לראשונה מזה עשרים שנה: בנק ישראל שוקל לשנות את יעד האינפלציה

מאז שנכנס לתפקידו מדבר נגיד בנק ישראל בפומבי על שינוי משטר האינפלציה, אלא שכעת, לאור השינוי שנקטו הבנקים המרכזיים בארה"ב ואירופה, המהלך צובר תאוצה • הערכות: בנק ישראל מכוון ליעד אינפלציה סימטרי של 2%, במקום טווח של 1%-3%

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: רפי קוץ
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: רפי קוץ

20 שנה מאז שקבע את טווח יעד האינפלציה השנתי על בין 1%-3%, בבנק ישראל בוחנים מהלך דרמטי של שינוי משטר האינפלציה. על פי הערכות, בבנק שוקלים לבטל את מדיניות טווח היעד ובמקומה למקד את ציפיות השוק לאינפלציה של 2%. 

הצעד האפשרי לשינוי משטר האינפלציה אינו חדש. כבר עם כניסתו של ירון ללשכת נגיד בנק ישראל הוא לא הסתיר את חיבתו למהלך שכזה, אלא שהפעם הצעד שאליו מכוון הנגיד צובר תאוצה בעקבות שורת מהלכים שנעשו בבנקים המרכזיים בעולם בעקבות משבר הקורונה. כך, למשל, לאחרונה שינה הפד האמריקאי את מדיניותו, שבמסגרתה נקבע יעד אינפלציה "גמיש" שנועד לאפשר עליית אינפלציה מבלי לשנות את מדיניות הריבית. גם הבנק האירופי שינה בסוף השבוע את מדיניות האינפלציה שלו.

הנעת המהלך מחדש מגיע כשברקע האינפלציה הרימה ראש בעולם כאשר השאלה העיקרית אם מדובר באינפלציה זמנית כתוצאה משיבושי הקורונה או שמא הזרמות הכספים המאסיביות לשווקים הפיננסים ולכלכלה עשו את שלהן. רק אתמול דווח כי האינפלציה בארה"ב עלתה לרמה הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2008.

שינוי יעד האינפלציה, אם אכן ייצא לפועל, יאפשר שלא לשנות את הריבית במקרה שהאינפלציה תטפס. בארה"ב למשל הפד עבר למודל של אינפלציה גמישה תחת ההנחה שעליות המחירים כעת מפצות על אינפלציה נמוכה בעבר. מנגד, האינפלציה בשנים עברו החטיאה את היעד מלמטה ברוב המכריע של המקרים בשנים האחרונות.

נשיא הפד של ניו יורק לגלובס: "אין חשש ליציבות הפיננסית"

ירון עצמו הסביר כי מדובר בבחינה "שגרתית", לצד ההדגשה כי השינויים המשמעותיים בכלכלה האיצו את הצורך לחשוב על התאמות למשטר יעד האינפלציה.

 
  

בנק ישראל מדברר את המסר בשוק הבינלאומי

הנגיד אמיר ירון ציין בכנס הנגידים שנערך השבוע כי משטר האינפלציה הנוכחי הוא נכון, אך יעד האינפלציה נקבע בתחילת שנת 2000 כאשר הזיכרון משיעור האינפלציה הגבוה משנות השמונים היה עדיין טרי, כך שייתכן שיהיה צורך לערוך "שינויים קלים". יחד עם זאת, ירון סייג כי יכול להיות שלא יהיה צורך לעשות כלום. ולמרות הכל, בנק ישראל דאג לדברר את המסר בשוק הבינלאומי.

"אני יכול לחשוף כי נושא זה - הצורך להבחין בין התאמת רמות המחירים כלפי מטה לקצב האינפלציה - היה ונשאר נושא שעולה בדיוני הוועדה המוניטרית של בנק ישראל ומנחה אותנו בהחלטות המדיניות שלנו", אמר ירון. "כחלק מהתוכנית האסטרטגית של בנק ישראל החלטנו שיש צורך לאחר כמעט 30 שנה של משטר אינפלציה וכ-20 שנה מאז שהוגדר בטווח הנוכחי, לבחון היבטים שונים במשטר יעד האינפלציה".

תחילתו של משטר אינפלציה בישראל

הזיכרון שעליו מדבר ירון הוא מימי שנות ה-80 - אז הגיעה האינפלציה לשיא של מעל 400% - שבעקבותיה התוותה הממשלה דרכים לשלוט באינפלציה. מאז תוכנית הייצוב של 1985 ירדה האינפלציה עד ליציבות מחירים בשנים האחרונות.

ההאטה בקצב האינפלציה התרחשה מתחילת שנות ה-90 במסגרת מה שהוגדר כמשטר יעדי אינפלציה יורדים, תוך נטישה הדרגתית של שער החליפין כעוגן לקבלת החלטות ומעבר למדיניות המתבססת באופן מלא על יעד האינפלציה והריבית. התוכנית מימשה את מטרתה: הושגה יציבות מחירים, וברוב המקרים האינפלציה אף לא הגיעה לתחום היעד.

היגררות אחרי ארה"ב ואירופה

המשימה המרכזית המוטלת על כתפי הבנקים המרכזיים בעולם היא לשמור על יציבות מחירים, מתוך כוונה ליהנות מעצמאות בניהול המדיניות המוניטרית. מטבע הדברים, בחירת טווח, להבדיל מיעד נקודתי, מדגישה שלא ניתן להשיג שיעור אינפלציה כלשהו במדויק. ככל שהרצועה רחבה יותר, קל יותר להשיג שיעור אינפלציה בתחומה, ומתאפשרת גמישות רבה יותר בניהול המדיניות המוניטרית. היעד המנחה לקביעת מדיניות הומניטרית נועד בעיקר לצרכי נראות, לשמירה על אמינות וביצור חוזקו בעמידת יעדים שהוא הציב לעצמו. משכך, רצועה רחבה מדי פוגעת באמינותו של היעד שנקבע.

בנק ישראל מתמודד עם התקרבות לעבר אמצע יעד האינפלציה. עם זאת, מאז 2014 האינפלציה לא עמדה ולו פעם אחד בקו התחתון של טווח האינפלציה של בנק ישראל - ובחלק מהשנים אף הייתה רחוקה מאוד מהטווח. לצד זאת, העלאת הריבית כצעד שנועד לרסן עליית מחירים מתמשכת מהווה צעד שעלול לסכן את הליך ההתאוששות ממשבר הקורונה. החלטת בנק ישראל לקבוע יעד אינפלציה חדש בלתי-משתנה תהווה ניסיון לייצר יותר גמישות להעלאות ריבית ביחס לאינפלציה.

היתכנות גבוהה למהלך של הנגיד

הנגיד גרס כי התפתחות הטכנולוגיה ככזו שלוחצת את המחירים כלפי מטה כשאמר כי "מסחר אלקטרוני ויכולות טכנולוגיות שמהווים הלם אספקה ממושך שדוחף כל הזמן את המחירים כלפי מטה". ירון גם אמר כי דווקא בחלק מהזמן שבו האינפלציה הייתה מתחת ליעד, הכלכלה הציגה את הצמיחה החזקה ביותר ואת האבטלה הנמוכה ביותר מזה עשרות שנים.

לדברי ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים, "עם חזרתה של האינפלציה לאופנה בנקים מרכזיים שבים לבחון את נושא יעד האינפלציה. ראינו שה-ECB שינה בשבוע שעבר את היעד מאינפלציה נמוכה אך קרובה ל- 2%, ליעד נקודתי סימטרי של אינפלציה של 2%. הפד האמריקני אפילו הרחיק יותר לכת והיעד שלו הוא של אינפלציה ממוצעת של 2%, כלומר יעד שכולל מנגנון פיצוי בגין אינפלציה נמוכה בשנים הקודמות. בישראל היעד הוא עדיין במונחי טווח: 3%-1%. הטענה היא שיעד אינפלציה נקודתי של 2% מסייע לעיגון ציפיות האינפלציה ברמה זו. זהו מסר לשווקים שהבנק המרכזי לא יסתפק לדוגמה באינפלציה שלאורך זמן עומדת על אחוז אחד.

ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים / צילום: ענבל מרמרי
 ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים / צילום: ענבל מרמרי

"בדומה לפד ול-ECB גם בנק ישראל מתכוון לבחון את נושא יעד האינפלציה בישראל. להגדרת יעד האינפלציה השפעה ישירה על המדיניות המוניטרית: למשל, תחת יעד אינפלציה סימטרי של 2% הבנק המרכזי יתקשה להעלות ריבית בזמן שהאינפלציה קרובה יותר ל-1% מאשר ל-2%. השינוי ביעד האינפלציה של הפד וגם זה של ה-ECB יאפשר לבנקים המרכזיים לא להעלות ריבית למרות שהאינפלציה עלתה (להערכתם באופן זמני).

"ניתן לציין גם חסרונות ליעד אינפלציה נקודתי: הוא מותיר פחות מקום לשיקולים מקרו-יציבותיים כמו מחירי הנכסים הפיננסיים והנדל"ן. כמו כן, במקרה הספציפי של ישראל, יעד אינפלציה שהוא במונחי טווח מסתנכרן טוב יותר עם הכוונה להפחית את יוקר המחייה. למשל, אינפלציה לאורך זמן של 1% לשנה לעומת 2% בחו"ל פועלת לצמצום יחסי של יוקר המחייה (בהינתן שער חליפין מסוים)".

צרו איתנו קשר *5988