הצעד מעורר המחלוקת של ליברמן והסערה: האם זה מה שיגרום ליותר חרדים לצאת לעבודה?

שר האוצר יצא בהודעה דרמטית שמשמעותה היא שמספטמבר לאברכים לא יינתן סבסוד למעונות היום עבור ילדיהם • באוצר מקווים שהצעד יעודד את השתלבותם של גברים חרדים בשוק התעסוקה, אך החשש הוא שהצעד עלול לדרדר משפחות בחברה החרדית לעוני עמוק

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

בעיית התעסוקה של גברים חרדים, שלפי הנתונים רק מחציתם עובדים, היא אבן ריחיים כבדה על צווארה של הכלכלה. צעדו של שר האוצר אביגדור ליברמן על ביטול ההנחה על מעונות היום לאברכים לומדי תורה, אמור לסייע בהכנסתם לשוק העבודה. האם זה יעזור? לא בטוח.

מה הרציונל הכלכלי העומד מאחורי הצעד של ליברמן?

לדברי ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר במכון החרדי למחקרי מדיניות, הרציונל הכלכלי ברור - הכוונה להוציא את האבות החרדים לשוק העבודה. הניסיון לימד שצעדים כגון זה הביאו לעלייה מיידית בתעסוקת הגברים החרדיים. רגב קורא לזה - אפקט הגומייה: כשהקצבאות המאפשרות זאת, הם ילמדו, כשהן קטנות היקף המשרה של הגבר החרדי גדל.

כמה כסף יוזרם למדינה כתוצאה מהצעד הזה?

מנתוני שנת 2019 עולה כי שליש מתקציב סבסוד מעונות היום מגיע למשפחות החרדיות שאב המשפחה לומד בכולל, אף שמשפחות אלה עומד על פחות מעשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה. מדובר בסכום המתקרב ל-400 מיליון שקל בשנה מתוך תקציב של 1.2 מיליארד שקל. בין הסיבות לגודל התקציב למשפחות האברכים - ההנחה נגזרת גם מגודל המשפחה ונתונים אחרים. רוב משפחות האברכים מקבלות את הסבסוד המלא של 1,300 שקל מתוך 2,000 שקל שכר לימוד במעונות היום.

מה התנאים המזכים בקבלת ההנחה בשכר הלימוד?

קבלת הנחה בתשלום שכר הלימוד למעון היום מותנית בכך ששני בני הזוג עובדים - אלא אם כן ההורה השני הוא סטודנט, לומד מקצוע או שהוא אברך. הטענה באוצר היא כי אצל סטודנטים ולומדי הכשרות מקצועיות תקופת הלימודים מוגבלת בזמן, והתועלת מלימודיהם למשק גדולה, בעוד אצל האברכים אין הגבלת זמן, והנזק למשק מאי תעסוקתם והכשרתם גדול.

מה מודל הפרנסה של המשפחה החרדית?

לדבריו מודל הקיום החרדי מראה שבשנות חיי הזוג הראשונות האם היא המפרנסת העיקרית והאב בעיקר לומד בישיבה כשהמשפחה החרדית מסוג זה שומרת על רמת הכנסה של סף קיום מינימלי. לומדי התורה מעדיפים את סף הקיום הזה הדל יחסית כדי לממש אידאולוגית את אורח החיים של לומדי התורה. המודל הזה של חברת הלומדים התפשט יותר ויותר בעשורים האחרונים, ואם הסבים של אותם כגברים חרדים למדו הם ואבותיהם עברו לבלות בלימודים בכולל במקום זאת, תוך הסתמכות על מערכת תמיכה חברתית וציבורית.

מה כוללת מערכת התמיכה למשפחות האברכים?

המערכת הזו כוללת קצבאות תלמידי כולל, הנחות בארנונה ובביטוח הלאומי ובעוד מגוון תשלומים וכן מענקי גמ"חים של החברה החרדית עצמה.

האם הצעד של האוצר יהיה אפקטיבי?

לפי רגב, בשנים האחרונות יש הידלדלות מקורות למשפחות החרדים הלומדים, תרומות שפחתו, משבר הקורונה וסיבות אחרות הביאו לקשיים גוברים והולכים של משפחות אלה. לדבריו יש משפחות רבות, שבשל עוצמת האידאולוגיה של לימוד התורה לא יעזבו את הכולל ולא יצאו לשוק העבודה. הצעד הזה יוריד אותם לחרפת עוני, אומר רגב ויוציא בפועל חלק ניכר מהאוכל מהצלחת ממשפחות שגם ככה חיות על הקצה ונטולות רזרבות כלכליות.

איך אפשר להימנע מדרדור של המשפחות לעוני?

לדברי רגב, "גם אם עושים זאת חייבים תקופת הסתגלות כדי למנוע את ההידרדרות המהירה לעוני עמוק ופגיעה ישירה בצלחת המזון של משפחות אלה. אם המטרה לעודד יציאה לעבודה זה בסדר אבל תקופת הסתגלות ובהדרגתיות".

אילו עוד השלכות שליליות צפויות להיות לצעד הזה?

לדברי רגב, הצעד עשוי לפגוע בתעסוקת הנשים - שכן אלה יאלצו להוציא את ילדיהן ממעונות היום ויישארו בבית כדי לטפל בהם. כמו כן יציאת הגבר לעבודה תגרום לאובדן הטבות אחרות כמו קצבת האברך, כ-2,000 שקל בממוצע, מהם משלמת המדינה פחות מ־800 שקל בהנחות בארנונה בדמי הביטוח הלאומי; בשכר הלימוד של הילדים בפנימיות; וגם וזה חשוב, אובדן המעמד הגבוה של אברך לומד התורה בחברה החרדית.