פייזר וחברת סייטוריזון הישראלית פיתחו תרופה ביחד: "נוכל לחסוך ניסויים בעלי חיים"

ענקית התרופות פרסמה באתר ובחשבון הלינקד אין שלה מאמר המציג לעולם את שיתוף הפעולה שלה עם החברה הישראלית • "בנינו GPS של מערכת החיסון"

באמצעות הבינה המלאכותית של סייטוריזון ניתן לחסוך חלק מהניסויים שמבוצעים בבעלי חיים / צילום: Shutterstock, Gorodenkoff
באמצעות הבינה המלאכותית של סייטוריזון ניתן לחסוך חלק מהניסויים שמבוצעים בבעלי חיים / צילום: Shutterstock, Gorodenkoff

שיתוף הפעולה בין חברת הביולוגיה החישובית הישראלית Cytoreason לבין חברת התרופות הענקית פייזר , מסתמן כמשמעותי מאוד עבור הענקית. פייזר פרסמה באתר ובחשבון הלינקד-אין שלה, מאמר לציבור אשר מציג את הפיתוחים פורצי הדרך שהיא מצליחה לעשות בזכות שיתוף הפעולה. ההסכם הרב שנתי בין החברות הוא בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.

"אנחנו היום אחת משותפות הבינה המלאכותית המובילות של פייזר", אומר דוד הראל, מנכ"ל סייטוריזון. "אנחנו מייצרים עבורם מודלים חישוביים שמדמים מחלות, אבל במחשב ולא על עכברים או אנשים. אנחנו מצליחים לבנות מודל ממוחשב מספיק מפורט של האופן שבו המחלה מתבטאת בגוף, כך שאפשר לסמוך על הניבויים מן המערכת, ולחסוך חלק מן השימוש בניסויים בבעלי חיים". במאמר שפרסמה פייזר, הדגימה כיצד השתמשה בטכנולוגיה של החברה כדי לפתח תרופות בתחום מחלות המעי הדלקתיות. התרופות הללו נמצאות בשלב הניסויים בבני אדם.

הכנסות החברה מפייזר וחברות אחרות עומדות היום על כמה מיליוני דולרים בשנה. החברה גייסה עד היום כ-5 מיליון דולר, בהובלת קרן PICO.

הראל: "הניבוי הממוחשב חוסך לא רק את השימוש בבעלי חיים, אלא גם זמן. אנחנו עושים בכמה שעות במחשב את מה שבמעבדה יקח אפילו שנתיים. במונחים של כסף שאפשר להרוויח בין הגעה לשוק עם התרופה לבין מועד סיום הפטנט, שנה יכולה להיות שווה מיליארדי דולרים".

"במקרה שהופיע במאמר, ניסינו במקביל את שתי השיטות - המחשב ובעלי החיים - כדי להוכיח שאפשר להגיע לאותה התוצאה. אבל פייזר כבר משתמשת במוצר שלנו כתחליף לחלק מהניסויים בבעלי חיים, וגם כדי למקד את הניסויים בבני אדם. ניבוי יותר טוב מאפשר להקטין את גודל המדגם במחקר. אנחנו מאפשרים להם להשיג יותר מידע מכל נבדק. זאת, בזכות ההבנה העמוקה שיצרנו, של האופן שבו תהליכים שונים בגוף משפיעים אחד על השני".

היום המערכת משמשת בשתי חטיבות בפייזר - אימונולוגיה ואונקולוגיה, "והיא נמצאת בשימוש אינטנסיבי", אומר הראל.

המערכת הופכת את המידע לקל לעיכול עבור החוקרים

במאמר של פייזר נכתב כי: "כשזה מגיע להבנה של המערכת החיסונית, אנחנו בעידן של הצפת מידע, תודות ליכולות החדשות של ריצוף גנטי ועשורים רבים של מחקר, יש בידינו את חומר הגלם של המידע, אבל להגיע ממנו לתובנות, זה עניין מאתגר".

"שיתוף הפעולה עם חברת סייטוריזון הישראלית מאפשר למדענים של פייזר לרתום טכנולוגיות חישוביות אשר מתפקדות כ-GPS של מערכת החיסון. הכלים הללו מאפשרים לפרק את המערכות המורכבות האלה כדי שהן תוכלנה לספק את המידע הרלוונטי לגבי פעילות מערכת החיסון עד הרמה המולקולרית. המערכת בעצם הופכת את המידע לבר עיכול על ידי החוקר האנושי".

במאמר מתוארת בין היתר היכולת של סייטוריזון להסיק מדגימה של דם או ביופסיה, מידע רב על ההרכב של רקמת המקור ממנה נלקחה הדגימה. "אנחנו לומדים כיצד מחלות כמו לופוס, IBD או דלקת מפרקים מציגים 'חתימות מולקולריות' ייחודיות, למשל רקמה שסובלת מסוג מסויים של דלקת, תבטא גנים שונים".

"מעבר לחיפוש אחר מסלולים חדשים בגוף שדרכם יכולות לפעול תרופות, המודל החישובי יכול לעזור לגלות גם מדוע קבוצות אוכלוסייה מסויימות מגיבות לתרופה מסויימת ואחרות לא, ולנבא לאילו מצבים או מחלות אחרים התרופה יכולה להתאים".

כאמור, פייזר אינה החברה היחידה עמה עובדת סייטוריזון. יש לה הסכמים גם עם GSK, רוש וחברות נוספות, גדולות ובינוניות. "בתקופת הקורונה בנינו מודל של ARDS, מחלת הריאות שנוצרת במצב של קורונה קשה, ונתנו אותה לכל הלקוחות שלנו בחינם, כדי שיוכלו לבדוק את התרופות שלהן על המודל. אחת התרופות באמת נכנסה לניסויים קליניים, אבל אז הפוקוס עבר לתחום החיסונים".

צרו איתנו קשר *5988