לסל וחסל: המשרד להגנת הסביבה לא אוכף את החוק נגד הטמנת פסולת האריזות

אדם טבע ודין עתר לבג"ץ נגד המשרד להגנת הסביבה שאינו אוכף את האיסור על הטמנת פסולת האריזות • אף שאלפי חברות טרם התקשרו עם התאגיד שאמור לטפל בפסולת שלהן, המשרד להגנת הסביבה השית רק 18 קנסות בשנתיים, בסכומים נמוכים מהמותר בחוק

מזבלה. אריזות לא צריכות להגיע לכאן / צילום: Shutterstock, Dalibor Danilovic
מזבלה. אריזות לא צריכות להגיע לכאן / צילום: Shutterstock, Dalibor Danilovic

ארגון אדם טבע ודין הגיש השבוע עתירה לבג"ץ נגד המשרד להגנת הסביבה שבה נדרש המשרד לאכוף את איסור ההטמנה של פסולת האריזות. זאת, לאחר שבראשית חודש ינואר, נכנס תוקף חוק איסור גורף על הטמנת פסולת אריזות, אך לטענת אדם טבע ודין, החוק איננו נאכף על ידי המשרד להגנת הסביבה, ומרבית פסולת האריזות בישראל נשלחת להטמנה מזהמת בקרקע. בפועל, כ-65% מהאריזות המיוצרות בישראל או המיובאות אליה - בין אם הן עשויות פלסטיק או קרטון - מוטמנות בקרקע ונותרות לזהם את הסביבה לאורך שנים ארוכות.

לפי עתירת אדם טבע ודין, המשרד להגנת הסביבה הודה שהחוק לא הגיע ליישום הראוי עד כה, ונמנע מאכיפת החוק או מפעולה אחרת שתביא ליעד שהכתיב המחוקק לפני עשור. עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, אומר כי "מעבר להפרת החוק, בעיית ההטמנה של פסולת בישראל היא חמורה וגורמת לפגיעה קשה בסביבה ובבריאות הציבור: כ-80% מהפסולת שלנו מוטמנת - דבר הגורם לזיהום קרקע, זיהום מים ואובדן של משאב קרקע יקר. אחת ממטרותיו של חוק האריזות הייתה להילחם בתופעת ההטמנה הגורפת ולצמצם אותה עד כדי שיעור של אפס הטמנה של פסולת אריזות בחלוף עשור מחקיקת החוק. כאמור, היעד רחוק מאוד מהשגה והמשרד להגנת הסביבה לא פועל להשגתו, ולכן נאלצנו לעתור לבגץ".

בעתירתם, טוענים באדם טבע ודין כי אי אכיפה של האיסור מהווה "רמיסה בוטה" של הוראות החוק על ידי מי שאמון על אכיפתו. במקום להטיל עיצומים כספיים ולפעול נגד מפרי החוק, המשרד להגנת הסביבה "מתנער מתפקידו ומאפשר המשך הטמנת פסולת למרות האיסור המפורש בחוק". במשרד להגנת הסביבה ענו לארגון כי אינם מפרים את חובתם, אלא מפעילים שיקול דעת מנהלי ואכיפתי כנדרש.

רק 20% מהפסולת בישראל ממוחזרת

מדינת ישראל היא שיאנית בייצור פסולת. בכל יום, מייצר אדם בממוצע כ-1.7 ק"ג פסולת, וקצב גידול ייצור הפסולת עומד על כ-1.8% בשנה. למרות זאת, רק 20% מהפסולת בישראל ממוחזרת, וישראל ניצבת ברשימת המדינות המפגרות באופן הטיפול שלהן בפסולת. כך למשל, בגרמניה כ-70% מהפסולת ממוחזרת, ורק מקצתה מוטמנת. פסולת אריזות, מחפיסת הבמבה ועד החבילה מעלי אקספרס, תופסת נפח רב באתרי ההטמנה, וגורמת לבזבוז משאבי קרקע יקרים ופליטה מוגברת של גזי חממה. אך עשור לאחר כניסת החוק לתוקף, שיעורי הטמנת הפסולת נותרים יציבים.

כדי ליישם את החוק באופן מיטבי, היה צריך המשרד להגנת הסביבה לערוך תוכנית בתחום לפני מספר שנים, ולדאוג שפסולת אריזות תופרד כמו שצריך ותחולץ באתרי מיון הפסולת. שרשרת הפסולת היא שרשרת ארוכה. כשמשאית מגיעה לאתר הטמנה, היא לא אמורה להכיל אריזות. אלו צריכות להיות מחולצות מהפחים הירוקים מלכתחילה. הרשויות, תמיר, מתקני המיון ואתרי ההטמנה - אלו הן חוליות רבות בשרשרת שכל אחת מהן צריכה לוודא שאריזות לא מגיעות להטמנה. אך לפי אדם טבע ודין, השרשרת כולה לוקה בחוסר ניהול כללי, ובאופן כמעט גורף פסולת לא ממוינת ומוטמנת.

טיפול באריזות החיסונים לא שולם

כדי לטפל בהפרדת האריזות, מוצבים מחוץ לבתים בישראל פחים כתומים. המשרד להגנת הסביבה פועל למעשה תחת העיקרון "המזהם משלם", כך שיצרנים או חברות נדרשים להתקשר עם תאגיד המחזור תמיר, ולשלם לו עבור הטיפול בפסולת. ואולם, גם היום, גופים רבים מאוד לא מקושרים לתאגיד - וגם לא נושאים בסנקציות על ידי המשרד להגנת הסביבה. לפי מידע שהגיע לגלובס, יש כ-3,500 יצרנים ויבואנים, בעיקר יבואנים, שטרם ביצעו התקשרות עם התאגיד שאמור לטפל בפסולת האריזות שהם מייצרים כחלק מהליך המכירה או העבודה שלהם.

כך למשל, גם גופים ממשלתיים. משרד הביטחון ומשרד הבריאות טרם התקשרו עם התאגיד, כך שמשרד הבריאות למשל לא שילם על הטיפול בפסולת הרבה שנוצרה בשל יבוא מארזי החיסונים לארץ. אליהם מצטרפים דואר ישראל, מקורות, חברת החשמל, קו מוצרי דלק, נת"ע, תש"ן, אלתא מערכות, החברה הלאומית לאספקת פחם, ועוד רבות נוספות. האם המזהם משלם? לתאגיד תמיר, אמורות החברות לשלם סכומים משתנים לפי כמות האריזות שהיא מייצרת ועלות הפינוי שלהן. בממוצע, הסכום הוא 200 שקל לטון. על כן, גובה התשלום נע בין מאות שקלים לשנה ועד מיליונים לחברות הענק.

אך לפי בדיקת גלובס, בשנתיים האחרונות הטיל המשרד להגנת הסביבה קנסות על 18 חברות שהפרו את החוק, בסכום ממוצע של כ-120 אלף שקל. ואולם, הפרת חוק האריזות מאפשרת למשרד להגנת הסביבה הטלת עיצום כספי בסך של 226 אלף שקלים, ואילו מדובר בתאגיד - 452 אלף שקלים.