מה מהירות ההליכה שלכם אומרת על קבלת ההחלטות שלכם?

האם לאנשים החיים ב"מהירות חיים" גבוהה, תהיה מוטיבציה גבוהה או נמוכה יותר לעבוד קשה, לגלות תחרותיות ולהצליח? התשובה מפתיעה • מחקר אחד בשבוע, מדור חדש 

מה המהירות שבה אתם הולכים אומרת על קבלת ההחלטות שלכם / צילום: Shutterstock
מה המהירות שבה אתם הולכים אומרת על קבלת ההחלטות שלכם / צילום: Shutterstock

חשבתם פעם על איך מחשבים את הזמן הנדרש להולכי רגל לחצות כביש? כלומר, מהו משך הזמן שצריך להקציב לאור הירוק במעברי החציה המרומזרים, כדי שהחוצים יגיעו בשלום לצד השני, והאם הזמן שמוקצב להולכי הרגל בוושינגטון, למשל, זהה לזה הנדרש בתל אביב או בבוסטון? האינטואיציה של רבים מאיתנו תהיה - קרוב לוודאי שאותו משך זמן, לא? ובכן, לא.

מתברר שבוושינגטון ישנם רמזורים רבים שנותנים להולכי הרגל 50 ואפילו 60 שניות לביצוע המשימה. בבוסטון, לעומת זאת, אם יש לכם מזל קיבלתם 20 שניות. האינטואיציה אומרת שההסבר לפער טמון ברוחב הכביש ואולי בסוג הטכנולוגיה. אולם סדרה של מחקרים מראה שההבדל נעוץ במקום אחר, ההבדל בתפיסת "מהירות החיים" (pace of life).

"מהירות החיים" הוא הקצב שבו מתנהלים החיים במרחב גיאוגרפי במובן של חוויות, תפיסות ופעילויות. חישוב "מהירות החיים" יכלול בין השאר את המהירות שבה אנו צועדים, מדברים או עובדים. למהירות החיים יש השפעה על ההתנהגויות וקבלת ההחלטות שלנו (נטילת סיכונים, למשל) ונטען כי היא קשורה בצורה חיובית ליעילות כלכלית.

יש גם זרם מחקרי שטוען שמהירות החיים היא תוצר אבולוציוני, כלומר - כפי שחיות שונות בטבע נדרשות להיות מהירות יותר או פחות כדי לשרוד, כך פיתחו גם בני האדם צורות חיים מהירות יותר או פחות, בשל השפעת סביבתם.

ככלל, כיום אנחנו חיים הרבה יותר מהר מאשר בשנות ה-90, אך הקצב אינו אחיד. במחקר שנערך בארה"ב נמצא שהולכי הרגל צועדים הכי מהר בערים סן-פרנסיסקו ובוסטון (המחקר התבסס על איכון הטלפונים הניידים) ומדברים הכי מהר באורגון, מינסוטה ושוב, בוסטון (המחקר התבסס על מהירות השיחה בטלפון). מחקר משווה בין כ-30 ערים זיהה את סינגפור וקופנהגן כערים המהירות ביותר ואת בלנטייר (שבמלוואי) ומנמה (בחריין) כערים האיטיות ביותר.

מחקר מ-2001 בדק את הקשר בין "מהירות החיים" של 12,000 נבדקים בערי בירה של 41 מדינות לבין מגוון מאפיינים אישיותיים והתנהגויות ארגוניות. "מהירות החיים" נבדקה על ידי שלושה אינדיקטורים: מהירות ההליכה בציבור במרכז העיר, מהירות השירות בדואר המרכזי (עבור בקשה דומה: קניית בולים), והמידה בה השעונים של 15 סניפי בנק במרכז העיר מדויקים יחסית לשעה הנכונה (שהוגדרה על פי חברת הטלקום המרכזית). הסמנים הגדירו את "מהירות החיים", וזו הושוותה למאפייני האישיות וההתנהגויות הנפוצות בקרב הנבדקים במדינות אלה.

אילו מדינות הכי מהירות?

המדינות שנמדדו כבעלות "מהירות חיים" גבוהה היו שוויץ, גרמניה, אירלנד, יפן, איטליה, שוודיה, אנגליה, אוסטריה והונג-קונג. המדינות שנמדדו כבעלות "מהירות חיים" בינונית היו פולין, צרפת, הולנד, סינגפור, טייוואן, קנדה, ארה"ב, קוריאה והונגריה. אלה שנמדדו כבעלות "מהירות חיים" נמוכה היו צ'כיה, סין, יוון, בולגריה, רומניה, ירדן, סוריה, ברזיל ומקסיקו.

כדי למדוד מאפייני אישיות והתנהגות ענו הנבדקים על שאלונים בהקשר למוסר העבודה שלהם, מידת המוטיבציה להצליח, רמת השאיפה למקצוענות, מידת התחרותיות, רמת הקונפורמיות (המידה בה הם עושים את מה שהרוב סביבם עושה), חשיבותו של כסף והנכונות לחסוך.

באופן מפתיע, ואולי אפילו מנוגד לאינטואיציה, התברר כי מוטיבציה לעבוד קשה, רצון להצליח ותחרותיות נמצאים בקשר שלילי ל"מהירות החיים". כלומר, דווקא בקרב אנשים שחיים במרחב גיאוגרפי שבו "מהירות החיים" גבוהה, נמצאה רמה נמוכה יותר של נכונות לעבוד קשה, וכך גם רמת המוטיבציה והתחרותיות.

לעומתם, אנשים שחיים באזור בעל מאפייני "מהירות חיים" נמוכה יותר, כמו למשל מדינות מתפתחות, ייחסו חשיבות גבוהה יותר לכסף ולנכונות לחסוך, ונמצאה בקרבם רמה גבוהה יותר של דרייב לעבוד קשה ומוטיבציה להצליח.

אחד ההסברים לתופעה הוא שמדינות בעלות "מהירות חיים" גבוהה הן לרוב מדינות מבוססות, שמציעות רשת ביטחון סוציאלית לאזרחיה, ואלה יכולים להרשות לעצמם להתרווח.

ומה איתנו, הישראלים? מחקר אחר (אף הוא מ-2001) בדק עד כמה מהירים התל אביבים (לעומת 22 ערים אחרות) במתן עזרה לזרים (לדוגמה, כאשר נפל להם העט על הרצפה). המחקר ממקם את התל אביבים במקום ה-15 מבין 22 הערים שהשתתפו במחקר. ריו דה ז'נארו (בברזיל) זו העיר שבה מגישים עזרה הכי מהר ואילו בקואלה לאמפור (מלזיה) מגישים עזרה הכי לאט.

אמל"ק: תקציר המחקר בחמישה משפטים

מהי "מהירות החיים"? הקצב שבו מתנהלים החיים במרחב גיאוגרפי. החישוב כולל בין היתר את המהירות שבה אנו צועדים, מדברים או עובדים.

השערה: האם לאנשים החיים ב"מהירות החיים" גבוהה, תהיה מוטיבציה גבוהה או נמוכה יותר לעבוד קשה, לגלות תחרותיות ולהצליח?

המחקר: "מהירות החיים" נמדדה ב-41 מדינות, 12,000 נבדקים ענו על שאלונים בהקשר לנכונותם לעבוד קשה. נבדק הקשר בין המאפיינים ההתנהגותיים והאישיותיים לבין "מהירות החיים".

ממצאים: הרצון להצליח ותחרותיות נמצאים בקשר שלילי ל"מהירות החיים". דווקא בקרב מדינות בעלות "מהירות חיים" נמוכה גילו העובדים מוסר עבודה גבוה, מוטיבציה גבוהה ותחרותיות.

מסקנות: כדאי להביא בחשבון גם את אלמנט "מהירות החיים" בגיוס, ניהול ושימור עובדים ברמה הגלובלית, כמו גם בניתוח שווקים, התנהגות צרכנים ובחירת שותפים.

המחקרים שצוינו:
Kirkcaldy, Bruce, Adrian Furnham, and Robert Levine. "Attitudinal and personality correlates of a nation’s pace of life." Journal of Managerial Psychology (2001).‏

Levine, Robert V., Ara Norenzayan, and Karen Philbrick. "Cross-cultural differences in helping strangers." Journal of cross-cultural psychology 32.5 (2001): 543-560.‏

והמחקר ההשוואתי של ערים בעולם: www.richardwiseman.com/quirkology/pace_home.htm

פרופ’ אמיר גרינשטיין מרצה וחוקר שיווק ויזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein. יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית ומאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeastern בבוסטון yanashechterman.com

צרו איתנו קשר *5988