האתגר האמיתי של הרשות החדשה לטיפול ברגולציה: סילוק רגולציה מיושנת ומזיקה

הרשות החדשה שהוקמה לאחרונה לטובת טיפול בהפחתת הרגולציה, תצטרך בעיקר לטפל בעשרות אלפי תקנות ורגולציות קיימות שחלקן מיושנות ולא מתאימות לעת הנוכחית, ולא רק למנוע היווצרות של רגולציות חדשות

מימין: אביר קארה, גדעון סער, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן בהצגת התוכנית הלאומית להפחתת הרגולציה / צילום: קובי גדעון, לע"מ
מימין: אביר קארה, גדעון סער, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן בהצגת התוכנית הלאומית להפחתת הרגולציה / צילום: קובי גדעון, לע"מ

לפני מספר חודשים הזדעקו הורים רבים למשמע הרגולציה החדשה שהושתה עליהם בדמותו של חוק המחייב הכנסת עזר למניעת שכחת ילדים בכל מושב בטיחות של ילד. הם הזדעקו למרות שכולנו מסכימים שיש למנוע שכחת ילדים. הבעיה היתה שהפתרון-הרגולטורי שהוצע היה יקר, מסורבל וספק אם מועיל.

בכדי למנוע בדיוק רגולציות מוגזמות כמו זו הוכרזה במסיבת עיתונאים חגיגית לאחרונה על אימוץ הדוח המקצועי לרפורמה בתהליכי רגולציה ממשלתיים. בקצרה, הממשלה מבקשת להקים רשות שתגרום לרגולציה להיות חכמה יותר ולפעול רק כשהיא הכרחית ובצורה הנעימה ביותר לאזרח.

השאלה הנשאלת היא האם מדיניות חדשה זו תהיה מיושמת ובאמת תצליח לשנות את המציאות המורכבת עמה אנו מתמודדים?

בעיית הרגולציה המכבידה בישראל גדולה בהרבה מעניין העזרים למניעת שכחת ילדים ברכבים. רגולציה מוטלת על אזרחים ועסקים ממאות גופים ממשלתיים שונים כמו: הרשויות המקומיות, מכבי אש, משטרה, משרדי ממשלה שונים ועוד. הבעיה היא שאין סנכרון בין הגופים השונים מבחינת הדרישות ותהליכי העבודה, הרגולטורים השונים כמעט ולא מדברים האחד עם השני ומי שבפועל נאלץ לסנכרן בין הדרישות ולעמוד בכל הפרמטרים הוא האזרח או העסק. דבר המביא לא פעם, לשכירת "מאכערים" שהתמקצעו בהשגת כלל האישורים הנדרשים.

בכדי לטפל בבעיה זו אין זה מספיק לדאוג שנכנסות פחות רגולציות חדשות. האתגר המרכזי העומד בפתחה של הרשות החדשה היא דווקא הטיפול במלאי הקיים של הרגולציה. מדובר בעשרות אלפי תקנות ורגולציות שחלקן מיושנות ואינן רלוונטיות, מטילות עלויות על הציבור ללא הצדקה אמיתית, ולא מסונכרנות עם רגולציות של משרדים אחרים ולפעמים אף סותרות הוראות של אותו משרד עצמו.

כדי לטפל באתגרים אלו ישראל חייבת לאמץ פתרון דיגיטלי מלא של התהליך הרגולטורי באופן שיחייב שיתוף מידע מלא בין רשויות על מנת שאלו יפעלו לטובת האזרח ולא מולו ובינם לבין עצמם.

ההשקעה בהורדת הנטל הרגולטורי היא אחת ההשקעות הממשלתיות החשובות והמניבות ביותר. בדומה להשקעה החשובה בתשתיות ובכבישים חשוב להשקיע בתשתיות הרגולטוריות המשמשות את כולנו וחוסמות או מאפשרות את התפתחות המשק. הקלה באחוזים בודדים בנטל הרגולטורי מתרגמת למאות אלפי שעות עבודה למשק וחיסכון של מיליארדי שקלים.

האתגרים העומדים בפני יישומה של התוכנית גדולים. בבדיקה שערך המרכז להעצמת האזרח בעבר, החלטת הממשלה הקודמת שעסקה בתחום לא יושמה במלואה וישנו חשש שגם רפורמה זו תתקל בקשיים. בכדי שתצליח, חשוב שיהיה לרשות המוקמת משאבים נדרשים, כח האדם והסמכויות הדרושות להניע שינויים בקרב משרדי הממשלה השונים תוך עבודה בשת"פ איתם. בסופו של יום, לעבור על אלפי הרגולציות במשרד כמו משרד החקלאות זוהי עבודת נמלים שדורשת השקעה של מיליוני שקלים רבים וכח אדם מיומן.

עד כה הצליח האגף לטיוב רגולציה במשרד ראש הממשלה לייצר את שיתופי הפעולה הנדרשים לקידום המהלך ולהניח על שולחן הממשלה דוח מקיף ומקצועי לאחר עבודת מטה בין משרדית סדורה בשיתוף משרדי האוצר והמשפטים. יש לקוות כי המאמץ הגדול יישא פרי והמנהלת אכן תוקם והיא תצליח לחלחל את הגישה החדשה לרגולציה בקרב שלל משרדי הממשלה והרשויות השונות לרווחת כולנו.

מיכל ש. צדוק היא מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח

עמיחי דנינו יועץ אסטרטגי ממקימי הפורום לאסטרטגיה ממשלתית

צרו איתנו קשר *5988