בדיקת דם מחוסנים מרמזת: החיסון לקורונה עשוי להחזיק מעמד לאורך שנים

החיסונים מבוססי ה-RNA של החברות פייזר ומודרנה עשויים ליצור הגנה חיסונים ארוכת טווח נגד קורונה (Covid-19), כך עולה ממחקר חדש שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס, ארה"ב, ופורסם בכתב העת נייצ'ר. החוקרים מצאו אצל מחוסנים אזורים בשם "מרכזי נבט" (Germinal Centres), אשר לדבריהם משמשים כמעין "מרכז הכשרה" למערכת החיסון, ללמוד לזהות וירוס מאיים.

עד היום לא לגמרי ברור מדוע חיסונים מסוימים, כמו למשל החיסון נגד אבעבועות שחורות, שורדים כל החיים, ואילו חיסונים אחרים, למשל החיסון לשעלת, דורשים זריקות דחף תדירות. לא ידוע אם מדובר במאפיין של המחלה, או של החיסון עצמו, אך ישנה הערכה כי את ההבדל ניתן לראות בהישרדות של מרכזי הנבט. מרכזי הנבט זוהו בתוך ביופסיות זעירות שנלקחו מהרקמה של 14 מחוסנים.

החוקרים מעריכים כי אם ישנם מרכזי נבט כאלה שיודעים להכשיר את מערכת החיסון נגד קורונה, הם יוכלו להיכנס לפעולה מול זיהום חדש. זאת, אפילו אם רמות הנוגדנים נגד קורונה הנמצאים באופן קבוע בדם, הולכות ויורדות אחרי החיסון, כפי שאכן נמצא במחקר האורך של פרופ' גילי רגב-יוחאי בשיבא.

לדברי פרופ' עלי אלעבדי, מכותבי המחקר: "מרכזי נבט הם המפתח לתגובה חיסונית ארוכת טווח. הם המקום שבו הזיכרון החיסוני שלנו נוצר, וככל שיש לנו מרכזי נבט לאורך זמן, כך התגובה החיסונית שלנו עמידה יותר".

בניסוי הודגם כי מרכזי הנבט שורדים ברוב המחוסנים אחרי ארבעה חודשים, ולפעמים גם יותר. זו נחשבת, לדברי החוקרים, לתגובת זיכרון חיסוני מצוינת. המחקר הנוכחי בחן גם דם מתחסנים מול מחלימים, והראה תגובה חיסונית חזקה בקרב מחלימים שאחרי החלמתם גם חוסנו, לעומת מחוסנים שלא היו חולים בעבר. גם תוצאה זו תואמת את המחקרים של פרופ' רגב-יוחאי.

האם זה אומר שלא נצטרך מנת חיסון שלישית נגד קורונה, לפחות בשנים הקרובות? כן, אלא אם יופיע וריאנט החומק מהחיסון. במקרה כזה נצטרך להמתין שאחת מחברות החיסונים תפיק חיסון שמותאם גם לווריאנטים חדשים - זה לא אמור להיות מורכב בטכנולוגיית ה-RNA של פייזר ומודרנה וגם בטכנולוגיות החיסונים האחרות. לאחר מכן, מנת חיסון שלישית הכוללת את הווריאנטים, אמורה להגביר את הכיסוי החיסוני.

לאחרונה הגיע לארץ וריאנט דלתא שזוהה לראשונה בהודו. החיסון הנפוץ בארץ, של חברת פייזר, נמצא במחקרי מעבדה כמגן מפני תחלואה תסמינים מן הווריאנט הזה בכ-88%. ההגנה שלו נגד הדבקה היא כנראה פחותה, ולכן נראו גם מחוסנים מאומתים ואפילו חולים בקורונה בשבועיים האחרונים. עדיין, 88% הגנה נגד מחלה תסמינית, כאשר ההערכה היא כי מחלה לא תסמינית היא פחות מדבקת, זוהי תוצאה טובה עבור חיסון. 

כרגע ישראל פועלת לדכא את ההתפרצות באמצעות שילוב של מסכות בחללים סגורים, קטיעת שרשראות ההדבקה, העלאת שיעור ההתחסנות וחסימת כניסת חולים נוספים הנושאים את הווריאנט בשדה התעופה. אם יהיה די בצעדים הללו כדי להשתלט על הווריאנט, ככל הנראה יוגדר כי אין צורך במנה נוספת רק עבור הטיפול בווריאנט הזה, ונעבור לחכות ולראות האם מגיעים וריאנטים נוספים. זו כרגע הנחת העבודה של רוב המומחים. אם יסתבר כי הווריאנט ממשיך להתפשט ולגבות קורבנות גם ברמות החיסון הגבוהות בישראל ולמרות הצעדים שננקטים, ייתכן ויהווה היה הדבר טריגר לפיתוח של מנה נוספת.