בזמן שישועה מעיד: פרקליטי נתניהו ואלוביץ' מבקשים התכתבויות נוספות מהסלולר שלו

עורכי הדין בעז בן-צור, ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, המייצגים את בנימין נתניהו ואת שאול ואיריס אלוביץ', פנו היום (ג') לבית המשפט בבקשה לקבל את רשימת כל הגורמים עמם היה עד התביעה אילן ישועה בקשר ומצויים במכשירי הטלפון שלו. כמו כן מבקשים עורכי הדין להעביר את כל ההתכתבויות שיש להם קשר לסיקור ומעורבות בתכנים באתר "וואלה".

לפי הבקשה, ההגנה מבקשת לקבל את "כל ההתכתבויות והשיחות של ישועה מכל מכשירי הטלפון הנייד שלו ומתכתובת המיילים שלו עם גורמים פוליטיים, דוברים אנשי עסקים, גורמי פרסום, גורמי תקשורת, גורמים מרשויות האכיפה ואחרים, הכל בקשר עם מעורבותו הנדרשת או המוצעת בנוגע לסיקור, מעורבות בתכנים באתר "וואלה" ובאמצעי תקשורת אחרים".

לטענת סנגורי נתניהו, חומר חקירה מהותי לא נמסר להגנה. גדר המחלוקת שהוגדר הוא "המתת שניתנה ושנלקחה בעד פעולות הקשורות לתפקידו הציבורי של הנאשם נתניהו: היענות חריגה לדרישות בקשר לפרסומים באתר 'וואלה'".

בבקשה נטען כי מאחר שהפרקליטות הציבה את דרישת "חריגות" ההיענות במרכז טענותיה, הרלוונטיות של כל ראיה שעניינה היענות לבקשות בענייני סיקור והתערבות של ישועה בתכני "וואלה" עולה. כתוצאה מכך, ההתכתבויות החדשות שהתגלו משמעותיות, וכך גם כל תכתובת הנוגעת לסיקור שלא נמסרה להגנה.

עוד נטען כי גם לעמדת הפרקליטות מידת מעורבותו השוטפת של ישועה בתכני האתר היא סוגיה רלוונטית. בבקשה נכתב, כי מהחומר החדש עולה שבידי התביעה מצויות תכתובות עם גורמים רבים, בין היתר פולטיקאים וגורמים נוספים אנשים - "החומר החדש גילה התכתבויות עם אנשי קשר חדשים, מעולמות תוכן שונים, שלא ניתן היה לשער שיכולים להימצא בקשר עם ישועה", נטען.

"לו היתה המאשימה פועלת כפי שהדין מורה לה, ומעבירה להגנה אפיון ראשוני של המדיה הדיגיטלית שנמסרה, היו נכללים באפיון זה גם התכתבויות עם גורמים רלוונטיים נוספים", נכתב בבקשה. "מלאכה זו היא מלאכה שמוטלת על התביעה משום שהיא שכתבה את כתב האישום, היא שהגדירה את יריעת המחלוקת והיא הבקיאה בקווי ההגנה, זה הטעם שעליה מוטלת האחריות לבצע פיקוח ובקרה על עבודת החוקרים. עליה מוטלת החובה לוודא שלידי ההגנה עובר כל החומר הרלוונטי לאישום".

לשיטתם של פרקליטי רה"מ ואלוביץ', "בענייננו הדברים חמורים פי כמה. המאשימה ידעה שההתכתבויות שגולו על ידי ההגנה כעת נמסרו לה. ממילא ברור גם לתביעה שיש תכתובות נוספות עם גורמים אלה. הכיצד ייתכן שבנסיבות אלה לא ביקשה המאשימה כי תכתוהות אלה יופקו? והחשוב מכל משהוברר קיומו של חומר חקירה רלוונטי שלא נמסר להגנה, ברור ומובן כי על התביעה למוסרו להגנה לאלתר".

בשבוע שעבר התגלתה טעות כפולה בהעברת תוכן הסלולר של העד המרכזי, אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" לשעבר, לידי ההגנה. כתוצאה מהטעות, הועברו חומרים שלא היו אמורים לעבור להגנה.

התקלה הראשונה, הקשורה לסיווג ההתכתבויות מהטלפון של ישועה היא בעיה רחבה הקשורה בקושי של מערכת אכיפת החוק להתמודד עם חומר חקירה דיגיטלי בהיקף עצום המכיל כמות פריטים שלא ניתן לסרוק בעין. התקלה שהתרחשה יכולה להתרחש בכל תיק, בשל השיטה שבה פועלים.

לפי ההנחיה הקיימת בפרקליטות (הנחיית פרקליט מדינה) תוכן הטלפון לא עובר בשלמותו לפרקליטות ולהגנה מטעמים של פגיעה בפרטיות בעל הטלפון והצדדים עמם התקשר. החומר מסונן בהתאם לרלוונטיות של ההתכתבויות לחקירה.

היחידה החוקרת (שבתיק 4000 זו הרשות לניירות ערך) אחראית על סיווג חומר החקירה. לפי ההנחיה, אין לרשויות האכיפה יכולת מעשית לסרוק בעין את כל חומרי המחשב שנתפסו במסגרת החקירה. לכן יש הכרח לבצע סינונים של החומר שנתפס.

בהנחיה נכתב כי "חומרי המחשב עשויים לכלול מספר עצום של קבצים - מאות אלפים ואף למעל מכך", לכן על פי רוב "אין זה אפשרי לעיין בפועל בכלל הקבצים התפוסים ולכן נדרש מהרשויות החוקרות לבצע פעולות מושכלות של צמצום גדרי המידע הממוחשב".

הבדיקה נעשית לפי מילות חיפוש שעשויות להיות רלוונטיות לחקירה. חיפושים נוספים ניתן לעשות לפי סוג קבצים וסוגי תכתובות. לפי ההנחיה, היחידה החוקרת מסווגת את התכתובות ומעבירה לפרקליטות רק את החומר הרלוונטי.

כלומר - גם הפרקליטות לא נחשפת להתכתבויות שלא עלו לפי מילות החיפוש. הפרקליטות מצידה מפקחת בדרך של בדיקת הסיווג, האם הסיווג נעשה לפי המילים הנכונות אך היא אינה נחשפת לכל יתר המידע על גבי מכשיר הטלפון. התנהלות זו נועדה למנוע פגיעה בפרטיותו של בעל הטלפון.

מה שקרה במשפטו של ראש הממשלה הוא טעות כפולה - הראשונה הייתה שהיחידה החוקרת לא עלתה על שיחות הרלוונטיות למשפט. כך למשל התכתבותו של ישועה עם בוז'י הרצוג לו כתב ישועה - "אל תהסס להסתייע בי בכל דבר ועניין".

הטעות השנייה הייתה ששיחות רבות הועברו להגנה בטעות מאחר והועתקו לדיסק שקיבלה ההגנה. מדובר בתיקיה שהכילה התכתבויות מסוימות בין ישועה לכ-900 אנשי קשר. חלק גדול מהמידע הוא מידע הפוגע בפרטיותו של ישועה.

לאחר שהתגלתה התקלה, השופט ברעם התקשה להבין את הטעות ואמר כי "נשגב מבינתי איך זה לא סווג כחומר חקירה".

גם השופטת פרידמן פלדמן, ראש ההרכב תהתה אם יש מקום לערוך בדיקה מחודשת לתכתובות בטלפון של ישועה. בהמשך הודיעה עו"ד יהודית תירוש הפרקליטה המובילה את תיק 4000 כי תיעשה בדיקה של ההתכתבויות שהתגלו, אלו יסווגו מחדש וההגנה תעודכן אודות הסיווג.

השיחות הנוספות לא בהכרח פוגעות בראיות הקיימות

מההתכתבויות שהתגלו, עולה כי ישועה התערב בסיקור לפוליטיקאים ואנשי עסקים. העובדה כי השיחות רלוונטיות לא אומרת בהכרח כי הן פוגמות בראיות הקיימות. כדי ששיחות אלו יפגמו בתזת התביעה, ההגנה תצטרך להוכיח שני דברים המתקיימים בו זמנית : הראשון, כי מדובר בכמות משמעותית ושיטתית של בקשות והיענות לסיקור מוטה כפי שנטען לגבי נתניהו (315 מקרים של היענות לבקשות להתערבות בסיקור).

טענת התביעה היא כי ההיקף של הפוליטיקאים שישועה התערב עבורם לא מתקרב בשום צורה להיקף הבקשות שהגיעו מנתניהו. ישועה עצמו חזר פעמים רבות כי לא ניתן להשוות בין כמות הבקשות של משפחת נתניהו אל מול יתר הפוליטיקאים. העורכים ב"וואלה" באותה תקופה (ביניהם אלעד אבירם ומיכל קליין) צפויים להעיד בעניין זה ולתמוך בעדות של ישועה.

הדבר השני שיש להוכיח כדי לפגום בתזה של התביעה הוא כי אותם גורמים פוליטיים שישועה שינה עבורם את הסיקור, ביצעו פעולה שלטונית מיטיבה בתמורה לכך. זאת מכיוון שהמשפט לא עוסק בשאלה אם פוליטיקאים פנו לישועה וקיבלו סיקור אוהד, אלא בהיענות חריגה לבקשות לסיקור אוהד בתמורה להטבות שניתנו בסכומים עצומים.

 *** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושאול ואיריס אלוביץ' מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות .