הוא חשוד בהונאת פונזי וכעת מציע איך לחלק את הכסף למשקיעים

השלב שבו יוחזרו הכספים למשקיעיו של מיכאל (מייק) בן ארי, הבעלים של חברת EGFE החשוד בהונאת פונזי בהיקף של כחצי מיליארד שקל, עוד רחוק. רשות ניירות ערך ממשיכה בחקירה, והנאמן הזמני שמונה לחברה, עו"ד ליאור דגן, מנסה לאתר כל מקור כספי שניתן להעביר לקופת הכינוס. כבר עתה ברור כי שאלות של צדק חלוקתי יעלו בשלב חלוקת הכסף, והנאמן הוא שיצטרך להידרש לסוגיה.

בינתיים, כשצו מעצר תלוי ועומד נגדו לאחר שנמלט מישראל, וכשהוא מסתתר מהרשויות, ערך בן ארי ניתוח המבוסס על המשפט האמריקאי המפרט את האינטרסים בהחלטה כיצד יחולקו הכספים למשקיעים בהונאת פונזי (במסגרתה רווחים למשקיעים ותיקים משולמים באמצעות כספי השקעה של משקיעים חדשים יותר). זאת, מאחר שמצבם של המשקיעים שונה האחד מהשני. בעוד שיש כאלה שהשקיעו לפני שני עשורים וקיבלו ריביות גבוהות כל השנים, ישנם אחרים שהשקיעו לאחרונה וטרם קיבלו רווחים.

למרות שבן ארי עדיין לא השיב כל סכום כסף, הוא מבקש באמצעות הניתוח להציע כיצד יחולקו הכספים שלקח מהמשקיעים. לפי עמדתו, דרישות החוב של המשקיעים לא צריכות לכלול את הריביות (הרווחים) הפיקטיביות שהובטחו להם.

בן ארי מבהיר לגלובס כי על אף פרסום המסמך, הוא אינו מודה בביצוע הונאה. לדבריו, יש לו כספים להשיב למשקיעים, ועורכי דינו צפויים להיפגש עם הנאמן כדי לקדם הסדר. 

סיכוי להסדר מקל?

בן ארי נעצר בתחילת אפריל. הוא שוחרר לאחר שמסר את שני דרכוניו, האמריקאי והישראלי, והפקיד 2 מיליון שקל להבטחת התייצבותו לחקירה. זמן קצר לאחר מכן עלה בן ארי על מטוס, כשהוא עושה שימוש בדרכון של חברו נחום אייזנשטאט, שהיה בין משקיעיו.

בן ארי הודיע כבר במאי כי לא ישוב לישראל עד שרשות ניירות ערך לא תגיע עימו להסדר וכי הוא מעוניין להשיב כספים. רק לאחרונה הסתיימה פרשת הונאת משקיעים בעניינו של אמיר ברמלי שנידון ל-10 שנות מאסר. הנתונים בעניינו של בן ארי מגלים תמונה חמורה מזו של ברמלי, הן מבחינת כמות המשקיעים והן מבחינת הסכומים. מצד שני, אם בן ארי ישיב כספים תהיה לכך השפעה על ההליך הפלילי ועל עריכת הסדר מקל עימו. במקרה של ברמלי, לא הייתה כל השבה של כספים.

עד כה הודיעה הרשות כי תפסה רכוש של בן ארי בשווי של עשרות מיליונים. הנאמן גם טען כי בן ארי העביר לגרושתו, ורד כלש-בן ארי, סכומי עתק של מיליונים וכי קיים חשד כי מקורם בכספי משקיעים. עו"ד שמואל מורן המייצג את כלש-בן ארי צפוי להגיב לבקשה בקרוב ולפרט את עמדתה.

קיזוז רווחים פיקטיביים

בחזרה למסמך החריג שכתב בן ארי. "אין שני משקיעים שמצבם דומה, ואין סטנדרטים לבחינת תביעות (משקיעים, נ' ש') בהונאת פונזי", הוא כותב. לפי המסמך, השאלות על הפרק הן אם להחזיר למשקיעים את הקרן או את הקרן והרווחים, וכיצד להתייחס למשקיעים שקיבלו תשלומים בתקופת ההונאה. "חלק מהמשקיעים טוענים לחוב שלא שולם, אחרים לרווחים צפויים, ואחרים לשניהם", כותב בן ארי. "הכול תלוי בסכום הכסף שהוחזר בשנות תוכנית הפונזי. האתגר הוא לטפל באינטרסים השונים, תוך חתירה לחלוקה צודקת של המזומנים".

לדברי בן ארי, ההבחנה בין סכומי הקרן לבין הרווחים הפיקטיביים שהובטחו הופכת לעניין קריטי בהונאת פונזי בשלב התביעות וחלוקת הכספים. בן ארי מציג עמדה, שלפיה אין להשיב למשקיעים את הרווחים הצפויים שהובטחו, ויש לקזז מסכום ההחזר את הסכומים ששולמו להם בזמן ההונאה. וזאת, מאחר שהרווחים שולמו מכספי השקעה של משקיעים אחרים. "הנאמן, המבקש למקסם את ההחזרים וליצור חלוקה שווה לכל המשקיעים, ינסה ככל הנראה לפסול רווחים פיקטיביים שהובטחו ולהפחית את תביעת המשקיע באמצעות קיזוז הסכום הכולל שחולק לו", נכתב.

שיטת חלוקת הכספים

בן ארי מפרט במסמך את קבוצות המשקיעים המתחרות בקדימות לקבלת כספים: אלה ששולמו להם רווחים בנוסף לקרן ההשקעה ותובעים את הרווחים הצפויים שלא שולמו; משקיעים שקיבלו חלק מסכום הקרן ומבקשים לקבל את יתרת הקרן ורווחים צפויים; ומשקיעים שלא קיבלו דבר.

בן ארי מפרט שלוש שיטות מרכזיות לחישוב: השיטה הנומינלית, המכונה שיטת "השקעה נטו", ולפיה יושב רק סכום הקרן וממנו יופחתו הריביות שקיבל המשקיע; שיטת "הדוח האחרון", המאפשרת תביעות לפי הדוח האחרון שנשלח למשקיעים ממבצע ההונאה;
ושיטה שלישית, "הגאות העולה", המנסה לספק למשקיעים את חלקם באופן יחסי להפסד השקעתם לאחר התחשבות בסכומים שקיבלו. "משקיעים שקיבלו תשלומים קודמים, זכאים לקבל תשלום יחסי קטן יותר", נכתב. "משקיעים שקיבלו בעבר תשלומים העולים על סכום החלוקה היחסי שלהם, לא יקבלו שום חלוקה מקופת הכינוס".

שיטת הגאות העולה מיושמת בשני שלבים: א. חישוב שיעור רווח יחסי לכל התובעים על סמך סך ההשקעות, לפי הסכום הזמין לחלוקה. ב. מהשיעור היחסי מנוכה סכום הרווחים שקיבלו המשקיעים במהלך הונאת פונזי.

בן ארי מפנה לפסק הדין בעניינו של ברנרד מיידוף, שבו אישר בית המשפט האמריקאי את שיטת "ההשקעה נטו". חלק מהמשקיעים ביקשו לבצע את החישוב לפי הדוח האחרון שקיבלו, אולם בית המשפט דחה את בקשתם, בנימוק ש"שיטה זו תגרום להשפעה האבסורדית של התייחסות לרווחים פיקטיביים ‘על הנייר’ כאל רווחי אמת ותיתן תוקף משפטי לתחבולות של מיידוף", נקבע.

בניתוח צוין כי "יש להחזיר לכל המשקיעים את קרן השקעתם לפני שמשקיע כלשהו יקבל ‘רווחים’; בהונאות שנמשכו יותר משנים ספורות הגיוני לבצע התאמה לאינפלציה; ושיטת 'הגאות העולה', העולה בקנה אחד עם רעיונות של חלוקה הוגנת והקצאת משאבים מוגבלים".

"עצות מעבריין"

עו"ד איתן ארז, המייצג את המשקיעים, מסר: "משרדנו מייצג 650 נפגעים ממעשי העוקץ של מייק בן ארי, ביניהם קשישים, נכים ולקויי ראייה שכספם נגנב על ידו. בימים האחרונים מתברר ההיקף של תעשיית הזיופים שניהל מייק בן ארי אשר זייף מסמכים של בנקים אמריקאיים וקרנות גידור אמריקאיות. הנפגעים אינם זקוקים לייעוץ מבן ארי כיצד לחלק את הכסף. טרם שמענו שפושע מייעץ לקורבנות העבירה כיצד לטפל בעצמם. יואיל בן ארי להשיב לקופת בית המשפט 500 מיליון ש"ח שגזל וחזקה על בית המשפט הנאמן וב"כ הנפגעים שישכילו לחלק את הכסף ללא צורך בעצותיו של עבריין נמלט".

 איתן ארז, מתוך הדיון בפרשת בן ארי / צילום: כדיה לוי

הנאמן, עו"ד ליאור דגן, מסר: "שאלת אופן חלוקת הכספים למשקיעים היא נושא מורכב שנידרש אליו בבוא העת. כרגע הדבר החשוב ביותר הוא איתור ותפיסה של נכסים וכספים, בישראל ובחו"ל. הייתי מצפה מבן ארי - שהותיר מאות אנשים פגועים - שיהיה מרוכז בלסייע למאמצי הנאמן להשיב כמה שיותר כספים לטובת המשקיעים, במקום לתת עצות בדבר אופן חלוקתם".

 ליאור דגן, מתוך דיון בפרשת בן ארי / צילום: כדיה לוי

***חזקת החפות: החקירה בעניינו של מייק בן ארי עודנה מתנהלת. בן ארי לא הורשע, ועומדת לו חזקת החפות.