פחות שר, יותר בריאות: מכתב פתוח לשר ניצן הורוביץ

שר הבריאות הבא ניצן הורוביץ יצטרך להציג עמדות ברורות, מגובות בנתונים, ולעמוד מאחוריהן • רצוי שהוא יהיה פחות "שר" פוליטי באופיו המעשי והתפקודי ויותר איש של "בריאות" שמייצג את האינטרס הציבורי ומקיף את עצמו באנשים ראויים - ועל זה שווה להילחם

שר הבריאות ניצן הורוביץ / צילום: אורון בן חקון
שר הבריאות ניצן הורוביץ / צילום: אורון בן חקון

שר הבריאות הנכנס ניצן הורוביץ, החדשות הטובות הן שיש אנשי ונשות מקצוע מעולים במשרדך. החדשות הפחות טובות הן שיש הרבה, הרבה מאוד עבודה לעשות, והעבודה הזו נושאת אופי שיקומי אחרי שנים ארוכות של הזנחה. ראה את עצמך כשר לשיקום מערכת הבריאות.

העצה הראשונה שלי אליך היא: "הרוצה בשלום, ייכון למלחמה". הרוצה בבריאות, יחזק מאוד את בתי החולים, ויוריד את העומס הבלתי אפשרי מרופאים ומתמחים. המערכת מורעבת, ומותשת. עייפנו מלראות מתמחים ומתמחות שובתים ומבקשים שוב ושוב הקלה מהמשמרות הבלתי אפשריות באורכן, שמסכנות אותם וגם אותנו. ואם אנחנו עייפנו, הם, על אחת כמה וכמה. תן תקנים. תן כבוד לרופאים ולרופאות. לא "כבוד" במירכאות, כמס שפתיים, כתמונה או תג הצטיינות שאחריהם ולפניהם יש התעלמות והזנחה. אלא כבוד של עמידה משותפת לצידם, ויתרה מזאת, ללחום את מלחמתם. זה בלתי נתפס שהם עומדים מול משרד האוצר - אנשי מקצוע מול פוליטיקאים. כמו שאומרים בגן - זה לא כוחות.

אי אפשר לעמוד מול אחד השרים החזקים במדינה חמושים בסטטוסקופ ובמחויבות לחולים, שמונעת מהרופאים והרופאות, המתמחים והמתמחות, המושפלים והמוכים שלנו, ללכת הביתה ולהפקיר את החולים לגורלם. עמוד לצידם, לחם את מלחמתם, כי היא המלחמה של כולנו, על הבריאות של כולנו. ושלא יגידו לך שאין כסף. אל תאמין. יש כסף, והרבה, לכל מה שהמערכת מחליטה שחשוב, ולכל סקטור שרוצים ביקרו. אז הגיע הזמן שהסקטור הרפואי יהיה זה שזוכה במימון נדיב. באמת נדיב, מכל הלב. תילחם כאילו החיים שלך - ושל כולנו - תלויים בזה.

לשקם את האמון במשרד הבריאות

והעצה השנייה: עשה כל מאמץ לשקם את האמון הציבורי במשרד הבריאות, שמאוד נפגע. הגזירות המשונות (סגירת בריכות השחייה, למשל, למרות שהנתונים הראו שאין בהן שום הדבקה), הזיגזגים, ההבטחות שלא קוימו (כגון דרכון ירוק, או פטור מבדיקת קורונה למחוסנים שחוזרים לארץ - ואז מחייבים אותנו בבדיקת קורונה לפני העלייה למטוס ואחרי הנחיתה) - כל אלה גורמים לציבור לפקפק בעמדה המקצועית של משרד הבריאות, וחבל. אולי עוד יותר חבל שהיא לא תמיד מקצועית. הבריאות של כולנו, כפרטים, תלויה באמון שלנו ברופאים וברופאות שלנו, ובהנחיות שלהם - להתעמל, לקחת תרופות בזמן, לערוך בדיקות תקופתיות, להתחסן, ועוד ועוד. כל אחת ואחד מאיתנו. וזה נכון שההחלטות הללו משפיעות על גופנו, וכדאי שנבחר בדבר הנכון, אבל גם נכון שכאשר למערכת אין כח אכיפה, כדאי שיהיה לה כח של היגיון, מקצועיות ויושרה.

מעבר לבריאות הפרטית יש את בריאות הציבור

יתרה מזאת, מה שהקורונה המחישה שוב ושוב - הוא שכולנו משלמים מחיר עצום על בעיות בריאותיות במדינה. גם אם אנחנו נשארים בריאים, אנחנו משלמים בכסף, בבדידות, בתעסוקה, ובשפיות שלנו. כי מעבר לבריאות הפרטית שלנו, יש את בריאות הציבור, וזו תלויה בעמידה שלנו, של כולנו - בהנחיות - עיין ערך מסיכות, מרחק חברתי, וכמובן חיסונים. כדי שנציית להנחיות, יש צורך באמון שלנו - כולנו - במערכת ובעומדים בראשה. האם הם רואים לנגד עיניהם את טובתנו ואת הבריאות של כולנו, או שיש משהו אחר לנגד עיניהם. יותר מדי פעמים בשנה האחרונה שאלו אותי, כחוקרת קבלת החלטות רפואיות, מה דעתי על הנחיה כזו או אחרת. יותר מדי פעמים השבתי שאני חוקרת קבלת החלטות רפואיות, לא פוליטיות.

שר הבריאות הבא יצטרך להציג עמדות ברורות, מגובות בנתונים, ולעמוד מאחוריהן. ובכלל, רצוי שיהיה פחות "שר", כלומר איש פוליטי, ויותר איש של "בריאות". ועל זה ממש שווה להילחם.

הכותבת היא ראש המכון לחקר קבלת החלטות רפואיות, הפקולטה למינהל עסקים, הקריה האקדמית אונו

צרו איתנו קשר *5988