לראשונה: הפרקליטות חויבה לפרסם רשימת הנחיות פנימיות

בית המשפט הורה במסגרת עתירה מינהלית כי על הפרקליטות לפרסם בתוך 3 חודשים רשימת הנחיות לפיהן פועלים הפרקליטים וטרם פורסמו עד היום • מהפרקליטות נמסר: "ההחלטה מאמצת מתווה שהוצע ע"י המדינה"

פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן / צילום: לשכת עורכי הדין
פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן / צילום: לשכת עורכי הדין

בית המשפט המחוזי בירושלים הורה לפרקליטות המדינה לפרסם תוך שלושה חודשים רשימת הנחיות פנימיות שלא פורסמו עד היום. ההחלטה התקבלה במסגרת עתירה של התנועה לחופש המידע והפעיל החברתי גיא זומר.

מדובר בשינוי המצב הקיים, בו ההנחיות המפורסמות באופן יזום על-ידי הפרקליטות הן הנחיות פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה בלבד. הנחיות שניתנו מדרגים נמוכים מפרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה, בהם משנים לפרקליט המדינה, פרקליטי המחוז ומנהלי מחלקות - לא פורסמו.

רשימת ההנחיות כוללת הנחיות פרטניות המסייעות לעבודת הפרקליטות ונוגעות בין היתר למדיניות לעניין הטיעון לעונש לאחר תיקון חוק העונשין, הגשת כתבי אישום שלא כלולים בהנחיות פרקליט המדינה, נקיטת הליך אזרחי נגד מפגעים לשם שיפוי המדינה ועוד.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד רענן גלעדי והיועצת המשפטית של התנועה, עו"ד איה מרקוביץ, נטען כי על הציבור לדעת לפי אילו הנחיות פועלת הפרקליטות מעבר להנחיות פרקליט המדינה, גם בדרגים הנמוכים יותר.

"פרקליט המדינה הנחה לפרסם כל מה שניתן לפרסם"

בתחילה התנגדה הפרקליטות בנימוק כי ההנחיות המינהליות מפורסמות במסגרת הנחיות פרקליט המדינה באתר האינטרנט של הפרקליטות, וכי נעשה מאמץ ועדכון שוטף במהלך השנים האחרונות להנחיות אלה. עוד נטען כי הנחיות המפרשות את החוק אינן בגדר הנחיות מינהליות המחייבות פרסום, כי הפרקליטות עומדת בדרישות החוק, וכי איתור ההנחיות כרוך בהשקעת משאבים לא סבירה.

בהמשך שונתה העמדה, והפרקליטות הציגה מתווה ארוך-טווח לאיתור ההנחיות ופרסומן. בדיון שהתקיים אמרה נציגת המדינה: "פרקליט המדינה הנחה לפרסם כל מה שניתן לפרסם", אך ציינה כי אין מקום לפיקוח של בית המשפט לאחר שהוצע מתווה לפרסום.

השופט רם וינוגרד הורה לפרקליטות באפריל השנה לאסוף את כל "ההנחיות התקפות לשיטתם ומחייבות אותם כיום", לפיהן הם עובדים מעבר להנחיות פרקליט המדינה. לאחר הבדיקה הודיעה הפרקליטות כי נמצאו 326 הנחיות.

אלא שגם לאחר מסירת מספר זה, הפרקליטות הודיעה כי היא מתכוונת שהמשנים לפרקליט המדינה ופרקליט המדינה עצמו יבחנו את ההנחיות הפנימיות לפני פרסומן, ולכן הם זקוקים לפרק זמן של חצי שנה לפחות. השופט וינוגרד קיבל את הבקשה באופן חלקי וקבע כאמור כי תוך 3 חודשים עליהם לסיים את הבחינה ולפרסם את רשימת ההנחיות.

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות בחרה הפרקליטות להוביל מהלך יזום של כתיבת הנחיות פרקליט המדינה ופרסומן לציבור הרחב, לצד הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, והן מפורסמות באתר האינטרנט של משרד המשפטים. הפרקליטות והיועמ"ש בחרו להנגיש לציבור הרחב גם את עמדות היועמ"ש המוגשות לבית המשפט.

"ההחלטה שהתקבלה במסגרת עתירה זו מאמצת למעשה את המתווה שהוצע על-ידי המדינה, במסגרתו תבחן הפרקליטות ותפרסם את ההנחיות התקפות והמחייבות שיש בהן עניין לציבור ושלא הוסדרו בהנחיות פרקליט המדינה.

"המתווה גובש לאחר עבודת מטה מעמיקה, בהובלת המשנים לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים ופליליים). למען השקיפות וחשיפת המידע לציבור, הנחיות אלה יפורסמו גם הן באתר האינטרנט של משרד המשפטים".

עו"ד רענן גלעדי, שייצג את העותרים, מסר כי "ההתפתחויות האחרונות בעתירה הן בשורה חשובה ביותר לציבור גדול של אזרחים, אשר באים במגע עם הפרקליטות או עם גופים שמונחים על-ידי הפרקליטות (כמו המשטרה), וצריכים להכיר את ההנחיות ואת הנהלים שלפיהם גופים אלה פועלים. מצער שבמשך שנים הפרקליטות - שאמונה על אכיפת שלטון החוק - לא קיימה את החוק המחייב אותה להעמיד לעיון הציבור את מאות ההנחיות הנסתרות שייחשפו כעת בזכות העתירה".