מה הקשר בין כישרון להצלחה בקריירה

רוב האנשים מאמינים שכישרון מנבא הצלחה בקריירה, אך מתברר שאין קשר בין השניים. אמנם אנשים מצליחים עם כישורים נמוכים הם מחזה נדיר ביותר, בפרט במגזר העסקי, אבל בעלי כישורים מצוינים שמצליחים הרבה פחות מאנשים פחות מוכשרים מהם תמצאו בשפע, בכל המקצועות והמגזרים.

ואין הדברים אמורים לגבי מי שמייחסים לעצמם כישורי יתר ומגדירים יעדים לא ריאליים, אלא רק לבעלי כישורים טובים ומעלה שלא מצליחים לממש את הפוטנציאל ולהגיע, או לפחות להתקרב, אל המקומות שאליהם הם שואפים, למרות מוטיבציה גבוהה, יכולת התמדה ושאר תכונות הנדרשות להצלחה.

מדוע זה קורה? בעיקר בגלל החלטות קריירה שגויות.

הכול תלוי בהחלטות קריירה

כדי להבין את המשקל שיש להחלטות הקריירה, יש לחזור צעד אחד אחורה ולשאול כיצד מעסיקים מקבלים החלטות. ובכן, בניגוד למה שאנשים חושבים, מעסיקים לא מחפשים את המוכשרים ביותר. למעסיק אין המשאבים והזמן לבחון את כישורי כל המתדפקים על דלתותיו, ועל כן הוא נאלץ להסתמך על מסננות קודמות. אחרת הוא יקרוס. המשמעות היא פסילה על הסף של רוב האנשים שמתמודדים על כל משרה, ובהם אנשים מאוד מוכשרים, וזאת רק משום שלא עברו דרך המסננות שהמעסיק הגדיר כאיכותיות מספיק לטעמו.

מהן המסננות הללו? תלוי בשלב בקריירה. בתחילת הדרך, המסננת שקובעת יותר מכול היא כמובן ההשכלה שרכשתם, שמגדירה את טווח המקצועות הרלוונטיים לכם. וכל מי שטוען שבעולם העבודה החדש לא חשוב מה לומדים לא יודע היכן הוא חי. גם לאנשים מאד מוכשרים קשה לפרוץ את הטווח הזה, ודוגמה מצוינת לכך היא הקושי להתקבל לתפקיד ניהול מוצר בחברת הייטק אמיתית ללא השכלה טכנולוגית.

מעסיקים סומכים על מסננות צפופות

מסננת משמעותית לא פחות היא איכות המוסד שבו נרכשה ההשכלה. מעסיק שצריך לבחור בין בוגר אוניברסיטה לבוגר תואר מקביל במכללה יעדיף לזמן לריאיון את מי שהצליח לעבור דרך המסננת הצפופה יותר, כלומר, את בוגר האוניברסיטה - גם אם בוגר המכללה מוכשר ממנו.

עם ההתקדמות בקריירה, השפעת איכות ההשכלה הולכת ודועכת, אם כי במקצועות מסוימים, למשל טכנולוגיים, היא נמשכת שנים רבות. מי שהופכים למסננות העיקריות הם המעסיקים הקודמים. גם כאן ההנחה היא שהארגונים האיכותיים משתמשים במסננות קפדניות יותר לגיוס עובדים, ועל כן עובדיהם נתפסים מוכשרים יותר מעובדי גופים פחות מקצועיים, גם אם האחרונים בעלי כישורים מצוינים.

הפיכת המעסיקים הקודמים למסננת עיקרית היא הזדמנות עבור המוכשרים שהשכלתם פחות איכותית מכישוריהם. אם יעשו כל מאמץ להתקבל לעבודה אצל מעסיק איכותי דיו, גם במחיר פשרה על שכר ואיכות התפקיד, הם עשויים למחוק בטווח הארוך את נחיתות ההשכלה ולהצליח לממש פוטנציאל ושאיפות. לעומת זאת, מי שהשכלתם משובחת ככישוריהם אך יבחרו במעסיקים קטנים מדי ולא מספיק מקצועיים, יתרונם היחסי יימחק כבר בטווח הקצר. כנ"ל לגבי מי שעברו למעסיק פחות מקצועי, למשל מטעמי שכר או קידום מהיר.

מיתוג על קצה המזלג

בתוך כמה זמן הם יאבדו את היתרון שהעניקו להם השכלה או מעסיק איכותיים? השאלה הנכונה יותר היא אחרי כמה תפקידים יישחק היתרון, שכן שני תפקידים פחות איכותיים יגרמו נזק גדול יותר מתפקיד אחד כזה, גם אם משך הזמן המצטבר של שניהם נמוך מהתפקיד האחד.

לכן, אם אתם מספיק מוכשרים ויכולים להתקבל לאוניברסיטה, רצוי מאד להעדיף אותה על פני תואר מקביל במכללה, טובה ככל שתיחשב. ואם כבר עשיתם את הטעות הזו? לפחות אל תתפשרו על איכות המעסיקים, כל זמן שאתם יכולים, ובפרט לא על המעסיק האחרון שמעצב את תמצית תפיסת הכישורים שלכם בקרב מעסיקים פוטנציאליים.

זה על קצה המזלג המהות של מיתוג בשוק העבודה. לא היכולות והכישורים, גם לא התכונות או ההצלחות המקצועיות, אלא איכות ההשכלה והמעסיקים שבחרתם, הם הבסיס ההכרחי למימוש השאיפות והפוטנציאל שהעניקו לכם כישוריכם הטובים. בהצלחה, וזיכרו - קריירה זה הפוך ממה שחשבתם.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה