צינור הנפט לאמירויות תחילה: מה מחכה לתמר זנדברג במשרד להגנת הסביבה

השבוע, מתחילה תמר זנדברג את תפקידה כשרה להגנת הסביבה. על שולחנה סוגיות רבות; מזיהום אוויר, הטמעת חשיבה אקלימית דווקא במשרדים אחרים שהשפעתם על הסביבה ניכרת אך עוצמים לעיתים עיניים לבעיות הנוגעות לנושא, ועד לטיפול במשבר הפסולת והטמנתה. אלו כמה סוגיות מרכזיות שתדרש להן השרה הנכנסת בכהונתה הקרובה.

1. המאבק על התקציב

לאחר שנים ארוכות של קיפאון פוליטי, הממשלה שוקדת על תקציב דו שנתי. המשרד להגנת הסביבה יידרש להיאבק על חלקו בעוגה, ולנסות להגדיל את 370 מיליון השקלים שלו לנוכח האתגרים והאיומים הרבים שנוספו לשולחנו בשנים האחרונות, לאחר שבעשור האחרון סבל משחיקה תקציבית.

למרות שכמות המשימות והאחריויות המוטלות על המשרד גדלו בכל התחומים, כוח האדם קוצץ במהלך השנים האחרונות. בסיס התקציב של המשרד מספיק בקושי למימון הוצאותיו השוטפות והוא ניזון מתוספות חד-פעמיות שלא קיימות בשנים בהן אין תקציב מדינה מאושר. המאבק על התקציב ובתוך כך על חוק ההסדרים, יקבע את עתיד המשרד בכהונתה של זנדברג, ואת יכולתו להשפיע על המציאות.

2. חוק אקלים

בהסכמים הקואליציוניים נקבע לראשונה כי הממשלה תפעל לחוקק חוק אקלים, שיכיל מנגנון לתמחור פחמן. קווי המתאר של החוק כבר הוצגו על ידי המשרד להגנת הסביבה בכהונתה של השרה היוצאת גילה גמליאל. במסגרת החוק, שואף המשרד להגנת הסביבה לקבוע יעדי צמצום פליטות, למסד תוכנית לאומית להפחתתם, לקבוע מנגנון דיווח ובקרה בנושא, ולהקנות למשרד להגנת הסביבה את האפשרות לדרוש תסקיר לשינוי אקלים עבור תוכניות ממשלתיות בתחומי התחבורה, הבנייה, האנרגיה ועוד. תחת הממשלה היוצאת, נרשמה התנגדות לחוק בעיקר במשרד האנרגיה ובמשרד האוצר.

כעת, תצטרך זנדברג לפעול כדי להדגיש את חשיבות הצעדים הללו בפני השרים החדשים, ואת חשיבותה דווקא ליציבות השווקים בתקופת ההתאוששות מהקורונה, תוך יצירת מנגנון של תכנון ארוך טווח. אך זנדברג תצטרך להחליט עד כמה להשקיע את משאבי המשרד בחקיקה ארוכה ומורכבת שדורשת גם תקציבים, על פני קידום תקנות ותוכניות אופרטיביות שמאפשרות התקדמות מהירה יותר.

3. יישום תוכנית לאומית לבריאות וסביבה

בשנת 2018 הסתיימה כתיבת התוכנית הלאומית לבריאות וסביבה, אך מאז היא נחה על שולחן השרים וממתינה לתשומת ליבם. מטרת התוכנית היא לשרטט מפת דרכים בנושא בריאות וסביבה לעשורים הבאים, ולהמליץ על פעולות הסרה או צמצום של מפגעים ותנאים סביבתיים המזיקים או עלולים להזיק לבריאות הציבור, ובמיוחד לאוכלוסיות בסיכון גבוה (כמו ילדים, נשים הרות, קשישים, חולים כרוניים).

התכנית חולשת על 17 תחומי תוכן סביבתיים ומפרטת עשרות פעולות מנהליות וכלכליות שניתן לממש מיד או בטווח ארוך יותר. לפי ההערכות במשרדי הבריאות והסביבה, השקעה של קצת למעלה ממיליארד שקל בשנה בתוכנית, תביא לחיסכון של כ-12 מיליארד שקל בשנה כאשר בהערכת חסר, הפגיעה הסביבתית השנתית בישראל נאמדת בכ-90 מיליארד שקל.

זיהום אוויר מוביל למותם של יותר מ-2,000 בני אדם בשנה בישראל, הכימיקלים במזון פוגעים בבריאות, וחשיפה למפגעים סביבתיים מסכנת אלפי אזרחים בארץ ופוגעת ברווחתם. במשך שלוש שנים, לא היה די בכך כדי לגרום למשרדים לפעול. ואולם, ייתכן שדווקא העובדה שבשני המשרדים - בריאות וסביבה - ישנם כעת שרים ממפלגת מרצ, תסייע לקידום התוכנית.

4. חוק אוויר נקי

למאבק בפליטות הפחמן יש פוטנציאל להפחתה של מזהמים מזיקים לבריאות האדם. אך בזירה הזו, למשרד להגנת הסביבה אין סמכויות רבות. מנגד, המשרד מופקד על יישום חוק אוויר נקי, והפחתה של המזהמים המזיקים לסביבה ולבריאות. לכן, מיקוד בבעיות אקוטיות של זיהום אוויר הגובות חיים מדי יום בישראל, הוא קריטי.

מבקר המדינה קבע בעבר כי פיקוח המשרד להגנת הסביבה על גופים מזהמים הוא חלש. עד היום, לא הותקנו תקנות לסעיף 31 בחוק אוויר נקי, לפיו יקבע היטל על פליטת מזהמים לסביבה, שיוטל על המפעלים המזהמים. הסעיף המדובר, יכול לדחוף אותם להפחתת זיהום, ולמניעת סיכון חיים עבור תושבים.

5. משבר הפסולת

80% מהפסולת בישראל מוטמנים. למרות שהאוכלוסייה הישראלית גדלה ושטח המדינה הצר נותר מוגבל, לאורך שנים נכשל המשרד להגנת הסביבה ביישום אסטרטגיה הוליסטית לטיפול בפסולת, באופן שיצמצם את ההטמנה. היות שמדובר בסמכותו הבלעדית של המשרד להגנת הסביבה, התחלופה התדירה של השרים במשרד הובילה לכך שכל שר בלם את תוכנית הטיפול בפסולת של קודמו, והגה אחת חדשה משלו. וכך, דורכת ישראל במקום במשך עשורים. גמליאל ביטלה את התוכנית של קודמה להקמת משרפות פסולת - שיטה הנחשבת מיושנת ולא סביבתית, לטובת אסטרטגיה של כלכלה מעגלית, והקמה של מעין כלכלת פסולת מקומית, תוך יצירה של תשתיות להפרדה, מיון ומחזור של פסולת, כאשר שריפה תתבצע במדרג האחרון, באין ברירה.

זנדברג אמנם הודיעה שלא תנהג כפי שנהגו קודמיה, ותאמץ את האסטרטגיה של גמליאל, אך הרבה קודם היא תצטרך לפתור בעיה קצרת טווח: בעוד שהקמת אופרציית פסולת רחבה עשויה לקחת שנים, אולי אף עשור, בטווח המיידי שטחי הטמנת הפסולת הולכים ונסתמים. בשנת 2022, עתידים להסתיים נפחי ההטמנה ברוב חלקי מדינת ישראל באתרי הפסולת השונים.

זאת, לאחר שהמדינה צמצמה את שטחי ההטמנה הזמינים בכדי לעודד מיחזור - צעד שנכשל מפני שלה עמד בהלימה לתשתיות מתאימות ותוכנית רב מערכתית. מנגד, גם החוקים הקיימים, דוגמת חוק האריזות האוסר הטמנה של אריזות - לא מיושמים כהלכה על ידי המשרד להגנת הסביבה. כך או כך, משבר הפסולת הולך ומחריף, ומתגלגל לפתחה של השרה החדשה.

6. התשתיות הפוסיליות

למרות שהמשרד להגנת הסביבה נוגע לכלל תחומי החיים, מבריאות, לאנרגיה, לפנים ואפילו לרווחה, סמכויותיו מוגבלות מאוד. כך למשל, למרות שפליטות הפחמן פוגעות באקלים וגורמות לזיהום אוויר, נושא תמהיל הדלקים נמצא בסמכותו של משרד האנרגיה בלבד. לכן, בתחומים רבים, למרות שהם בעלי השפעה ומשמעות סביבתית ניכרת, תצטרך זנדברג לפעול בשיתוף עם משרדי ממשלה אחרים, ולשכנע אותם בצדקת דרכה.

המשימות הראשונות על שולחנה הן ביטול הסכם קצא"א מול החברה האמירתית Med-Red Land Bridge) MRLB), להפיכת ישראל למסדרון נפט דרכו ישונעו כמויות גדולות של נפט לעולם, דרך אזור שונית האלמוגים הרגישה באילת.

זנדברג גם תמשיך לקדם את המלצת ועדת המנכ"לים של הממשלה הקודמת לפינוי התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה (בזן), שעה שכלל לא בטוח שמשרדי האוצר והאנרגיה ירצו להמשיך ולקדם את ההמלצות. בקדנציה האחרונה הרבו משרדי הגנת הסביבה והאנרגיה להתקוטט סביב סוגיות ליבה - מקביעת יעד לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, לתוכנית לאיפוס פליטות בכלכלה והקמה של תחנות כוח מזהמות המבוססות על גז.

הסוגיות הללו ימשיכו ללוות את התקופה הקרובה, כאשר בשלב זה עדיין לא ברור האם שרת האנרגיה, קארין אלהרר, תמשיך את דרכו של קודמה, יובל שטייניץ, או תבחר במסלול של הצבת מטרות משותפות יחד עם המשרד להגנת הסביבה.

7. המאבק בפלסטיק

בנאום הכניסה שלה למשרד להגנת הסביבה, הציבה זנדברג את המאבק בפלסטיק החד פעמי כנושא דגל, והצהירה שעל ישראל להיגמל מההתמכרות לכלים חד פעמיים.
ישראל היא שיאנית צריכה כלים חד פעמיים לנפש - 7.5 קילוגרם לאדם, פי חמישה מהממוצע באיחוד האירופי.

ההשלכות של השימוש התדיר בפלסטיק החד פעמי, הן הרסניות לסביבה, לבעלי החיים ולאדם. לכן, בשבועות הקרובים שואפת זנדברג להוביל מהלך לצמצום צריכת החד"פ בטבע, בחופים, סביב צריכת המזון ובמשרדי הממשלה. היא צפויה לספוג על כך גם את התנגדות בכנסת, וגם את התנגדותה של הממשלה בה היא חברה. 

8. הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה 

הערים בישראל צריכות לעבור תהליך משמעותי שיהפוך אותן עמידות יותר בפני שינויי האקלים. אך מתוקף ההסכמים הקואליציוניים, הוחלט כי פעילות הוותמ"ל דווקא תתרחב בארבע השנים הבאות, לאחר שפעילותה הופסקה ביוני אשתקד. חוק הוותמ"ל חוקק כדי להתמודד עם משבר הדיור, ולהקנות סמכויות רחבות לגוף הגובר על היררכיית התכנון וזכות הערר. לפי ארגוני הסביבה, מדובר בפעילות בהיקף נרחב שהביאה לפגיעה קשה במרחב העירוני הבנוי, בשטחים הפתוחים והחקלאיים, בכפרים ובתושבים.

רבות מהתוכניות הן פרבריות, הפוגעות בשטחים הפתוחים ומעודדות שימוש ברכב פרטי, מקשות על מתן שירותים ומצריכות פריסת תשתיות יקרות הפוגעות דווקא בעקרונות של חידוש ערים וציפוף. בארגוני הסביבה מוחים על המשך פעילות הגוף שזכה לאורך שנות קיומו לביקורת מצד גורמים רבים, מפקידי ממשל לארגונים מקצועיים, חברתיים וסביבתיים, ודורשים להתמקד במקום במלאי התכנוני הקיים ובתוכניות להתחדשות עירונית.

בשנת 2018, חתם השר להגנת הסביבה דאז, זאב אלקין, על מכתב התנגדות להארכת פעילות הוותמ"ל, ודרש את סגירתה. כיום, כשר שיכון, דורש אלקין להחזיר ולהרחיב את פעילותה של הוועדה שמעוררת את חמתם של הארגונים הירוקים. "הוותמ"ל פוגעת בשטחים הפתוחים, פוגעת במערכות האקולוגיות ובנוף, מעודדת פיתוח פרברי בשטחים פתוחים ובשולי ערים, וסובלת מהעדר ראייה תכנונית כוללת", מחה אלקין.

כעת, גם בזירה הזו, יצטרך המשרד להגנת הסביבה להיאבק למען הדורות הבאים, ולנסות להשריש בממשלה את ההבנה שתוכניות פיתוח ותכנון, חייבות לכלול ראייה אקלימית-אקולוגית ארוכת טווח, ולא לנסות לייצר פתרונות בולמוס מהירים שיצוצו בעתיד כפצע פתוח שהנהגה אחרת תצטרך להתמודד איתו, אולי, בשלב מאוחר מדי.