הבנקים בישראל משחררים לחץ ומקרבים את הסדרת המטבעות הדיגיטליים

לאט-לאט, בצעדים קטנים, שוק הקריפטו בישראל מתקרב להסדרה, כאשר חלק מהבנקים משנים את מדיניותם לגבי קבלת כספים מרווחי קריפטו מאיסור מוחלט להתנהלות מבוססת סיכונים.

לשינוי שתי סיבות. הראשונה, חקיקת צו איסור הלבנת הון שחלה על שחקנים בשוק הקריפטו ושהתעשייה החלה לאמץ. השנייה, התקדמות בתהליכי הרישוי של גופים שפועלים בשוק הקריפטו.

הרגולטורים וגם המערכת הבנקאית עדיין מתייחסים בחשדנות רבה לעולם הקריפטו, כאשר בסופו של דבר אם השחקנים בשוק ירצו להפוך לגופים לגיטימיים במערכת הפיננסית ולהעביר אליה כספים, סטנדרט הפעילות שלהם יצטרך להשתנות, ובייחוד יהיה צורך בוויתור על אנונימיות.

הפועלים הראשון להקל

רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון אחראית להעניק רישיונות לגופים הפועלים בשוק הקריפטו בישראל, מכוח היותם נותני שירותי מטבע (נש"מ). מוקדם יותר השנה, לאחר שהצטברו אלפי בקשות שלא טופלו מנותני שירותי מטבע שונים, קבע בית המשפט כי הרשות צריכה להעניק את הרשיונות עד סוף החודש.

על מנת שלא לפגוע ברצף הפעילות, הגופים פועלים מכוח היתר להמשכיות פעילות, ונכנסו להליך קבלת רישיון. בעוד שבערך 60% מהבקשות של הנש"מים השונים טופלו, אף לא אחד מהפועלים בתחום הקריפטו צפוי לקבל את הרשיון עד סוף החודש. מהרשות אמרו כי הבדיקה של הפועלים בתחום זה ארוכה ומורכבת יותר, התהליכים מתקדמים, אולם תידרש ארכה. גם בשוק מציינים כי הם סבורים שהליכי הרישוי יושלמו רק לקראת סוף השנה.

הצו שעושה סדר חדש

הציר השני להסדרת השוק הוא צו איסור הלבנת ההון שהתקבל בפברואר האחרון. העיתוי שבו התקבל הצו איננו מקרי: הפריצה הגדולה של שוק הקריפטו והעלייה בשווי הנכסים שהוא מנהל, הובילו לצורך דחוף להסדירו.

הצו, שמטיל על הגופים בשוק חובות זיהוי, רישום ודיווח - בדומה לגופים פיננסיים אחרים, ייכנס באופן רשמי לתוקף בנובמבר. זאת, על מנת לתת לגופים זמן להיערך לקראתו. אם גופים יירצו באופן וולנטרי להקדים וליישם את הוראותיו, הם יכולים. עמידה בהוראות הצו וקבלת רשיון קבוע, הן השער להעברות כספים לתוך המערכת הפיננסית.

גם הגישה של בנק ישראל השתנתה בהתאם: אפשר לשים את זה על השולחן - בנק ישראל לא אוהב את שוק הקריפטו. רק השבוע אמר המשנה לנגיד אנדרו אביר, במפגש פורום שווי הוגן, כי "הביטקוין זה לא מערכת תשלומים וזה לא מטבע, במצב הטוב זה נכס פיננסי ובמצב הפחות טוב זה הונאת פירמידה".

עם זאת, לאחר פסיקה בנושא ולאחר הסדרת הרגולציה והרישוי של העוסקים, ההנחיה לבנקים בתחום הלבנת ההון היא לאמץ מדיניות של ניהול סיכונים בפעילותם מול גופי הקריפטו. לקראת סוף השנה, בנק ישראל יפרסם גם כן הוראות הסדרה ספציפיות יותר למערכת הבנקאית. 

עם זאת, התזוזות בשטח כבר החלו. בשוק מספרים כי בעוד שקיימים בנקים שעדיין נרתעים מאוד מהנושא, כמו למשל בנק לאומי, שהשיב לפניית גלובס כי "אנו בוחנים את המדיניות באופן שוטף ופועלים בהתאם להנחיות בנק ישראל בנושא", והקפיד לציין כי בפועל צו איסור הלבנת ההון עדיין לא נכנס לתוקף.

בנק הפועלים, לפי גורמים בשוק, החל לפעול בגישה מבוססת סיכון, בהפקדת כספים שמקורם ברווחי קריפטו, אם כי הדרישות לקבלת כספים אלו, מחמירות. לפי הבנק עצמו עצמו זה נעשה בשים לב לסיכונים ולכך שצו איסור הלבנת הון החל על נותני שירותים בנכסים וירטואליים טרם נכנס לתקפו. הפועלים מסביר שהוא מאפשר "ללקוחות פרטיים לקבל לחשבונם כספים שמקורם ברווחים שהופקו ממסחר בנכסים וירטואליים, בכפוף להמצאת אסמכתאות מתאימות המעידות על נתיב הכסף ונתיב הנכסים הווירטואליים, להנחת דעת הבנק".

לפי הפועלים, "הבנק בוחן באופן שוטף את הנחיותיו בגישה מבוססת סיכון על מנת לאפשר ללקוחותיו פעילות פיננסית מגוונת בערוצים ובאפיקי ההשקעה המקובלים, בהתאם לדרישות החוק והרגולציה".

איך מפקחים על נתיב הכסף

"המפתח להפקדת כספים שמקורם ברווחי קריפטו הוא ויתור על אנונימיות ונתיב כסף ברור וידוע. על מנת שהבנק יקבל את הכסף, צריך להביא אסמכתאות מתועדות וברורות - מתי הוא נקנה ואיפה, באיזה ארנק הוא נשמר, האם הוא הוחלף והיכן, והכל צריך להיות בזירות שעומדות בדרישות הלבנת הון ומבצעות זיהוי", כך אומר תומר רביד, מייסד ומנכ"ל של חברת BloxTax העוסקת במיסוי ורגולציה של משקיעי קריפטו.

ואכן, על מנת שגם הבנקים המקלים ביותר יקבלו כסף מפעילות קריפטו, יש צורך בנתיב כסף ברור ומתועד, שמתחיל בהכנסת כסף ורכישה של קריפטו בזירה, ומסתיים במכירה בזירה ובתשלום מס על הרווחים. כך יודעים הבנקים שמדובר אמנם ברווח מפעילות השקעה ספקולטיבית, אך גם שיש כתובת שמשויכת לכסף בכל רגע נתון.

רווחים מעסקאות שנעשו מול אנשים פרטיים לא מתקבלים במערכת הפיננסית הישראלית, ואם נתיב הכסף ארוך וכולל בתוכו חורים שחורים - למשל המרות מחוץ לזירות המסחר, הכסף לא יתקבל. דגל נוסף מורם בבנקים אם מדובר בסכומים גבוהים.

"הכיוון נראה חיובי, ואני מאמין שכל הבנקים יתחילו לעבוד עם הגופים שיקבלו רישיון קבוע לקראת סוף השנה. יש כללים ברורים מאוד בצו איסור הלבנת ההון, ואם גופים מורשים פועלים בצורה ברורה, הסיכון למערכת הפיננסית יורד", אומר אלי בז’רנו, מנכל ומייסד זירת המסחר C2BIT, ומוסיף: "המטרה של הרשויות היא גם מאוד מאוד מכוונת - לגבות מיסים. מה שלא מוגדר ומפוקח גם קשה מאוד למסות".

הלבנות הון ותגובת הענף

על אף הפופולריות הגואה של הקריפטו, ועל אף ההסדרה המתגבשת בתחום, צריך לזכור שהמבנה עצמו של התחום הוא בעייתי בתחום הלבנת ההון. כאשר אדם פותח חשבון בנק ומזדהה, יודעים בכל רגע נתון מי האדם שנמצא מאחורי החשבון והאדם עצמו מזוהה. ארנקים עד כה, לא היו מזוהים, וזירות המסחר יעשו את הקשר בין האדם לארנק שעימו הוא פועל, על מנת שבסופו של דבר יהיה אדם מאחורי הכסף שנכנס למערכת הפיננסית.

עם זאת, צריך להיות ערים לכך שכסף מקריפטו שיעבור הלבנת הון, יכול למצוא את דרכו לתוך המערכת, שלא באופן ישיר אלא בעקיפין - כהשקעה באמנות (ובאמנות דיגיטליית) למשל - לה אין שווי שוק מוגדר, או ברכישת נכסים יקרים, ומכירתם לאחר מכן תמורת מזומן.