בג"ץ דחה את העתירות נגד עיגון ממשלת החילופים בחוקי היסוד

בהרכב מורחב של 9 שופטים נדחו העתירות נגד התיקון לחוק יסוד: הממשלה • השופט מלצר סבר בדעת יחיד כי יש להוציא התראת בטלות נגד תיקונים חוקתיים משטריים משמעותיים שתחולתם מיידית

השופט חנן מלצר / צילום: שלומי יוסף
השופט חנן מלצר / צילום: שלומי יוסף

בהרכב מורחב של 9 שופטים, דחה היום (ב') בג"ץ את העתירות נגד תיקון מספר 8 לחוק יסוד: הממשלה, אשר נחקק לאחר הבחירות לכנסת ה-23 ועיגן בחוק היסוד את מוסד ממשלת החילופים וראש הממשלה החלופי.

עם זאת, המשנה לנשיאת העליון, השופט חנן מלצר, סבר בדעת יחיד כי יש להוציא התראת בטלות נגד תיקונים חוקתיים משטריים משמעותיים שתחולתם מיידית, להבדיל מתחולה לאחר הבחירות לכנסת העוקבת.

בניגוד לטענות הרבות המקוריות, הדיון בעתירות התמקד בשלוש סוגיות מרכזיות: (1) ההוראה הקובעת כי במסגרת הבעת אי-אמון בממשלת חילופים, לא יוכלו ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי לעמוד בראשות הממשלה האחרת; (2) הוראת שעה הקובעת כי בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23 לא ניתן יהיה לשנות את מרבית הוראות תיקון מספר 8 אלא ברוב של 70 חברי כנסת; (3) הקביעה כי הוראות התיקון ייכנסו לתוקף באופן מיידי כבר בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23.

אשר לסוגיה הראשונה - שופטי ההרכב קבעו כי עצם צמצום האפשרות להביע אי-אמון בממשלה במסגרת ממשלת חילופים אינה מצדיקה התערבות שיפוטית, לא מכוח דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת ולא מכוח דוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי. זאת, בין היתר, בשים לב למגבלות קודמות שהוטלו על האפשרות להביע אי-אמון בממשלה ולכך שבידי הכנסת קיימים כלים נוספים לצורך פיקוח על הממשלה.

בכל הנוגע לסוגיה השנייה, כלל שופטי ההרכב עמדו על כך שעם התפזרות הכנסת ה-23 הפכה סוגיית שריון חלק מהוראות התיקון בהוראת שעה לתאורטית, ומשכך התייתר הצורך להכריע בה.

ביחס לסוגיה השלישית נחלקו עמדות השופטים: דעת הרוב סברה כי במקרה דנן לא נפל פגם בכך שתיקון מספר 8 הוחל באופן מיידי כבר בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23. מרבית שופטי ההרכב ציינו כי סוגיה זו הפכה גם היא לתאורטית עם התפזרות הכנסת ה-23; וכי גם לגופם של דברים אין ככלל פסול בכך שתיקונים חוקתיים ייכנסו לתוקף מיד עם חקיקתם; וזוהי גם הפרקטיקה הנוהגת בשיטתנו מקדמת דנא.

השופט מלצר סבר, בדעת יחיד, כי שינוי הכללים החוקתיים ביחס לאופן הרכבת הממשלה ולהבעת אי-אמון בה לאחר הבחירות ובטרם הורכבה הממשלה, עולה כדי שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק. לגישתו, הפרקטיקה החוקתית הקיימת מצביעה על כך ששינויים משטריים משמעותיים חוקקו באופן פרוספקטיבי והוחלו רק ביחס לכנסת הבאה, וחריגה מפרקטיקה זו עשויה להוות "שימוש לרעה בסמכות המכוננת".

עם זאת, המשנה לנשיאה מלצר סבר כי הוצג על-ידי משיבי המדינה צידוק חלקי להחלת הוראות תיקון מספר 8 באופן רטרואקטיבי, ולפיכך יש לדחות את העתירות. זאת, לגישתו, בכפוף "להתראת בטלות מרוככת", לפיה אם ייערכו בעתיד שינויים משטריים משמעותיים, כמו אלה שעמדו לפנינו בעתירות, אשר יוחלו באופן מיידי, להבדיל מתחולה שלהם לאחר הבחירות לכנסת העוקבת - ייתכן כי נפקותם של שינויים אלה תהיה בטלות.