החברה הישראלית שלמדה איך לעזור מרחוק לקשישים מארה"ב

חברת אוליטיקס פיתחה תוכנה לשעון חכם שאוסף מידע על הרגלי התנועה והמדדים הפיזיולוגיים של קשישים ויכול להתריע על כך שהם נפלו או מועדים לנפילה • בעתיד הקרוב, השעון אף עשוי לעשות מהפכה בהתמודדות עם מחלות כמו טרשת נפוצה ופרקינסון

השעון של אוליטיקס / צילום: אאוליטיקס
השעון של אוליטיקס / צילום: אאוליטיקס

בשעות הלילה, במוסד דיור מוגן אי שם באריזונה, מתהפכים הקשישים במיטותיהם. כל צעד לא נכון בעת ההליכה לשירותים, יכול להיגמר בשבר שממנו כבר יהיה קשה להתאושש. אבל חברת Owlytics (אוליטיקס) שומרת עליהם.

אוליטיקס פיתחה תוכנה המשתלבת בשעוני ספורט, כדי לשנות להם את הייעוד. השעון נראה ומתפקד בצורה דומה לשעון ספורט, אך יש לו ייחוד: הוא אוסף מידע על הרגלי התנועה והמדדים הפיזיולוגיים של הקשישים בשגרה, ויכול להתריע על כך שהם נפלו או מועדים לנפילה. בהמשך הוא עשוי לשמש גם לניטור של קהל צעיר יותר, כדי לנבא כיצד תתפתח מחלה כמו טרשת נפוצה או פרקינסון, על פי דפוסי התנועה של המטופל.

מנכ"ל החברה הוא גיל צפריר, בעבר הטכנולוג הראשי של חיל האוויר, שעבר לתחום הון הסיכון. "לפני כמה שנים, בגלל תחילת ההתבגרות שלי ושל הדור שלי וגם בגלל הסקרנות, החלטתי להתמקד בתחום הבריאות הדיגיטלית. חשבתי שזו יכולה להיות תעשיית הייצוא החדשה, כי בישראל יש כל מה שצריך בשביל זה". צפריר ניהל, שימש כדירקטור וגם השקיע בחברה חברות בתחום, עד שהחליט להקים חברה משלו - אוליטיקס.

"החברה הוקמה על ידי חמישה מייסדים ממגוון הדיסציפלינות של רפואה, מידע ועסקים", מסביר צפריר. "אני הייתי הגורם המקשר בין כל חברי הקבוצה". שותפים נוספים הם פרופ' יונתן שרעבי, מנהל המכון ליתר לחץ דם בבית החולים שיבא, ירון רצ'ר, שהגיע מהתחום של אלגוריתמיקה למכשירים ניידים, פרופ' רונן לפדמן מהאוניברסיטה העברית, מומחה לאלגוריתמיקה ולמידת מכונה, וד"ר ורדה שלו, שהקימה וניהלה את מכון מחקר המידע של קופת החולים מכבי, את מכון קאהן סגול מכבי לניתוח מידע ברפואה, והיום עומדת בראש חברת סטארט-אפ נוספת בתחום.

השעונים של אוליטיקס / צילום: אאוליטיקס
 השעונים של אוליטיקס / צילום: אאוליטיקס

המייסדים זיהו את תחום שעוני הספורט המודדים את הפיזיולוגיה של המתאמן כמסקרן, וחשבו שמכשירים כאלה עשויים לשמש גם לניהול הבריאות של אוכלוסיות בסיכון. היום התובנה הזו כמעט מובנת מאליה, לאחר שהקורונה הדגישה את הצורך בניטור רפואי מרחוק. אולם, כאשר החברה הוקמה ב-2014, התחום הזה עוד לא ממש היה קיים. "בהתחלה חשבנו למתג את המוצר כהאמא היהודיה שרוצה לדעת איפה נמצאים בן הזוג, הילדים וההורים המתבגרים, ושכולם בסדר ומרגישים טוב", מספר צפריר.

כמו השעון של מולי וויזלי בספרי הארי פוטר.
"כן, אבל בסופו של דבר ראינו שההשגחה של אמא על המשפחה היא שוק חדש עם צורך לא מובחן מספיק. החלטנו להתמקד בקשישים, אצלם הצורך הרבה יותר ברור ובולט. ביקרנו במוסדות רפואיים ובמוסדות לגיל המבוגר בארה"ב, והם העלו צורך בניהול סיכוני נפילות ואירועים רפואיים, גם כדי למנוע את האירועים הללו, וגם משום שהם חייבים לתעד אותם כדי לדווח לרגולטור. היום ניהול האירועים והסיכונים הם באמצעות ניירת".

כמה זמן עבר מהרעיון הראשון של "שעון האמא הדואגת", ועד גיבוש הפתרון שסביבו בנויה החברה היום?
"בערך חצי שנה".

"תבנית ההליכה הבסיסית של כל אדם היא שונה"

החברה פיתחה אלגוריתם המוטמע במכשיר לביש, לניבוי של סיכון לנפילות על פי שינויים בדפוסי התנועה של המבוגרים, ולזיהוי של נפילות, עליהן לא תמיד הקשיש יכול לדווח. "אנחנו בוחנים מדדים תנועתיים, אבל אלה מדדים רועשים. לכן אנחנו יכולים גם להבין שיש בעיה לפי מדדים לא תנועתיים, מדדים של רמת הסטרס", מסביר צפריר. המוצר לומד את הדפוסים השגרתיים של המשתמש, כדי להתריע כאשר משהו יוצא מגדר הרגיל.

כאשר אוליטיקס החלה לעבוד בתחום בתי האבות, הם היו עדיין סביבה לא כל כך טכנולוגית ולא כל כך תחרותית. השנים האחרונות שינו זאת מאוד, והקורונה נתנה את הדחיפה האחרונה. "הטכנולוגיה העיקרית בבתי אבות עדיין מבוססת על לחצני מצוקה בסיסיים מאוד, ולא נוחים כל כך לשימוש. בנוסף, הם מסמנים את אותו קשיש כנמצא בסיכון, וזה לפעמים מביך אותם. לכן יש בעיה של היענות לשימוש", אומר צפריר.

כדי לאסוף את המידע, אוליטיקס יצרה קשר אמיץ עם בתי האבות. "למדנו המון על אוכלוסיית הקשישים. זו קבוצה שברובה לא מחוברת לאינטרנט. לכן חברות מידע אחרות שמסתמכות על ערוץ היכרות זה עם קהל היעד שלהן, לא יודעות עליהם הרבה. מקורות המידע עליהם מאוד מוגבלים, ודרוש מאמץ עסקי ושיווקי להגיע אליהם", מספר צפריר.

\

גיל צפריר, מנכ"ל אוליטיקס / צילום: אאוליטיקס
 גיל צפריר, מנכ"ל אוליטיקס / צילום: אאוליטיקס

צפריר מדגיש כי מבחינת הקשיש, הוא מקבל שעון ספורט: "אנחנו מציידים אותם בשעון הכי מתקדם שיש, שנותן להם מידע קרדיולוגי, רוויון חמצן בדם, EKG וגם האלגוריתם שלנו בתחום התנועה. אנחנו מאפשרים להם לדווח דרך השעון על אירועים שונים שהם עוברים, כמו שינוי בריאותי, וכך אנחנו לומדים טוב יותר את המצב שלהם. יש לנו מערך עצום של מידע, וכולו רציף, לאורך כל שעות היום. כך למדנו עם השנים שתבנית ההליכה הבסיסית של כל אדם היא שונה".

משנת 2018 החברה כבר מעניקה שירותים מסחריים בבתי אבות בארץ ובארה"ב, במודל של תשלום חודשי. "ב-2019 הרגולטור של החברה אישר ארבעה קודים של שיפוי ביטוחי לרפואה מונעת באמצעות ניטור. השיפוי הוא בערך 100-150 דולר לחודש למטופל. חלק מהמוסדות מקבלים את השיפוי ממדיקר, ביטוח הבריאות הממשלתי של ארה"ב עבור בני 65 ומעלה, וחלקם מוסדות פרטיים שמשלמים עבור המוצר בעצמם.

"בבית האבות רואים את המידע צוותים רפואיים שמשגיחים על המטופלים, שמקבלים את ההתראות לפעולה בעת הצורך. בתחום הנוירולוגיה המטופלים הם יותר צעירים והמידע בדרך כלל מגיע אליהם עצמם, או אל בן המשפחה שאמון על הטיפול בהם. מתוך התוצאות הם גוזרים תובנות לגבי ניהול אורח החיים שלהם".

בתקופת הקורונה, הסתבר שאפשר לעשות את כל זה מרחוק. "קיבלנו פרופילים של המשתמשים, העלינו אותם לשרת שלנו, עשינו התאמה בין המשתמשים לשעונים, שלחנו לארה"ב את השעונים וטאבלטים לצוות. למחרת ערכנו הדרכה בווידאו במשך שעה ולחצנו על כפתור. הכל עבד. זה משהו שאפשר לעשות כאשר השעון הוא מכשיר סלולרי, שינוי שעשינו רק לא מזמן, ומזל".

מתוך המחקר הזה החליטה החברה לפתח תחום נוסף, של ניטור מחלות נוירולוגיות, בעיקר טרשת נפוצה בשיתוף פעולה עם המערך הנוירולוגי של בית החולים איכילוב. "אנחנו משתתפים איתם במחקר שנועד לתקף מדד לחומרת המחלה". בנוסף, "אנחנו שותפים בניסוי גלובאלי שבו אנחנו עוקבים יחד עם אחת מחברות התרופות אחרי ההשפעה של תרופות על דפוסי התנועה עם המטופל".

"בתחומים האלה המטופל הוא לרוב המנהל של המחלה", מסביר צפריר. "בטרשת נפוצה זו לרוב מטופלת. אם חולה אחת מתייעצת עם חולה שנייה שהיא באותו מצב של התקדמות המחלה, החוויה האישית היא לא רלוונטית, כי המחלה מתפתחת בצורה שונה אצל מטופלות שונות. היכולת לייצר שפה משותפת בין החולה לבין הרופא, לגבי המחלה הספציפית שלה, ההתקדמות והמגמות שלה, זה חשוב מאוד לשני הצדדים, כבסיס אמיתי לרפואה מותאמת אישית". המוצר הזה יוכל, להערכתו של צפריר, להגיע לאישור FDA כאבחון מצב המחלה, במהלך השנה הבאה. זאת, מעבר לשיתוף הפעולה המחקרי עם חברות התרופות ובתי החולים.

עד היום גייסה החברה 6 מיליון דולר. ממשקיעים פרטיים גייסה 2 מיליון דולר ראשוניים, ואחר כך עוד 4 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים ושותף אסטרטגי, Halma - חברת אחזקות בתחום הבריאות, אשר מתמחה בשנים האחרונות בחברות ששולטות במידע הרפואי בתחום הפעילות שלהם. משקיע נוסף הוא קרן קונצנזוס פרטנרס. החברה נמצאת בתהליך של גיוס 10 מיליון דולר.

צרו איתנו קשר *5988