רישוי עצמי: אדריכלי רישוי במודל של השמאים המכריעים

האדריכלים יוסמכו לערים מסוימות בלבד, ויוכשרו ע"י הוועדות המקומיות באותן ערים

אדריכלי רישוי צריכים להיות אדריכלים מנוסים, בעלי עשר שנות ניסיון
אדריכלי רישוי צריכים להיות אדריכלים מנוסים, בעלי עשר שנות ניסיון

אחד הדגלים שהניפה השרה איילת שקד עם כניסתה למשרד הפנים, הוא קיצור הליכי הרישוי באמצעות רישוי עצמי. זו אינה הפעם ראשונה שדגל זה מונף. בפעם הקודמת קופל הדגל אחר כבוד. זה אומר שכאשר מבקשים היום להחזיר את תהליך הרישוי העצמי לחיינו, צריך לעשות אותו אחרת. במתכונת הקודמת, יוחד תהליך הרישוי העצמי לאדריכלים מורשים להיתר. הפעם אנו מציעים כי הרישוי העצמי יופרט בדרך אחרת. הוא ייעשה אומנם על-ידי אדריכלים שאינם עובדי הוועדה המקומית, אך גם אינם מי שיכולים לפעול מטעם היזם - רישוי פרטי.

לדעתנו, אדריכלי רישוי צריכים להיות אדריכלים מנוסים, בעלי עשר שנות ניסיון, שיעזבו את הפרקטיקה הפרטית שלהם למשך חמש שנים לפחות, יעברו ועדת קבלה, יחתמו על הסדרים קשוחים של ניגוד עניינים, וכנגד שכר-טרחה מתמרץ ונדיב (ממומן מאגרות בנייה, שישקפו את היקף הפרויקט) יעסקו אך ורק ברישוי.

לכל מי ששואל מי יהיה מוכן לעזוב את הפרקטיקה הפרטית שלו לטובת תפקיד ציבורי, התשובה הפשוטה היא: ראו את השמאים המכריעים. גם ביחס אליהם היו ששאלו את אותה השאלה, והנה לתפקיד שובצו שמאים ידועים ובעלי שם, שנתנו לתפקיד מכובדות ונפח ראויים לציון.

בצד ייחוד התפקיד כאמור, לאדריכלי רישוי מוסמכים, ניתן לשקול גם תהליך התמחות עירוני. קרי, הסמכה של אדריכלים לערים מסוימות בלבד, לאחר שיוכשרו על-ידי הוועדות המקומיות באותן ערים וירכשו את הידע הנדרש ביחס למארג התוכניות החלות בעיר מסוימת.

אדריכלי רישוי צריכים לעבוד בכפוף להוראות הדין, על בסיס התוכניות הכוללניות והמפורטות החלות, המידע התכנוני שיינתן על-ידי הוועדה המקומית וההנחיות המרחביות. קיומם של כל אלה הוא תנאי להעברת הבקשה להיתר לאדריכל הרישוי. לכן, תהליך מסירת המידע התכנוני המוקדם צריך גם הוא לקבל תיקון חיזוק ושדרוג, בעיקר על-ידי קביעת זכות ערר לוועדת הערר מקום שבו המידע לא נמסר במועד או שהוא חסר או שהוא לא נכון.

לדעתנו, בתהליך הרישוי הפרטי יש לוועדת הערר תפקיד נוסף. היא צריכה להיות מוסמכת לדון בעררים שיוגשו נגד החלטת האדריכל הרישוי. לא עררים של מבקשי ההיתר וגם לא עררים של מתנגדי ההיתר, אלא אך ורק עררים של מהנדסי הוועדה המקומית שבתחומה ניתן ההיתר.

דמיינו מצב שבו ברובע 4 בתל אביב מוסמכים לעבוד חמישה או אפילו עשרה אדריכלי רישוי מוסמכים, במקום רשות הרישוי האחת בעיריית תל אביב כולה. זה מכפיל כוח מהותי, וזו לטעמי מהפכה אמיתית.

בצד הרצון להעביר את תהליך הרישוי לאדריכלי רישוי, נשמעת תדיר הדרישה לבטל את מוסד ההקלות. בבסיסו, מוסד ההקלות הוא מוסד נכון. אכן, התהליכים הידועים "כהקלות שבס" ו"הקלות כחלון", מתחו את מוסד ההקלות למקומות שלא להם הוא נועד. עם זאת, זו תהיה טעות לבטלו. כל מה שצריך לעשות הוא לבטל את תיקוני כחלון ושבס ולהחזיר את ההקלות למקומן הטבעי.

גם כשכל זה יקרה, הליכי התכנון לא יואצו, אם מצד אחד לא יימצאו מספיק ידיים עובדות בבניין, ומצד שני לא יקבעו תהליכים פיסקליים מסוג של "פרס קנס", שיעודדו בעלי קרקעות מתוכננות לצאת לבנייה.

מומחה לתכנון ובנייה, שותף בכיר במשרד שביט בר און גלאון צין ושות' 

צרו איתנו קשר *5988