"קורת גג אינה מוצר": מאחורי הקלעים של המשבר שהביא לנפילת הממשלה בשבדיה

מארי לינדר, העומדת בראש ארגון הדיירים החזק של שבדיה, מספרת בראיון ל"גלובס" כיצד שאב הארגון השראה מאיגודי עובדים ומנהל מדי שנה מו"מ עם בעלי הדירות הקובע מחירי מקסימום לדירות שכורות • הממשלה השבדית נפלה בחודש שעבר אחרי שניסתה לבצע רפורמה בפיקוח על המחירים

מארי לינדר / צילום: Filippa Ländin
מארי לינדר / צילום: Filippa Ländin

בחודש שעבר נפלה הממשלה השבדית בפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה. הנימוק שהצליח לאחד את האופוזיציה מימין ומשמאל בהצבעת האי-אמון היה שהממשלה ניסתה לגעת ב"מודל השבדי" הייחודי בשוק השכירות. המודל כולל פיקוח דה-פקטו על מחירי השכירות במדינה, בעזרת מנגנון משא ומתן קולקטיבי בין ארגון הדיירים החזק של המדינה לארגוני בעלי הדירות הפרטיים והציבוריים.

כל שהציעה הממשלה השבדית היה לאפשר גביית מחירי שוק על דירות חדשות שייבנו בעתיד. אבל מה שהוא מציאות יומיומית בישראל וברוב הכלכלות המערביות היה יותר מדי בעבור מפלגת השמאל שבאופוזיציה. היא חברה לימין הלאומני ושלחה את המדינה למשבר פוליטי שממשיך להתגלגל בימים אלה.

מחיר השוק נקבע במשא ומתן קיבוצי

התקדים הפוליטי בשבדיה חשף לעולם את המודל הייחודי המתקיים במדינה הסקנדינבית כבר עשרות שנים. כשליש מהתושבים במדינה גרים בדירות שכורות, אבל על בעלי הדירות נאסר להשכיר את הדירות למרבה במחיר. המחיר המקסימלי לשכירות למטר בשבדיה נקבע במשא ומתן קיבוצי בין ארגון הדיירים (hyresgästföreningen) לארגוני בעלי הדירות ולמדינה (כמחזיקה בדיור ציבורי).

מחיר זה נמוך באופן מוצהר ממחיר השוק, ולדברי התומכים במודל הזה, הסיבה היא שהזכות לדירה היא זכות אנושית בסיסית. בעולם שחווה עליית מחירים דרמטית בתחום הנדל"ן בשנה וחצי האחרונות, וכאשר שכבות שלמות של צעירים מתקשות לרכוש נדל"ן במערב, המודל השבדי מספק עניין רב. עוד לדברי התומכים במודל, הוא מונע "גטאות" ומאפשר מוביליות חברתית, וחוסך למדינה תשלומי העברה בתחום הדיור.

לדברי מבקריו, התוצאה שלו היא אי-בניית דירות חדשות, מצוקת דיור שמתבטאת בהמתנה של עשורים לדירה, מחירי רכישת דירות מזנקים ושוק שחור שמגלגל יותר מ-100 מיליון דולר בשנה בשכירות משנה לא חוקית ובשוחד תמורת חוזים.

"גלובס" שוחח בעניין עם מארי לינדר, ראש hyresgästföreningen.

גב' לינדר, כמה דירות אתם מייצגים?
"איגוד הדיירים השבדי מייצג כ-1.5 מיליון דירות בשבדיה, שבהן חיים בשכירות כשלושה מיליון תושבים. זה בערך שליש מכלל האוכלוסייה. כדי להיות מיוצג באמצעותנו במשא ומתן הקיבוצי צריך לשלם רק 14 קרונה שבדית בשנה (1.5 אירו), אבל אם משלמים 65 קרונה (6.5 אירו) בחודש מקבלים גם ייעוץ משפטי חינם במקרה הצורך. את מחירי המקסימום אנחנו קובעים לפי מצב הדירה, מיקומה מבחינת תחבורה, גישה לתשתיות והרמה שלה".

כיצד אתם פועלים בשוק?
"אנחנו ארגון הדיירים היחיד הפועל בשבדיה, ומודל הפעולה שלנו קיבל השראה במידה רבה מפעילות האיגודים המקצועיים בסקנדינביה. כפי שהם נושאים ונותנים על שכר ועל תנאים, אנחנו נושאים ונותנים על שכירות. זה התחיל לפני עשרות שנים עם מניעת פינויים, אבל הבנו במהלך הזמן שאם נישא וניתן יחד, נהיה חזקים יותר מול בעלי הדירות. אם אתה דייר בודד, אתה בעמדת נחיתות. רוב מכריע של השוכרים רואים את היתרונות בלהיות חברים באיגוד שלנו".

 
  

יתרונות והגנה לדיירים וגם לבעלי הדירות

"עברנו כמה שיטות לפיקוח על השכירות בשבדיה, והחל משנות ה-50' התחלנו לשאת ולתת על שכר הדירה, ויצרנו את המודל השבדי הייחודי. המערכת מעניקה יתרונות והגנה לדיירים, אבל גם לבעלי הדירות, כי הם יודעים לטווח ארוך כמה להעלות את שכר הדירה, ואיך לשפץ ולשמור על הערך".

מהם היתרונות של המודל?
"ברמת המדינה, אחד היתרונות הוא שהמערכת יעילה מבחינה כלכלית. אין לנו בשבדיה הרבה סיוע מהממשלה בתחום הדיור לנזקקים. יש לנו קצבאות דיור למי שמשתכרים מעט מאוד. אבל אם אתה משווה לשכנה שלנו פינלנד (שהסירה במהלך משבר בשוק הדיור בעבר את ההגנות על הדיירים ועברה לשיטה של מחיר שוק, א"א), הם מוציאים כ-20 מיליארד קרונות מדי שנה בקצבאות (שני מיליארד אירו). אנחנו מוציאים רק 7.5 מיליארד (750 מיליון אירו). אבל מה שבעיקר חשוב הוא שאנחנו מגבירים את הכוח שיש לדיירים".

רשימות המתנה של 15 שנה ויותר

העובדה כי שכר הדירה מפוקח דה-פקטו, ביחד עם חוקים ההופכים כל חוזה למוגן, ואפילו מאפשרים לדיירים לעשות סאבלט (ברווח מינימלי), יצרו רשימות המתנה אדירות לדירות ברחבי שבדיה. לדירות במרכז שטוקהולם יש רשימות המתנה של 15 שנה ויותר, כך גם במרכזי ערים אחרות כמו מאלמו וגוטנברג. הרשימות ומצוקת הדיור הובילו להתפתחות של שוק שחור ענף.

האם השוק השחור הוא החיסרון העיקרי של הפיקוח על המחירים?
"אנחנו לא רואים את השוק השחור כתוצר של השיטה שלנו בשבדיה. אם יש לנו שוק שחור, זה משום שהממשלה לא בנתה מספיק דירות ובתים".

מדוע אסור שיהיו מחירי שוק לדירות, כמו לכל מוצר אחר?
"בעבר שוק הדיור היה בשיווי משקל. אנחנו לא רוצים שדייר ישלם יותר בגלל המחסור בדירות. אתה צריך לשלם עבור הסטנדרט של הדירה, איפה שהיא ממוקמת, אם היא קרובה לתחבורה ציבורית וכן הלאה. אם היו לנו מחירי שוק, בכל עיר שבה יש מחסור בדירות המחירים היו מזנקים כי הרבה היו מתחרים עליהן, וזה לא הוגן".

במילים אחרות, השוק אינו בשיווי משקל, ולכן לא צריך לשלם את מחירי השוק. אבל גם בתחומים אחרים ההיצע מוגבל. זהב, או מכוניות יוקרה. האם צריך לתת חתיכת זהב לכולם?
"כבן אדם, אתה לא חייב שתהיה לך מכונית, אתה לא חייב שיהיו לך תכשיטים, אבל אתה חייב שיהיה לך בית. יש זכות בחוקה השבדית לכל אדם שתהיה לו קורת גג. זו הסיבה שלא ניתן להשוות את מחירי השוק המקובלים במכוניות, למחירים של דיור".

לדברי לינדר, בסקרי דעת קהל מסתמן שרוב השבדים מתנגדים למחירי שוק בתחום הדיור. "אנחנו מנהלים קמפיין נגד קביעת מחיר שוק לדירות במשך זמן רב", היא אומרת, "וכבר אספנו יותר מ-130 אלף חתימות בנושא הזה, אחת העצומות הגדולות בשבדיה". במקביל, היא מוסיפה, "גם יזמנו מחקר שהעריך מה יקרה אם יישמו מחירי שוק לדירות, שמצא למשל שתהיה עלייה של 50% במחיר הדירות בשטוקהולם".

האם את תומכת בהפלת הממשלה על רקע הרפורמה בשוק הדיור?
"אני חושבת שטוב שההצעה של הממשלה סולקה, אבל זה לא טוב שיש משבר פוליטי בזמן ההתמודדות עם המגפה".

צרו איתנו קשר *5988