השקעות | ניתוח

על חשיבותה של סבלנות, או: 1% מימי המסחר אחראים ל-90% מהתשואה

מחקרים שפרסמה באחרונה רשות שוק ההון הראו כי הגופים המוסדיים לא הצליחו להשיא תשואה גבוהה מהמדדים • מה במבנה שוק ההון גורם לכך שהשאת תשואה עודפת על מדדי הייחוס שקולה לזכייה בלוטו, ומתי זה כן מתאפשר?

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי
הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

"באיזה דרך נלך לעיר? אמר לי: ‘זו קצרה וארוכה וזו ארוכה וקצרה’, והלכתי בקצרה וארוכה. כיוון שהגעתי לעיר, מצאתי שמקיפין אותה גנות ופרדסין. חזרתי לאחורי אמרתי לו: בני הלא אמרת לי קצרה?’ אמר לי: ‘ולא אמרתי לך ארוכה?’".

בתלמוד הבבלי מסכת עירובין, מספר רבי יהושע בן חנניה שרצה להגיע לעיר מסוימת והתלבט מה הדרך לבחור בה. מכיוון שלא הכיר את הדרכים, הוא שאל ילד מקומי שענה לו שיש דרך קצרה, אבל היא ארוכה. הדרך הקצרה אכן הובילה את רבי יהושע לעיר, אבל דרך סבך שקשה לעבור דרכו ולכן נאלץ לשוב על עקבותיו ולבחור בדרך הארוכה.

גם בשוק ההון יש לא מעט משקיעים שמתלבטים באיזו דרך לבחור: קצרה וארוכה - כזו שבה מנסים להרוויח הרבה ומהר תוך סיכון משמעותי, וכאלו שבוחרים בדרך הארוכה ובחלוף השנים מתברר שבחרו בנכונה. בימים האחרונים מפרסמת רשות שוק ההון מחקרים שמראים שגופים מוסדיים משיאים לעמיתים תשואה נמוכה יותר מאלו של מדדי הייחוס. כדי להבין מה מוביל לתוצאות הללו, ראוי לבחון את התנהלות מדדי הייחוס. לצורך הבחינה התייחסתי למדד הנסדא"ק שהוא מדד בינלאומי עם מחזורי מסחר גבוהים.

בחינת שווי ההשקעה מ-2006 ועד היום

מי שהשקיע בתאריך ה-1.1.2006 100 אלף שקל במדד נאסד"ק 100 ובודק היום לראשונה מה השווי של השקעתו, יגלה ששוויה מעל למיליון שקל, ליתר דיוק 1,027,000 שקל המשקפים תשואה של 927% ב-15.5 שנים. אילו אותו משקיע היה מבצע בדיוק את אותה השקעה במדד נאסד"ק 100, אך היה מחליט למכור את ההשקעה ב-12.10.2008 ולבצע שוב את ההשקעה בסגירה של יום המסחר של ה-13.10.2008, אז השקעתו הייתה שווה היום 912 אלף שקל - יום מסחר אחד שבו הוא לא היה מושקע ושווי השקעתו ירד ב-115 אלף שקל.

מאז ה-1.1.2006 ועד היום היו 3,900 ימי מסחר בנאסד"ק 100. מתוך 3,900 ימי מסחר, 39 ימי מסחר, שהם 1% בלבד מתוך סך ימי המסחר, תרמו ל-90% מהתשואה המצטברת בתקופת ההשקעה. המשמעות היא שמי שהשקיע לאורך כל התקופה בלי לנסות ולהיות חכם יותר מהשוק, השיא תשואה של 927% ומי שלא שפר מזלו והיה מחוץ לשוק במהלך 39 ימי המסחר עם התשואות היומיות הגבוהות ביותר, השיא תשואה של 26% בלבד. כך, בעוד ששני המשקיעים השקיעו 100 אלף שקל ב-1.1.2006, לעקבי שבחר בדרך הארוכה קצרה יהיו מעל למיליון שקלים ואילו לזה שבחר הדרך הקצרה ארוכה וניסה לתזמן את השוק יש רק 126 אלף שקל.

 
  

"מניה-דפרסיה" ותנועות חדות בתקופות קצרות

לאופי המסחר בשוק ההון המושפע רבות ממניה-דפרסיה ומתקופות קצרות של תנועות חדות במדדים, יש משמעות מרחיקת לכת לעניין היכולת להשיא תשואה עודפת. מבחינה סטטיסטית, מי שרוצה לתזמן את השוק ולהשיא תשואה עודפת כך שהוא ימנע מימי המסחר שבהם התשואה שלילית וייחשף לשווקים בימי המסחר בהם התשואה חיובית, צריך להיות מסוגל לתזמן את 1% ימי המסחר שבהם התשואה משפיעה על 90% מהתשואה המצרפית. ככל שתקופת המדידה ארוכה יותר, הסיכוי להצליח בכך קטן יותר.

רענון קצר בסטטיסטיקה - הנוסחה שבה משתמשים היא אחד חלקי n!/(n-k)!, כאשר n הוא סך ימי המסחר בתקופת המדידה ו-k הוא מספר הימים שבהם אנו חייבים להיות בשוק כדי להשיא תשואה עודפת. כדי לרענן את החלודה, הסימן ! משמעו מכפלת המספרים עד למספר - כך, !3 משמעו 1*2*3 וכן הלאה. מכאן שככל שתקופת ההשקעה ארוכה יותר, הסיכוי להשיא תשואה עודפת על השוק הופך יותר ויותר לבלתי אפשרי.

לצורך ההמחשה, הסיכוי להכות את מדד הייחוס בתקופת השקעה של עשרים שנים הוא קרוב לסיכוי לזכות בלוטו.

היכן נקבל תשואה עודפת ומי יכול להשיגה

השאת תשואה עודפת בשווקים לא נמצאת בניסיון להכות את מדדי ההשקעה, בין אם בהשקעה ישירה או בהשקעה בקרנות גידור שמתיימרות לעשות זאת - משום שעל פני תקופה ארוכה מספיק, הסיכוי להכות את מדדי המניות הוא כמעט אפסי. המקומות שבהם ניתן באופן תיאורטי להשיא תשואה גבוהה יותר הוא אם אנחנו משקיעים ב"דבר הבא" וזה גם מצליח. למשל, מי שהשקיע באמזון או ברשת החברתית פייסבוק או בחברת אפל בתחילת דרכן. לחלופין, השאת תשואה עודפת יכולה גם להגיע מרכיב ההשקעה באגרות החוב ובאופן בו בונים את מרכיב ההשקעות שאמורות לייצר תזרים קבוע לתיק ההשקעות - אך זה כבר נושא לטור אחר.

מה שעולה בעיקר מהנתונים הוא שמשקיעים שרוצים להשיא תשואה על השקעתם לא צריכים להיות הכי חכמים וגם לא מתמטיקאים או סטטיסטיקאים דגולים - מה שבעיקר צריך כדי להשיא תשואה על ההשקעות זה סבלנות. 

לירון זיידין הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss

הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

צרו איתנו קשר *5988