סין והודו מעמידות עשרות אלפי חיילים על הגבול באחת מפרישות הכוחות הגדולות מזה כמה עשורים

שתי המדינות בנו תשתיות חדשות לתמיכה בכוחות רבים יותר והציבו ציוד צבאי מתקדם באזור

חיילים הודים במזרח לדאק, אזור החופף לקשמיר ולטיבט / צילום: Associated Press, Indian Army
חיילים הודים במזרח לדאק, אזור החופף לקשמיר ולטיבט / צילום: Associated Press, Indian Army

סין והודו שלחו אלפי חיילים וציוד צבאי מתקדם לגבול ביניהן, בזמן שכמות הכוחות הצבאיים באזור מגיעה לרמות הגבוהות ביותר שלה מזה עשורים.

צבא שחרור העם של סין הגדיל בהדרגה את נוכחות החיילים שלו, בעיקר בחודשים האחרונים, ללפחות 50 אלף, לעומת כ־15 אלף בתקופה זו בשנה שעברה, כך אומרים בכירי צבא ומודיעין הודיים. הודו הגדילה מצידה גם היא את מספר החיילים ושלחה לאזור עשרות אלפי חיילים וסוללות ארטילריה מתקדמות, אמרו הקצינים.

שתי המדינות בנו תשתיות בגבול בחודשים האחרונים, כולל בקתות מבודדות על־מנת לשכן בהן חיילים המוצבים שם בחורף המצמית של ההימלאיה.

הרבה מבניית הכוח הצבאי קרתה במזרח לדאק, אזור החופף לקשמיר ולטיבט. החיכוך הקטלני ביותר בין שתי המדינות קרה שם ביוני 2020 בעמק גלוואן, כשנהרגו 20 חיילים הודיים וארבעה חיילים סיניים.

כוחות הביטחון הסיניים, שלרוב יוצאים לאימונים בטיבט בחודשי הקיץ במסגרת הפיקוד המערבי של צבא השחרור העממי של סין, השתתפו לאחרונה באימונים בגובה רב מעל פני הים שהתמקדו בכלי נשק חדישים. קצינים הודיים אמרו שהם חוששים שסין מנצלת את האימונים השנה ככיסוי להעברת יותר חיילים לאזור באופן קבוע.

סין העבירה לאזור טילי קרקע־אוויר מתקדמים, כך אמרו הבכירים, כולל מערכת HQ־9, שהיא דומה ל־S־300 של רוסיה ולסוללות טילי הפטריוט של ארה"ב.

צבאה של סין בנה מאות מבנים חדשים לתמיכה בחיילים במחנות הצבאיים בערים ברודוק, בגבול טיבט ובקנגשיוואר, צפונית לרמה הנשלטת בידי סין הנקראת אקסאי צ'ין ומחברת בין טיבט למחוז שינג'יאנג הסיני.

סין חפרה בונקרים תת־קרקעיים ומנהרות ובנתה תחנות כוח קטנות בכוח המים והשמש, אמרו הקצינים. הם התקינו בקתות ניידות לחיילים, מנחתי מסוקים ובתי חולים שדה.

במחנה רודוק, כ־20 מחנות קבע וזמניים הוקמו להלנת 15 עד 18 אלף חיילים, אמרו הקצינים ההודיים. לפני כן, המחנה יכול היה להכיל לכל היותר 5,000 חיילים.

דובר של משרד החוץ הסיני אמר שהמצב בגבול יציב ונשלט וששתי המדינות מתכוננות לסבב נוסף של שיחות צבאיות על־מנת לעזור להקל על המתחים. "סין מאמינה שכל מרוץ נשק או בניית תשתית שנועד לשליטה צבאית לא עוזרים לשמירה על השלום והשקט באזורי הגבול", אמר הדובר.

הודו עושה דחיפה משלה לחזק את עמדותיה ובונה כבישים, מנהרות ומתקנים מבודדים על־מנת להלין את חייליה בחורף.

הודו גם מגבירה את יכולה חיל האוויר שלה לסייר בגבול. בספטמבר האחרון, חיל האוויר ההודי הקים טייסת של 18 מטוסי קרב המבוססים באמבלה, עיר במדינה הצפונית האריאנה. חלק ממטוסי הקרב האלה שימשו בטיסות במזרח לדאק, כך אומרים קציני צבא הודיים היום ובעבר. חיל האוויר ההודי מתכנן להקים טייסת נוספת בבסיס חיל האוויר האסימרה במערב בנגל, קרוב לאזור אחר בגבול לגביו קיים סכסוך.

דובר של המשרד ההודי לענייני חוץ לא הגיב מיד לבקשת תגובה.

ד' ס' הודא, מפקד לשעבר בצבא ההודי, אמר שפיתוח התשתיות הצבאיות הסיניות בטיבט היה ממוקד ברובו בהלנת חיילים נוספים ושיפור התשתיות בשדות התעופה לתמיכה במבצעים אוויריים. "זו הייתה חולשה ידועה של הסינים שכעת הם מחזקים", אמר.

סין והודו מעולם לא הסכימו על הגבול. שתי המדינות מופרדות לאורך גבול באורך יותר מ־3,000 קילומטר על־ידי קו לא חד־משמעי, הנודע בשם קו השליטה הממשית.

באופן כללי, הודו רואה את שליטתה נמשכת עד המקום ממנו נסוגו הכוחות הסיניים בסוף המלחמה בין שתי המדינות בשנת 1962. מבחינת סין, שליטתה מגעת עד הקו בו אחזו חיילים סיניים בשנת 1959, לפני המלחמה. במזרח, ממשיכה סין לטעון בעלות על מה שהודו רואה כמדינה שלמה, ארונצ'ל פראדש, ובמערב רוצים הסינים את רמת אקסאי צ'ין.

שתי המדינות לעתים קבעו כללים על־מנת למנוע מחיכוכים בגבול להסלים. על החיילים המוצבים בגבול נאסר לשאת נשק, למשל. הכלל הזה שונה בשנה שעברה כשמפקדים בשטח קיבלו יותר חופש לקבוע, לאחר ההתנגשות הקטלנית ביוני, כשחיילים נלחמו אלה באלה באלות ומקלות העטופים חוט תיל. בקרב אחד־על־אחד, חלק מהחיילים נפלו מצוק אל נהר.

הגדלת הכוחות האחרונה מאיימת להביא לחיכוכים נוספים בין שתי המדינות, כשחייליהן תופסים עמדות. בניית כביש בהודו לשדה תעופה הייתה אחד הגורמים שהביאו להתנגשות הקטלנית משנה שעברה. לאחר שנסלל הכביש, חיילים סינים החלו להשתלט על חלקים מעמק גלוואן על־מנת להשיג גישה לפסגות הצופות על הכביש החדש.

הודו וסין ערכו כתריסר סבבים של שיחות בין פקידים דיפלומטיים וצבאיים מאז החיכוך בשנה שעברה במאמץ להפיג את המתחים. השיחות הובילו להסגת כוחות של שני הצדדים בנקודת חיכוך אחת בפנגונג צו, נהר קפוא בגובה כארבעה קילומטר. יחד עם זה, חיילים היו מוצבים בבסיסים מהם הם יכולים להגיע לקו החזית תוך שעות בודדות.

הגדלת כמות הכוחות מהעת האחרונה מראה שהשיחות לא עזרו להקל על מתחי הגבול בין שתי המדינות הגרעיניות או להגביל את הסכנה לעימותים נוספים.

"התנתקות מכל נקודות החיכוך, צמצום ההסלמה ומחויבות לשמור על השלום ועל השקט לאורך הגבול היא הדרך קדימה לפתרון הסכסוך ולשיפור היחסים בין שתי המדינות, אמר ס' ל' נרסימהאן, חבר בוועד יועצי הביטחון הלאומי של הודו.

הצבת הכוחות בשטח גם לוקחת בחשבון את הקלפים שיהיו ביד של כל צד בשיחות עתידיות. "סין מזכירה להודו שהסכסוך הזה כנראה לא ייפתר רק דרך דיאלוג. הודו תצטרך להביא לשולחן קלפי מיקוח כפי שעשתה בשנת 2020 כשהשתלטה על פסגות אסטרטגיות והראתה לסין שאינה חוששת מקרב", אמר סרירם צ'אוליה, דיקן בבית הספר ליחסים בינלאומיים של אוניברסיטת ג'ינדל בסוניפט, הודו.

צ'אוליה אמר שקלפים כאלה עשויים לכלול הטלת יותר מגבלות על יבוא מסין והשקעה או תיאום עם חברות אחרות בדיאלוג הביטחון בן ארבעה הצדדים - ארה"ב, יפן ואוסטרליה - בנושא סיורים שגרתיים יותר בים של דרום ומזרח סין ובאוקיינוס ההודי.

ס' דיני, קולונל בצבא הודו בדימוס שפיקד על גדוד חיילי רגלים מ־2015 עד 2017 קרוב לקו השליטה הממשית, אמר שהגדלת התשתיות הסיניות מאז השנה שעברה הייתה ניסיון מכוון של צבא סין לשלוח לעולם מסר שלא ייכנע ויעשה מה שהוא מתכוון לעשות על אף העובדה שנאלץ להסיג כוחות מפנגונג צו.

"הסינים גם צריכים לדאוג לצרכים המבצעיים שלהם ולא להיות מופתעים מכך שהודו משפרת במהירות את התשתיות שלה ואת פרישת הכוחות בחודשים האחרונים", אמר.

צרו איתנו קשר *5988