אופטימיות זהירה: עלייה חדה בהכנסות צמצמו את הגירעון במאי ל-10.5%

לראשונה מאז משבר הקורונה חלה ירידה בהוצאות הממשלה כאחוז מהתוצר • ההכנסות זינקו ב-30% והסתכמו ב-164.4 מיליארד שקל מתחילת השנה • מנגד, היקף הוצאות הממשלה נושק ל-200 מיליארד שקל

ישראל כ"ץ / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות
ישראל כ"ץ / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

נתון הכנסות המדינה שוב הפתיע לטובה כעדות נוספת להתאוששות המשק ממשבר הקורונה, מה שתומך בהמשך מגמת התכנסות הגירעון הממשלתי. מנתוני ביצועי התקציב שפרסם האוצר לחודש מאי עולה, כי הממשלה רשמה גירעון של כ-8 מיליארד שקל, לעומת גירעון גבוה יותר של כ-17.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד כשנגיף הקורונה היכה במשק. זו פעם שלישית ברציפות שנרשמת ירידה בגירעון הממשלתי, אך עדיין מדובר בשיעור דו-ספרתי בחישוב שנתי. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 10.5% מהתוצר.

מדובר בפער של 149.2 מיליארד שקל בין הוצאות המדינה להכנסותיה ב-12 החודשים שעברו. באפריל עמד הגירעון על 11.2% מהתוצר. התחזית של האוצר לגירעון ב-2021 עומדת על 8.8% מהתוצר, אך נוכח ההתאוששות, מעריכים כלכלני האוצר כי בפועל הוא יהיה נמוך מזה. התחזית המעודכנת צפויה להתפרסם בקרוב.

הירידה מוסברת מגידול מרשים בהכנסות המדינה, שהסתכמו מתחילת השנה בכ-164.4 מיליארד שקל - מדובר בעלייה של 30% בהכנסות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מזה שיעור הגידול בהכנסות ממסים עמד על כ-22.6%. יחד עם זאת, הקפיצה החדה קשורה לעובדה כי נתוני ההשוואה של שנת 2020 משקפים שנת משבר.

מנגד, שיעור ההוצאות עמד על כ-199.2 מיליארד שקל - עלייה של 15.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ונובע בעיקרו מתוכנית הסיוע הכלכלי כתוצאה ממשבר הקורונה. אם מחשבים את ההוצאות כאחוז מהתוצר, אזי לראשונה מפרוץ הקורונה מדובר בירידה בהיקף ההוצאות ב-12 החודשים האחרונים ל-35.5% במאי לעומת 35.8% באפריל.

במסגרת התקציב ההמשכי ל-2021 הממשלה הקציבה סיוע התמודדות עם משבר הקורונה בגובה של כ-68 מיליארד שקל. על פי נתוני האוצר, נכון לחודש מאי נוצלו 32.7 מיליארד שקל. אחוז ביצוע תוכנית הסיוע הכלכלי במצטבר במשבר הקורונה עומד על 74.7%, שהם 151 מיליארד שקל. ממוצע הביצועי החודשי של התוכנית עומד על 10.1 מיליארד שקל.

לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, "נתוני מאי מעודדים מאוד הן בשל האטת קצב הגידול של ההוצאות והן בהאצת קצב הגידול של ההכנסות בהשוואה לחודשים ינואר-מאי בשנה שעברה. ההכנסות ממסים עקיפים צמחו ב-19.7%, נתון המעיד על האצת קצב הצמיחה של המשק בחודשים האחרונים. האינדיקטורים המובילים כיום מצביעים על המשך הצמיחה הכלכלית מה שמבשר טובות גם לנתוני ההכנסות להמשך השנה. עם זאת, לאחר ההתפרצות הראשונית של הביקוש הכבוש, נראה כי קצב צמיחת המשק יאט מעט".

"ההוצאות שאינן קשורות לנגיף הקורונה גדלו 4% בלבד מתחילת השנה, מה שנותן בסיס טוב ככל שהשלכות הנגיף מתפוגגות ולקראת תקציב 2022. עם זאת, סביר להניח כי בעקבות הנתון, הנפקות הממשלה תצטמצמנה הדרגתית, תהליך שכבר החל, מה שיאפשר לבנק ישראל לשקול הפחתה מסוימת של קצב הרכישות. אולם, בנק ישראל נוקט זהירות וירצה קודם כל לדעת מה תקציב המדינה שתאשר הממשלה החדשה: ככל שהתקציב יהיה גירעוני פחות ויכלול תוואי ברור של גירעון פוחת כך יהיה לבנק ישראל קל יותר לעשות זאת. עד אז תימשכנה הרכישות ועל אף נתוני הגירעון המשופרים, אינני שולל אפשרות שמכסת הרכישות תגדל".

מנחם מציין, כי אחת הסיבות לצורך בזהירות נובע מההנחה כי תקציב הביטחון יצטרך לגדול למטרות חידוש תחמושת והצטיידות בהמשך להסלמה הביטחונית במאי האחרון. "את השפעות ההסלמה נחוש בתקציב לאו דווקא בזמן אמת אלא בשנה שנתיים הקרובות", אמר מנחם. "גם תקציבי החינוך והבריאות יצטרכו תוספות אדירות וכך גם בטחון הפנים גם ריבוי המפלגות שצפוי להרכיב ממשלה ועם רוב דחוק, זהו מתכון בדוק ללחץ על ההוצאות". 

צרו איתנו קשר *5988