כבר בעת הקמתה: הממשלה החדשה שוברת שיאים בשוויון המגדרי

עוד לפני שנדע אם השינוי יבוא לידי ביטוי גם בקידום האג'נדה של שוויון מגדרי, ניתן להגיד שלפחות בכל הקשור לנראות, זה כבר פה • עכשיו חובת ההוכחה היא על אותן נשים שתכף תושבענה לממשלה החדשה

יו"ר העבודה מרב מיכאלי וראש הממשלה המיועד נפתלי בנט / צילום: רפי קוץ
יו"ר העבודה מרב מיכאלי וראש הממשלה המיועד נפתלי בנט / צילום: רפי קוץ

עוד רגע יוצאת לאוויר העולם ממשלה חדשה שמכונה בפי כל "ממשלת השינוי". וממשלת השינוי היא כזו לא רק בגלל הפוליטיקה החדשה שהיא מציעה, אלא גם בגלל השינוי שמסתמן במאזן המגדרי ונראה בולט לעין.

ועוד לפני שנדע אם השינוי יבוא לידי ביטוי גם בקידום האג'נדה של שוויון מגדרי, ניתן להגיד שלפחות בכל הקשור לנראות, זה כבר פה. והרוח החדשה והרעננה הזו מצטרפת למרים פרץ, המועמדת לנשיאות שנתנה לבוז'י הרצוג פייט לא רע, לפחות בכל הקשור לדעת הקהל. ודעת הקהל לא זייפה, היא רצתה לראות אישה בבית הנשיא. היא רוצה לראות יותר נשים בהנהגת המדינה.

אבל מעבר לזה שהעניין מאוד משמח, עכשיו חובת ההוכחה היא על אותן נשים שתכף תושבענה לממשלה החדשה. ואם לשפוט על-פי מה שכתב הדובר של יאיר לפיד, רועי קונקול, בדף הפייסבוק שלו, כנראה שהן תסתדרנה טוב מאוד ותמצאנה את הנקודות המשיקות ולא דווקא את הנקודות המרחיקות.

וכך הוא כתב: "ראיתי אותן פעם אחר פעם, ממציאות את הרעיון המדויק שמחלץ אותנו מעוד תקיעה במשא-ומתן. ראיתי אותן בסבלנות אין-קץ מצליחות למצוא את הדרך לפשר עוד בעיה, לצלוח כל משבר. ראיתי אותן מתנהלות מול עשרות גברים שרגילים לנהל את העולם, ומתעקשות ולא מוותרות ובסוף גם מנצחות".

אם הנשים ימשיכו לשחק על-פי הקודים הגבריים, כלום לא ישתנה 

ועכשיו חובת ההוכחה עליהן - לא רק להשמיע את קולן בלי חשש גם כשהחדר מלא בגברים (על זה הן התגברו כבר מזמן), אלא גם לייצר את השינוי מתוך כך שהן נשים. וכשמדברים על כך שצריך יותר נשים בצמתי קבלת ההחלטות, צריך להבין שהכוונה היא לא רק למספר שווה בין נשים לגברים, אלא ביכולת שלהן להביא את האג'נדה שלהן לקדמת הבמה ולחולל שינוי מתוך המקום בו הן נמצאות ומתוך זה שהן נשים.

וב"אג'נדה" הכוונה היא גם לשים בקידמה לא רק את היכולות, אלא גם את הצרכים שלהן כנשים. חשוב שהן יפנימו שצריך להיות מקום גם לצרכים שלהן וכמי שיש בכוחן לשנות, לבחון באילו מקומות הצרכים של נשים ככלל נעלמים מהעין.

אם נשים ממשיכות לשחק את המשחק על-פי הקודים הגבריים (ואנחנו מכירים כמה נשים בפוליטיקה שעושות את זה), כלום לא ישתנה, והפוליטיקה תמשיך להיות כפי שהייתה, ושום שינוי לא יבוא; אבל אם נשים תבאנה את הערך המוסף שלהן, את היכולות הנשיות שלהן, את הכישורים הייחודיים שלהן מתוך זה שהן נשים, ופרקטיקות ארגוניות חדשות שלוקחות בחשבון את נקודת המבט הנשים על צרכיה הייחודיים - יש סיכוי לשינוי, ויש סיכוי שגם נראה יותר ויותר נשים בתפקידים בכירים.

וכמו שכתב אותו דובר: "הן ניגשות אל המשא-ומתן עם ניסיון מצטבר בניהול עייפות. לרובן גם יש ילדים וזירה נוספת שהן מנהלות תוך כדי. ברגעים שבהם כולם קורסים בגלל הקושי ועייפות ולחץ, הן לא השאירו לגברים שום סיכוי".

נשים וגברים שונים זה מזה, זה לא סוד. לכל מגדר יש את הייחודיות שלו ואת הדברים בהם הוא טוב, ולכן כשיש שוויון מגדרי במקומות עבודה ובהנהלות, זה מצב אופטימלי, מכיוון שכל מגדר "תורם" את הערך הייחודי שלו לארגון, ויחד נוצר שלם שמייצר יותר תפוקה יותר טובה ומתאימה יותר. כדי לקדם שוויון מגדרי צריך גם חוקים, גם מדיניות וגם עשייה בשטח, וכן, אם רוצים שינוי - צריך להתחיל מלמעלה.

אני לא דוגלת בשיטה שבה צריך להקטין גברים על-מנת להגדיל את הנשים, להפך: אני אומרת שאם נלמד לעבוד יחד, בצורה שוויונית, מתוך הבנה שהשונות של האחד מבליטה את האיכויות של האחר - רק נרוויח כך בארגון וכך גם בממשלה.

ימים יגידו האם הכוח הנשי הרענן הזה יצליח לחולל שינוי.

הכותבת היא יועצת ארגונית המתמחה בשוויון מגדרי ומנכ"לית "דרך אישה"