השרה להגנת הסביבה זנדברג: "לפליטת פחמן יש מחיר, ועלינו להתחיל לגבות אותו"

היום התקיים טקס חילופי השרות במשרד להגנת הסביבה וזנדברג הציגה את חלק מהמשימות להמשך דרכה • "כדי להתכונן לעולם החדש שמעבר לפינה, עלינו להפסיק את התלות בדלקים פוסיליים, כולל גז, ולהציב יעדים שאפתניים למעבר לאנרגיות מתחדשות שיחליפו אותם"

השרה להגנת הסביבה הנכנסת תמר זנדברג והשרה היוצאת גילה גמליאל בטקס החלפת השרים / צילום: רפי בן חקון, לע"ם
השרה להגנת הסביבה הנכנסת תמר זנדברג והשרה היוצאת גילה גמליאל בטקס החלפת השרים / צילום: רפי בן חקון, לע"ם

חוק אקלים מרחיב הכולל מנגנון מתקדם לתמחור פחמן, מהלך לצמצום צריכת הפלסטיק בישראל, הנחת הצעה על שולחן הממשלה לביטול הסכמי קצא"א, פינוי התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, חתירה להעלאת יעדי אנרגיה המתחדשת ל-40% ייצור של חשמל נקי עד 2030 ואיפוס הפליטות עד 2050 - בדומה למדינות המתקדמות בעולם. אלו הן חלק מהמשימות אותן הגדירה היום ח"כ תמר זנדברג, שמתחילה את תפקידה כשרה להגנת הסביבה, בטקס חילופי השרות שהתקיים היום (ג') במשרדה.

זנדברג התחייבה להעמיד את ההגנה על הסביבה, ובתוכה את המאבק במשבר האקלים, בראש סדר העדיפויות: "ההגנה על הסביבה היא החוסן הלאומי והביטחון הלאומי של אזרחי ואזרחיות המדינה וכדור הארץ. הגנה על הסביבה היא רפואה מונעת, היא כלכלה צודקת ומצמצמת פערים. השנים הקרובות הן קריטיות בכל הנוגע להתמודדות מול האיום הגדול ביותר על האנושות. משבר האקלים כבר כאן, הוא נוכח ומורגש יותר מתמיד, והמצב רק ילך ויחמיר. מומחים מזהירים שנותרו לנו שנים ספורות עד שייסגר חלון ההזדמנויות לבלימת משבר האקלים, לפני שנגיע לנקודת אל-חזור. זה עכשיו או לעולם לא".

לאורך המשא ומתן הקואליציוני, דרשה זנדברג - שאף ביקשה באופן מפורש את תיק הסביבה לאחר שבשנים האחרונות פעלה בתחום בכנסת, כי הממשלה תשקוד על חקיקת אקלים מרחיבה, שתכלול מנגנון לתמחור פחמן. זהו למעשה מנגנון שעד לאחרונה התנגד לו הדרג המקצועי במשרד האוצר, ונמצא כעת בדיונים רחבים. "לפליטת פחמן יש מחיר, ועלינו להתחיל לגבות אותו. זה הוכח בעולם כאמצעי אפקטיבי ביותר להפחתה מוצלחת. ולמעשה, ישראל היא בין המדינות האחרונות ב-OECD שטרם הנהיגה מס פחמן", אמרה זנדברג.

תחום האנרגיה המתחדשת הוא אמנם בגזרת משרד האנרגיה שבו תכהן קרין אלהרר כשרה, אך בשל הקשר הישיר שבין סוגיות האנרגיה להשפעתן על האקלים, הבריאות והסביבה, זנדברג מתכננת לדחוף להעלאת יעדי האנרגיה המתחדשות.

"כדי להתכונן לעולם החדש שמעבר לפינה, עלינו להפסיק את התלות בדלקים פוסיליים, כולל גז, ולהציב יעדים שאפתניים למעבר לאנרגיות מתחדשות שיחליפו אותם, בעיקר המבוססות על השמש. עלינו גם להכין תוכנית רצינית ולוודא שעומדים ביעד, שלא יישאר מספר על הנייר", אמרה זנדברג. זאת לאחר שמדינת ישראל נכשלה בהשגת יעדי האנרגיה המתחדשת שהציבה לעצמה, והצליחה בשנה החולפת ליצר פחות מ-6% מהחשמל באמצעי ייצור נקיים בלבד, לעומת יעד של 10%.

"נוביל מהלך לצמצום צריכת הכלים החד פעמיים"

אזרחי ישראל הם שיאנים עולמיים בייצור פסולת. מדי יום, מייצר ישראלי כ-1.7 ק"ג פסולת, בעוד שהכמות הממוצעת הולכת ועולה עם השנים. בתוך כך, צריכת הפלסטיק החד פעמי בישראל היא גבוהה מאוד, כאשר מדובר לרוב בחומר מזיק מאוד לסביבה שאיננו מתמחזר ונותר לזהם את הטבע, האדמה והמים לאורך שנים רבות. על כן, מתחייבת זנדברג כי תפעל לגמילה של ישראל מההתמכרות לפלסטיק ולכלים חד פעמיים.

"צריכת כלי הפלסטיק החד פעמיים בישראל עומדת על 7.5 קילוגרם לנפש, פי חמישה מממוצע הצריכה באיחוד האירופי", אמרה זנדברג. "בשבועות הקרובים נוביל מהלך לצמצום צריכת הפלסטיק והכלים החד פעמיים בישראל, בטבע, בחופים, סביב צריכת המזון - ובמשרדי הממשלה, שצריכים לשמש דוגמה ולהוביל".

לכך מתחבר היטב תחום הפסולת. הטיפול בפסולת בישראל הוא תחום הנמצא בסמכותו הבלעדית של המשרד להגנת הסביבה, אך הוא נכשל בטיפול בה לאורך שנים רבות. בישראל 80% מהאשפה נטמנת בקרקע, ונותרת לזהם את הסביבה. רק מקצתה מגיעה לכדי מחזור. בישראל אין מתקני קצה מתאימים לטיפול בפסולת, אין תשתיות מיון ואין תשתיות הפרדה טובות דיין. לאורך השנים, בין חילופי השרים, התחלפה גם אסטרטגיית הפסולת ולכן לא הצליח המשרד להגנת הסביבה לשמור על קו ברור של הסתכלות על פסולת כמכלול הדורש טיפול הוליסטי ויציב לאורך שנים. השר היוצאת גילה גמליאל ביטלה את אסטרטגיית הפסולת של קודמה בתפקיד, זאב אלקין, שביטל את זו של קודמו וכך הלאה.

גמליאל החליטה שלא לקדם את תוכניתו של אלקין להקים משרפות פסולת בנקודות רבות בישראל, אלא למסד תוכנית מתקדמת לטיפול הדומה למתרחש במדינות המתקדמות בעולם, תוך יצירת תשתיות הפרדה ומיחזור. זנדברג התחייבה להמשיך לקדם את האסטרטגיה של גמליאל, ובכך להקנות לשוק יציבות ארוכת טווח. לדבריה, "אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לשרה היוצאת גילה גמליאל, במיוחד על הובלת אסטרטגיית פסולת שבמרכזה בלימת שריפת והטמנת הפסולת, ומעבר למדיניות נרחבת של הפרדה במקור ומיחזור. בשנים האחרונות המשרד להגנת הסביבה שידר זיגזוג וחוסר אמון בשינויים תכופים בתחום, ובכוונתי להמשיך את הדרך של ידידתי השרה גמליאל בתחום זה ולהוביל את ישראל לעשור של יישום מדיניות פסולת מתקדמת".

גמליאל, שהצליחה בקדנציה הקצרה שלה במשרד - שנה בלבד - לקדם מהלך היסטורי של הטלת פיקדון על בקבוקי משקה גדולים, זאת למרות התנגדות רחבה בכנסת ומצד תאגידי ענק, ואף לקדם חקיקת אקלים ושינוי גישה במשרד להגנת הסביבה ומהלך לפינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה, אמרה היום בטקס חילופי השרות: "אחד ההישגים המשמעותיים ביותר הוא העוצמה שהענקנו למשרד להגנת הסביבה בשנה החולפת. אזרחיות ואזרחי ישראל ומקבלי ההחלטות מבינים את החשיבות של משבר האקלים - מדובר בעניין חוצה מפלגות. בכל החלטה סביבתית שקיבלתי וכל מאבק שהובלתי, עמדה מולי שאלה אחת - אם לא נטפל היום במשבר האקלים, כיצד נוכל להסתכל לנכדים שלנו בעיניים בעוד 30 שנה?".

באשר להמלצות ועדת המנכ"לים בנוגע לפינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה, צעד אותו קידמה גמליאל בכהונתה במשרד, אמרה השרה היוצאת: "הציבור לא קונה יותר את הנדסת התודעה של המפעלים המזהמים במפרץ חיפה, שמנסים לשווק לציבור פעילות בסטנדרטים סביבתיים. התעשיינים שניסו לשכנע אותי בתחילת תפקידי שישנו צורך חיוני בהמשך קיומם של המפעלים המזהמים - נתקלו בחומה בצורה".