבוהה. מנגד, אם מודדים את המגוון באינטל ביחס לדמוגרפיה המקומית, ההשפעה החיובית של אינטל פוחתת בכ-2.5 מיליארד דולר.

יכולת ההישרדות של חברות תרד

ירון נוידרפר, יו"ר הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט ומנכ"ל Social Finance Israel, טוען שהמודל שפותח בהרווארד ויגובש באופן מלא בשנתיים הקרובות, הוא "אבן דרך משמעותית בכלכלה העולמית". נוידרפר מפנה מבט להתרסקות בוול סטריט ב-1929, שלאחריו דרשה הממשלה מכלל החברות לייצר דוחות כספיים לפי כללי חשבונאות אחידים. "באותו האופן, גם מודלים המכמתים אימפקט יהפכו להיות מנדטוריים בעתיד, שכן השוק דורש היום לדעת באופן ברור מהי ההשפעה הכספית של פעולות החברות על החברה והסביבה ואינו מסתפק עוד בדיווחים מילויים או חלקיים", אומר נוידרפר. "הארגונים השונים, לרבות מנהלי החברות, משקיעים, רגולטורים וממשלות רוצים לקחת החלטות התנהלות והשקעה על בסיס של תשואה, סיכון ואימפקט".

דורית סלינגר, לשעבר הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון וחברה בפורום הישראלי לכלכלת אימפקט, מסבירה שכשכלי דיווח חשבונאיים העוסקים באימפקט יהפכו לסטנדרט, גם גופים שונים במשק ישתמשו בכלי הדיווח על מנת להבין ולאמוד את ההשלכות של פעילותם על הסביבה והחברה ולפעול לצמצום הפערים שיתגלו, בין אם באמצעות שינויים מבניים או שימוש בטכנולוגיות חדשות.

גם לרגולטור, כמובן, יש תפקיד בזירה הזו. לדברי סלינגר, "חברות שלא ישנו את המוצרים שלהן ותהליכי הייצור כדי לא לפגוע בציבור ובסביבה, יכולות ההישרדות שלהן לאורך זמן תהיה יותר נמוכה". ממשלות ורגולטורים יכולים ליצור תמריצים לחברות שיטמיעו מודלים כאלו, או מנגד, להשתמש במודלים לתמחור נזק סביבתי והחלטות אשראי.

לשאלה איך היא רואה את התייחסות המשקיעים לשיקולי אימפקט, סלינגר חוזרת כמה שנים אחורה, לעת שבה כיהנה כממונה על שוק ההון. אז, כרגולטורית האחראית בפועל על רגולציה הנוגעת לגופים המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור, פרסמה סלינגר חוזר שלפיו גופים נדרשו לדווח אם אימצו במסגרת שיקולי ההשקעה שלהם שיקולים של השלכות חברתיות וסביבתיות או לגלות שאינם נוקטים צעדים מיוחדים כלשהם לבחון השפעה כזו.

"בשנה הראשונה הדיווח היה מאוד דל והייתה היצמדות לחוק או לחברות ייעוץ לממשל תאגידי, אבל בשנה השנייה, דברים התחילו להשתנות והדיווח העמיק. לאחרונה רשות שוק ההון אף דרשה כי ועדת השקעות תקבע מדיניות השקעה ביחס לשיקולי ESG במסגרת קביעת מדיניות ההשקעה הכללית שלה", אומרת סלינגר. "אנחנו רואים היום ביטוי לכך מהשטח. למיליניאלס יש מודעות גבוהה יותר לנושא ואני נשאלת שאלות כמו 'אם אני לא רוצה שקופת הגמל שלי תשקיע באופן שאינו מתחשב בסביבה, מה אני עושה?' חשוב להציע מסלולים מתאימים, שבהם מביאים בחשבון נושאים של חברה וסביבה וטביעת רגל אקולוגית של החברות. המסלולים האלו יתרבו, ויהיו בסופו של דבר הקרן 'הכללית'. הם אלו שיהיו הנורמה".  

ההשפעה הסביבתית בפעילות של חברות
● חברת הכימיקלים סאסול שמוכרת כ-12 מיליארד דולר, יצרה נזק סביבתי של
17 מיליארד דולר
● חברת BASF, עם 70 מיליארד דולר מכירות, יצרה נזק סביבתי שמוערך ב-7 מיליארד דולר
●  גילום הנזק הסביבתי בשורת הרווח של נסטלה הגיע ל-5% בשנה ובבריטיש פוד ל-62%
● האימפקט הסביבתי היה מוריד את ההכנסה התפעולית של שטראוס ב-30% ב-2019
● שיכון ובינוי יצרה ב-2017 השפעה סביבתית שלילית הנאמדת ב-58 מיליון דולר
● השכר והמשרות שיצרה אינטל בארה"ב ב-2018 יצרו השפעה חיובית בכ-3.6 מיליארד דולר