שוק חופשי עובד אחרת: יוקר המחיה בישראל הוא לא גזרת גורל

מוצרים מפוקחים כמו ביצים וחלב הם דוגמה לאופן שבו רגולוציה ממשלתית מביאה דווקא לעלייה במחירים וביוקר המחיה • ביטול הפיקוח עשוי להוריד משמעותית את המחירים

תבניות ביצים שנמצאות תחת פיקוח מחירים. שוק שעובד בשיטה סובייטית / צילום: איל יצהר
תבניות ביצים שנמצאות תחת פיקוח מחירים. שוק שעובד בשיטה סובייטית / צילום: איל יצהר

יוקר המחיה בישראל הוא מה שמפריד בין ישראל לבין רמת חיים מערבית. בנאומו האחרון כראש הממשלה, שיבח בנימין נתניהו את ההישגים הכלכליים בתקופתו ואמר ש"בתוצר לנפש עקפנו את בריטניה וצרפת". אך אם נתאים את התוצר ליוקר המחיה, נגלה שמדובר בשקר: בעוד שבריטניה וצרפת מייצרות בהתאמה 48,542 ו-49,225 דולר לנפש בשנה, ישראל עומדת על 41,964 דולר לנפש בשנה בלבד.

דווקא המוצרים המפוקחים כמו החלב והביצים הם דוגמה חריפה. על פי אתר מדידת המחירים Numbeo, ישראל נמצאת במקום ה-17 בעולם במחירי החלב, וה-6 בעולם במחירי הביצים. בביצים, רק מדינות עשירות במיוחד (שוויץ, איסלנד, נורווגיה, דנמרק) ומדינות עם היפראינפלציה משתוללת (לבנון) יקרות מאיתנו. מחיר המטרה של חלב בישראל גבוה ב-80% מממוצע ה-OECD. איך יכול להיות שהמחירים המפוקחים בישראל יקרים משמעותית מאלו הנקבעים בשוק החופשי במערב?

שיטה סובייטית

שני השווקים הללו מתנהלים בשיטה סובייטית, וזו לא הגזמה. פקידי משרד החקלאות קובעים כמה חלב וביצים ישווקו בכל שנה. הם מחלקים "מכסות ייצור" דרך מועצת הלול ומועצת החלב, שאותן אסור לרפתני וללולנים לעבור. אתם מעיזים לייצר יותר? המועצה תגיע כדי להשמיד לכם את התרנגולות ואת הביצים. אתם יכולים למכור אותם אך ורק במחיר מפוקח (נקבע על ידי הממשלה) לרשתות השיווק, ואלו בתורן מוכרות במחיר מפוקח לצרכנים. מה קורה אם הצריכה עולה על מכסות הייצור? נוצר מחסור, כאילו אנחנו חיים ברפובליקה סובייטית.

האם התכנון הריכוזי מועיל לאיכות? מנכ"ל משרד החקלאות דאז שלמה בן אליהו אמר ב-2019 ש"אני מעדיף לאכול ביצי יבוא. כ-30% מלולי ההטלה בישראל נגועים בסלמונלה".

ממשלה ישראל, למעשה, מתנהגת כקרטל קלאסי: היא מפחיתה את הכמות המיוצרת כדי להעלות את המחיר, ובצורה כזאת מסבסדת את מי שהצליחו להשיג מכסה. זאת על חשבון מי שלא הניחו את ידיהם על מכסה, ועל חשבון הצרכנים שנאלצים לשלם הרבה יותר על מוצרים בסיסיים.

למעשה, ההטבה הזאת מגיעה גם לאנשים שלא מגדלים אפילו תרנגולת אחת. במקום זאת, בעלי המכסות יכולים להשכיר אותן לאחרים ואף להוריש אותן לילדיהם. כך, שכבה דקה של בעלי מכסות מרוויחים על חשבון כל השאר. אם המטרה היא לתמוך בלולים דווקא, אפשר לשלם למגדלים ישירות.

שוק חופשי עובד אחרת

בניגוד לאינטואיציה שהייתה מקובלת, דווקא השוק החופשי הוא המבטיח אספקה חלקה של מוצרי מזון איכותיים במחירים זולים. האיחוד האירופי ביטל את מכסות החלב ב-2015, וכך השאיר את ישראל וקנדה (שבה החלב יקר אף יותר) כמדינות היחידות שממשיכות להתנהל כך.

מחקר של האיחוד האירופי מצא שביטול מכסות החלב הוריד משמעותית את המחירים, ושיפר את רמת הייצור בכל רחבי האיחוד.

הורדת יוקר המחיה הוא אחד האתגרים המשמעותיים ביותר העומדים לפתחה של הממשלה החדשה. הוזלת המוצרים הבסיסיים כמוה כתוספת שכר לכל עובד ועובדת בישראל, ופירוק הקרטלים בחסות הממשלה היא צעד חשוב בדרך לשם.

צרו איתנו קשר *5988