פוליטיקה | טור סופ"ש

בליכוד לא ישנים בלילות, ויש להם סיבה טובה לכך

לילות ארוכים של פיליבסטרים התישו את חברי הכנסת, אבל מה שבאמת מדיר שינה מעיניי הליכוד הוא לא חוק האזרחות אלא ההצעה שתקל על ח"כים להתפלג מהסיעה • ובזמן שברע"ם בולעים צפרדעים, במשותפת מצליחים להבטיח תקציבים

מליאת הכנסת, ביום חמישי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
מליאת הכנסת, ביום חמישי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

1. מספר מזל

לפני שנתיים וחודש לבנימין נתניהו היו 60 מנדטים ביד, אך הוא החליט לפזר את הכנסת כאשר לא הצליח למצוא את האצבע החסרה כדי להשיג רוב קואליציוני. בכנסת נזכרו השבוע בחצי חיוך בפיזור הכנסת ה-21 בנסיבות שבדיוק לפני חודש הספיקו לנפתלי בנט ויאיר לפיד כדי להשביע ממשלה, עם 60 אצבעות בלבד והיעדרות אסטרטגית של חלק מחברי הרשימה המשותפת. 25 חודשים אחרי, נתניהו והליכוד יושבים באופוזיציה, בנט ואיילת שקד שלא הצליחו אז לעבור את אחוז החסימה, נכנסים ויוצאים ממשרד ראש הממשלה.

הכישלון המתמשך של נתניהו מאז בהקמת ממשלה יציבה משמש כתפאורה לחברי הקואליציה כדי להעביר את "החוק לפיצול הליכוד", שיאפשר פיצול בפרישה של ארבעה עריקים בלבד ולא שליש מהסיעה כפי שהחוק דורש כיום. הלילות הלבנים השבוע בכנסת והצעקות בוועדה המסדרת לא מעידים על המתיחות סביב חוק איחוד משפחות, חלילה. הם עדות למתח הרב בשורות הליכוד מחשש שאכן ימצאו הארבעה שינצלו את התשתית שמכין עבורם אלקין לפרישה. כדי לאתר את הארבעה הפוטנציאליים, בליכוד משתמשים באאוטינג: מדליפים שניים-שלושה שמות של מי שחשודים באפשרות לעשות את זה ואז נותנים להם להזיע כדי להכחיש. עד עכשיו היו אלה: פטין מולא, קרן ברק, אבי דיכטר ויובל שטייניץ. בהמשך יהיו אחרים.

כדי לדחות את ההצבעה על החוק בשבוע, בליכוד התפשרו באישון ליל מול הקואליציה והסכימו לקיצור סדרי הדיון בחוק החל"ת. "זה הדבר שהכי מפחיד אותם", אמר לי השבוע אחד ממנהלי הסיעות מחוץ למליאה, ולראיה כמה שעות אחר כך נשא יו"ר ש"ס אריה דרעי את הנאום הקצר הבא לאוזני מנסור עבאס: "ארבעה עריקים מהליכוד זה לא מספר מזל. הם רוצים להחליף אתכם. איפה הכבוד שלכם? אתם עוזרים להם להחליף אתכם".

במקביל, נתניהו מעביר בשבוע האחרון לחברי הכנסת שלו מסרים לפיהם לא יתקיימו בקרוב פריימריז, כדי להרגיע את השטח. פריימריז במפלגה עכשיו פירושם כי כל מי שלא ייבחר לרשימה בהכרח ימצא את עצמו בקואליציית בנט. נתניהו, שדחף תחילה לקיים בחירות מהירות לפחות לראשות המפלגה כדי לבצר את מעמדו, דוחה בינתיים את התוכניות לטובת איחוד שורות. בהיעדר היכולת להבטיח תפקידים ותקציבים - נתניהו צריך להתפלל שדחיית הפריימריז יחד עם כנסים מפוארים בהרצליה ונאומי מורשת קרב  שבועיים יספיקו לביצור הליכוד.

2. הקו החם

בשבוע האחרון צלצל הטלפון של יו"ר רע"ם מנסור עבאס ללא הרף. שרת הפנים שקד הייתה על הקו בלילות ובימים, בניסיון למצוא את הפשרה המיוחלת להארכת התוקף של חוק האזרחות (איחוד משפחות) לאחר שגם בפגישות שנערכו בין השניים לא נמצאה נוסחה מוסכמת. בצד אחד שרת הפנים שצריכה להאריך את החוק ולא מתכוונת לשנות את הנוסח, ובצד השני יו"ר מפלגה ערבית שכל פשרה שלו בנושא הפלסטיני תעלה לו בתמיכה ציבורית.

ייסורי השלטון לא קלים לעבאס. ההשתתפות שלו בהחלטות הממשלה לצורך הבאת תקציבים והחלטות שייטיבו עם המגזר הערבי הם בבחינת חרב פיפיות. השבוע בשיחותיו עם שרת הפנים העמיד שורת דרישות להקלות הומניטריות בכפוף לאישורים ביטחוניים - האפשרות לבני זוג לצאת יחד מהארץ (פלסטיני ואזרח), מתן רישיונות נהיגה והנחה בביטוחי בריאות. בזמן ששקד רצתה לאשר את ההקלות האלו בתמורה לכך שרע"ם לא יתנגדו לחוק, מרצ החלה להערים קשיים משלה.

הרקע: אישור (עתידי) להקמתו של המאחז החדש בשומרון, אביתר. מה שממשלות הימין לא הצליחו לעשות, קידמה שקד בשליחות בנט בממשלה שבה יושבות רע"ם ומרצ בתוך ימים ספורים. חברי הכנסת של מרצ שהסכימו לאשר את חוק האזרחות למרות שהצביעו נגדו במשך 18 שנה (בכפוף להסכמות מול רע"ם), חזרו בהם עם הודעת הממשלה על הכוונה לאשר בדיעבד את ההתיישבות החדשה ביו"ש. זה כבר ניצחון אחד יותר מדי לימין. ביום שני הקרוב, בסבירות גבוהה, שקד תביא את חוק האזרחות להצבעה גם בלי הסכמות ואז יהיה זה הליכוד שיצטרך להכריע בין פוליטיקה לבין מהות.

וכשחברי רע"ם מתפתלים וחברי מרצ מתנצלים, דווקא יו"ר תע"ל אחמד טיבי יכול להיות מרוצה. מהאופוזיציה הוא מצליח לגייס הבטחות תקציביות עבור החברה הערבית ובלי לשלם עליהן מחיר על שותפות בממשלה כפי שהיה למעשה במשך כל השנים האחרונות. ברע"ם, שנכנסה לממשלה גם בשביל הישגים אידיאולוגיים כמו ביטול חוק קמיניץ שלא קרה, נדרשים בשבועיים האחרונים רק לבלוע צפרדעים ולשלם מחיר ציבורי על הישגים שהמפלגה טרם רשמה על שמה.

ח"כ אחמד טיבי, יו"ר תע"ל / צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ
 ח"כ אחמד טיבי, יו"ר תע"ל / צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

עוד במשלמים - יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן יידרש בקרוב מאוד לסגור עסקאות הן עם עבאס והן עם טיבי כגיבוי, כפי שהיה בעת השבעת הממשלה, כדי להעביר תקציב על חודו של קול. האצבע ה-61 של הקואליציה מתעתעת מאוד, פעם היא של אביר קארה שדורש הישגים לשולמנים, פעם של סעיד אלחרומי ופעם של אלי אבידר שהודיע כבר שהוא לא מחויב לקואליציה. בנאום שנשא השבוע בכנסת אמר אבידר משפט שאמור להדיר שינה בקרב חברי הממשלה: "ממשלת השינוי כבר השיגה את ההישג - היא החליפה את השלטון" (משמע - סוגיית הארכת הימים שלה היא לא בעיה שלו).

3. ממשלה בלי כנסת

בסוף השבוע הקרוב תחגוג הממשלה חודש להקמתה. חוקים ממשלתיים מגיעים לאישורה של הכנסת, עשרות שגרירים מונו, נחנכה שגרירות ישראלית בארץ זרה ובכלל, המשרדים יכולים לציין שלושה שבועות של עשייה. אבל הרשות המחוקקת, חוץ מלתת גב לממשלה - מושבתת כמעט כליל. יו"ר הכנסת מיקי לוי אמנם אישר כבר בשבוע החולף הצעות לסדר במליאה, אבל ועדות קבועות שנדרשות להכין את החוקים בצורה מקצועית להצבעה - אין. הכול עובר דרך החורים הגדולים (מדי) במסננת של הוועדה המסדרת, ללא דיונים מקצועיים - נטו פוליטיקה.

ברקע לדחיית הקמת הוועדות בשבוע נוסף חוסר הסכמות על יחסי הכוחות בוועדות שיוקמו ודרישת האופוזיציה לקבל לידיה ועדות נוספות לשלוש שהוצעו לה: ביקורת המדינה (כנדרש בחוק), מעמד האישה (בידי המשותפת) וועדת המדע. אביטל פרידמן, חוקרת בתוכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בדקה כמה פעמים עמדו נציגי האופוזיציה בראשות ועדות הכנסת לאורך השנים. פרידמן אומרת כי "החל מהכנסת ה-17 החל נוהג בו ניתן לאופוזיציה ראשות של ועדות נוספות (לוועדת הביקורת), אשר השתרש בכנסות הבאות. לדוגמה, בכנסת ה-17 מספר הוועדות שהיו בידי האופוזיציה עמד על חמש ועדות כולל ועדת הביקורת".

גם הצעות חוק פרטיות אין כבר שלושה שבועות ועל פי החלטת נשיאות הכנסת מהשבוע האחרון, חברי הכנסת יוכלו להתחיל לחוקק רק בעוד שבועיים (14 ביולי). כך יושלמו חמישה שבועות שבהם ניטלה מחברי הכנסת היכולת להשתמש באחד מהכלים הבסיסיים ביותר שלהם - הצעות חוק. החל באי-הקמת הוועדות שנדרשות לפיקוח על החלטות הממשלה ועד לחסימת צינורות החקיקה, הקואליציה כבלה הלכה למעשה את ידי האופוזיציה ואת הכנסת כולה לתקופה הולכת ומתארכת.