"המנצח": מקצוע חדש נולד והוא משתלם במיוחד

עשרות שנים התבסס הניהול הארגוני על מודל פשוט: מנהלים החליטו כמה לגייס, אילו תפקידים לפתוח ואיך לחלק את המשימות, מתוך הנחת מוצא אחת - העבודה כולה מבוצעת בידי בני אדם. כעת, לראשונה, למשוואה הזו נכנסת שאלה חדשה: האם נכון שאדם יבצע את המשימה, או שעדיף להעביר אותה לסוכן AI.

● העתידן שחוזה: זו השכבה שהכי תיפגע ממהפכת ה־AI, ואלה החלופות בשוק
● AI היא רק תירוץ לפיטורים? השאלה שמסעירה את בכירי הטכנולוגיה

הסוגיה הזו כבר אינה חלק מחזון עתידני. בארגונים רבים, גם בישראל, סוכני ה־AI הפכו מכלים מסייעים למנועים עצמאיים. הם מנהלים תהליכים עסקיים, פועלים מול מערכות משיקות, מנתחים מידע, מנהלים משא־ומתן ומבצעים משימות מקצה לקצה ללא התערבות אנושית. במקביל, העובדים עוברים בהדרגה מתפקידי ביצוע לתפקידים של פיקוח, קבלת החלטות וניהול חריגים.

ככל שמספר "העובדים הווירטואליים" בארגונים גדל, חלוקת העבודה בינם לבין העובדים האנושיים הופכת למורכבת יותר. מי מחליט אילו משימות יועברו ל־AI, באילו מקרים חובה להשאיר גורם אנושי בתהליך, איך מודדים את הערך שנוצר, ומי אחראי לכך שהמערכת כולה תפעל בצורה יעילה, בטוחה ורווחית?

בסוגיות האלה עוסק דוח חדש של ענקית כוח־האדם Adecco וחברת הייעוץ Altermind. בניגוד לשיח הציבורי, המתמקד בשאלה אם הבינה המלאכותית תחליף עובדים, מחברי הדוח טוענים כי האתגר האמיתי של הארגונים שונה לחלוטין. לדבריהם, מרבית החברות אינן מתקשות באימוץ כלים טכנולוגיים חדשים, אלא בעיצוב מחדש של תהליכי העבודה עצמם. הטכנולוגיה, במילים אחרות, מתקדמת בקצב מהיר בהרבה מהארגונים.

כדי להתמודד עם הפער הזה, מציג הדוח מושג ניהולי חדש - Hybrid Workforce Orchestration (תזמור כוח־אדם היברידי). לא מדובר בעוד כלי AI או תוכנה נוספת, אלא בדיסציפלינה ניהולית שמטרתה לתכנן מחדש את חלוקת העבודה, כך שבני אדם, סוכני AI, מערכות אוטומציה ובהמשך גם רובוטים ישלימו אלה את אלה וימקסמו את הערך הארגוני.

לפי מחברי הדוח, מדובר באחד השינויים הארגוניים המשמעותיים ביותר של העשור הקרוב - מהלך שיגדיר מחדש את הדרך שבה חברות בונות צוותים, מודדות ביצועים ומקבלות החלטות.

כמה מרוויחים מי שינהלו את כוח העבודה של עידן ה־AI?

מאחר שהתפקיד של Workforce Orchestrator עדיין נמצא בשלבי התגבשות, עדיין אין עבורו סקר שכר רשמי. לכן, ההערכות מבוססות על נתוני שכר של תפקידים דומים, כמו כאמור AI Transformation Lead ו־AI Operations Manager , לצד מודעות דרושים פעילות. בארה"ב, השכר השנתי לתפקידים אלה נע בדרך כלל בין 130 אלף דולר ל-190 אלף דולר בשנה, בעוד שתפקידי ניהול בכירים ברמת Director או VP מגיעים ל-220 אלף דולר עד יותר מ-290 אלף דולר בשנה. בישראל, השכר החודשי למנהלים המובילים פרויקטי AI וטרנספורמציה דיגיטלית מוערך בכ-35-48 אלף שקל, ואילו בדרגי VP וסמנכ"ל השכר מגיע לכ-50-65 אלף שקל ומעלה, לפני בונוסים ואופציות. רמת השכר בפועל תלויה בעיקר בניסיון הטכנולוגי של המועמד, במיקומו בארגון, למשל אם הוא פועל תחת חטיבת הטכנולוגיה או משאבי האנוש, ובגודל החברה.

המספרים מבוססים על הצלבת מודעות דרושים פעילות, נתוני שכר ממאגרים גלובליים וסקרי השמה בהייטק בארץ ובארה"ב, עבור תפקידים מקבילים בהובלת טרנספורמציית AI ותפעול.

לנהל משא־ומתן עם רובוט

אצל מיכאל גבאי, מנכ"ל חברת Gain, העתיד כבר הופך למציאות. בניגוד לחברות שהקים בעבר - שבהן כוח העבודה הורכב כולו מעובדים אנושיים - כיום הוא מפתח ומנהל מערכות שבהן סוכני AI פועלים לצד בני אדם כחלק אינטגרלי מהפעילות העסקית.

לדבריו, בחברות כמו בזן וטמפו, העובדים הווירטואליים כבר אינם מסתפקים במשימות בסיסיות כמו כתיבת מיילים או חיפוש מידע. הם מנהלים תהליכי רכש שלמים - פונים לספקים, מבקשים הצעות מחיר, מנהלים משא־ומתן, משווים בין ההצעות ומגישים לקניין המלצה על העסקה המתאימה ביותר.

השינוי המשמעותי אינו מתבטא רק ביכולות של הבינה המלאכותית, אלא במה שהעובד האנושי כבר אינו נדרש לעשות. אם בעבר הקניין היה אחראי לכל התהליך, מפנייה לספקים ועד לבחירת ההצעה, כיום חלק נרחב מהעבודה מבוצע בידי הסוכן האוטונומי - בעוד הקניין מתמקד בבקרה ובקבלת ההחלטה הסופית.

לדברי גבאי, מדובר בשלב מעבר. בעתיד, הוא מעריך, חברות יפעילו מערכות ניהול מרכזיות שידעו לנתב באופן אוטומטי משימות בין עובדים, סוכני AI ומערכות אוטומציה נוספות. עם זאת, גם כאשר ההחלטה המבצעית תתקבל על־ידי מערכת ממוחשבת, עדיין יידרש גורם שיגדיר את הכללים - אילו משימות מותר להעביר ל־AI, באילו מקרים נדרש אישור אנושי, ואיך מודדים את הצלחת המודל כולו.

ה־AI רץ, הארגונים מזדחלים

בניגוד לחששות המוקדמים שליוו את מהפכת ה־AI, דוח Adecco - ששימש בסיס גם לכתבה ב"פיננשל טיימס" - מציג תמונה מאוזנת בהרבה של שוק העבודה. על־פי נתוני ה־OECD שעליהם מתבסס הדוח, שיעור התעסוקה במדינות הארגון נותר קרוב לשיא ועומד על 72.1%, בעוד שיעור האבטלה עומד על 4.9%. במקביל, נתונים של LinkedIn Economic Graph והפורום הכלכלי העולמי מראים כי בין 2022 ל־2025 נוספו בעולם כ־1.9 מיליון משרות חדשות בתחומי הבינה המלאכותית.

מסקנת הדוח היא שהבינה המלאכותית משנה את העבודה מהר יותר מכפי שהיא מבטלת משרות. תפקידים רבים אינם נעלמים, אלא עוברים פירוק והרכבה מחדש - משימות שגרתיות ואנליטיות מועברות בהדרגה ל־AI, בעוד העובדים האנושיים מתמקדים בקבלת החלטות, בפיקוח, ביצירתיות ובשיקול־דעת.

אלא שדווקא כאן מתגלה צוואר הבקבוק. פחות מחמישית מהחברות בארה"ב ובאירופה שילבו עד כה את הבינה המלאכותית באופן רחב בתהליכי הליבה שלהן. למרות השקעות העתק בתחום, מרבית הארגונים עדיין לא שינו מן היסוד את אופן העבודה שלהם. לטענת Adecco, הסיכון הגדול ביותר כיום אינו שהבינה המלאכותית תרוץ מהר מדי - אלא שהארגונים יזדחלו לאט מדי.

האם באמת מדובר בלידתו של מקצוע חדש?

השאלה המתבקשת היא אם השינויים הללו יובילו ללידתו של מקצוע חדש, או שהאחריות פשוט תוטמע בתפקידי ההנהלה הקיימים. מאמר שפורסם ב־Harvard Business Review מחזק את האפשרות השנייה. הפסיכולוג הארגוני תומס צ'אמורו־פרמוזיק טוען כי הבינה המלאכותית כבר משנה את תפקידי ההנהלה הבכירה.

לדבריו, הנגיעה לבינה מלאכותית אינה נעצרת בעובדים הזוטרים - גם המנכ"ל, סמנכ"ל הכספים, מנהל התפעול ומנהל משאבי האנוש נדרשים להסתגל. בפרט הוא מעריך כי תפקיד מנהל משאבי האנוש (CHRO) יתפתח מניהול עובדים בלבד לתכנון מערכות עבודה המשלבות בני אדם ומכונות, תוך שימוש באנליטיקה, תכנון מיומנויות ועיצוב תהליכים חדשים.

שוק העבודה מתחיל לשקף את המגמה. בדיקה בלינקדאין מעלה כי כמעט שלא קיימות כיום משרות תחת התואר המפורש Workforce Orchestrator, אך האחריות הניהולית הזו כבר מופיעה תחת הגדרות תפקיד כמו AI Transformation Lead, AI Operations Manager, Business Process Automation Manager או Operations & AI Integration Manager. התוויות אומנם שונות, אבל המכנה המשותף הוא תכנון מחדש של תהליכי העבודה והובלת הממשק בין העובדים האנושיים למערכות ה־AI.

ייתכן כי התואר "Workforce Orchestrator" כלל לא יהפוך להגדרת תפקיד רשמית, והאחריות תתחלק בין מנהל התפעול, מנהל משאבי האנוש, מנהל ה־AI הראשי או המנכ"ל עצמו. אולם אם התחזיות של Adecco יתממשו, עצם ההחלטה מי מבצע כל משימה - אדם, סוכן AI או מערכת אוטונומית - תהפוך לאחת ההחלטות האסטרטגיות הכי החשובות שכל הנהלה תידרש לקבל.

לפני עשור מנהלים עסקו בעיקר בשאלה כמה עובדים לגייס. בעשור הקרוב, השאלה הראשונה שתעמוד בפניהם תהיה שונה: כמה מהעבודה נדרש לבצע אדם, וכמה אפשר להפקיד בידי עובד שאינו אנושי. מי שידע לקבל את ההחלטות הללו עשוי להפוך לאחד מבעלי התפקידים המשפיעים ביותר בארגון.