כך מציעה רשות התחרות לרסן את אפליקציית התשלומים ביט

מחקר של רשות התחרות מצביע על תובנות ששוק התשלומים הישראלי מכיר היטב: ביט כמעט והשתלטה על כל העברות הכספים בין אנשים באפליקציות התשלומים ושולטת גם בהעברות לבתי עסק • בניגוד לעמדת בנק ישראל, הרשות מציעה שימוש במידע שנצבר על הלקוחות

אפליקציית ביט / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב
אפליקציית ביט / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב

"התחרות בתחום יישומוני (אפליקציות) התשלומים צפויה להתכנס למבנה שוק של מנצח יחיד ('Winner takes all') - יישומון ביט. ביט כמעט והשתלטה על כל ההעברות הרגילות בין יחידים (שאינן כוללות העברות קבוצתיות והעברות עסקיות)". כך נכתב במחקר שפרסמה ביום רביעי רשות התחרות. הרשות מפרסמת המלצות מרחיקות לכת במטרה לרסן את פעילות האפליקציה מבית בנק הפועלים.

ברשות בדקו את נתוני התשלום באפליקציות של שלושת הבנקים הגדולים, ביט של הפועלים ופיי (לשעבר פפר פיי) של לאומי שהחלו את פעילותן ב־2017 ופייבוקס שנרכשה באותה שנה על ידי דיסקונט. הנתונים (שפורסמו באמירה מילולית ולא מספרית) מלמדים כי ביט הובילה את השוק עם מספר המשתמשים הגבוה ביותר מההתחלה, אך הפער המשמעותי נפתח ב־2019. יתר הפעילות מתבצעת בעיקר באמצעות פייבוקס, כשהיקף הפעילות של פיי קטן יחסית. ברשות לא נקבו כאמור במספרים, אך לפי נתונים שהגיעו לידי גלובס, ביט חולשת על כמעט 95% מהכספים המועברים באפליקציות.

חשש מפגיעה בתחרות

ברשות מזהירים כי גם אם ביט אינה מפרה את חוק התחרות הכלכלית, היא עלולה לנצל את הדומיננטיות שלה: "למשל, ביט עלולה לפגוע באיכות השירותים שהיא מספקת לכלל המשתמשים בדרך של הודעה חד-צדדית כי בכוונתה לאסוף עליהם מידע פרטי נרחב (הודעה כזו כבר נשלחה ללקוחות, ר"ו). גם משתמשים אשר אינם חפצים להסכים לאיסוף המידע עלולים להיאלץ לעשות כן, שכן לא תעמוד להם אפשרות ריאלית לבצע מעבר ליישומון מתחרה, בשל החשיבות הטמונה בגודל הרשת של אותו היישומון".

דוגמה אפשרית אחרת היא פגיעה בבעלי עסקים זעירים, ובפרט אלה שאינם מקבלים תשלום בכרטיסי אשראי. זאת, בין היתר, בדרך של גביית עמלות גבוהות. "עסקים אלה לא יוכלו לסרב לדרישה או לוותר על השימוש בביט, מבלי להסתכן בוויתור על לקוחות רבים", הוסבר בדוח.

הפסד מיידי, רווח עתידי

מרגע תחילת פעילותן של אפליקציות התשלום של הבנקים הגדולים, נהנה התחום מקצב צמיחה גבוה של מאות אחוזים בשנה במספר הפעולות ובנפח הפעילות, אך זה האט במהלך הזמן ועמד ב־2020 על כ-100%. לפי נתונים שאספה הרשות, מספר פעולות התשלום בשנה שעברה עלה על 50 מיליון, וההיקף הכספי הכולל עלה באופן משמעותי על 10 מיליארד שקל. עם זאת, עבור הבנקים מדובר באפליקציות הפסדיות. זאת מאחר שהשירות ניתן ברובו בחינם ומאחר שהתשלום נעשה באמצעות חיוב כרטיס האשראי של הלקוח, הבנק הוא שנושא בעמלת הסליקה הצולבת העומדת כיום על 0.55% מהעסקה.

עם זאת, האפליקציה מייצרת למי שעומד מאחוריה מידע שנצבר על אודות הלקוחות. המידע מאפשר להציע ללקוחות או למקטע אחר של לקוחות שירותים משלימים ונוספים. "כפועל יוצא, מבנה שוק של מנצח יחיד בשוק נתון עלול להביא ליצירת שוק ריכוזי גם בשווקים משיקים ואחרים", מסבירים ברשות.

בדוח מציינים כי "לא ניתן להתעלם מכך שמפעיל היישומון הדומיננטי הוא הבנק הגדול ביותר במדינה, אשר אך לאחרונה הופרדה ממנו חברת כרטיסי האשראי שהייתה בבעלותו, במטרה להגביר את התחרות בשירותים הבנקאיים. על רקע זה, יש החוששים כי איסוף מידע כאמור עלול להעניק יתרון... בגישה למידע רציף ואיכותי על אודות הלקוחות, באופן שעלול להעצים את הבנק הגדול ביותר ולייצר פער שאינו בר גישור תחרותי בינו לבין מתחריו במתן אשראי ולמצער מתחריו הקטנים במתן אשראי". ברשות סבורים כי אין בכך כדי להצדיק למנוע שימוש במידע והפתרון לדבריהם הוא ליצור מנגנונים יעילים לשיתוף במידע, בכפוף להסכמת הלקוח.

העברה בין אפליקציות

עוד מגלה המחקר כי המשתמשים פתוחים להתקנת מספר אפליקציות, אולם, מרבית השימוש בפועל מתרכז באחת. "המעבר ליישומונים האחרים נעשה כשהם נדרשים לשירות נישתי יחסית (ההעברות הקבוצתיות שמציעה פייבוקס), או בלית ברירה, בשל המגבלה המלאכותית ביחס לתקרת התקבולים", נכתב.

לאור הממצאים הרשות ממליצה להחליש את אפקט הרשת בהעברות תשלום בין יחידים, בדרך של יצירת קישוריות בין האפליקציות. כך כל צרכן יוכל להשתמש בזו שמתאימה ביותר לצרכיו מבלי שבחירתו תושפע מהיקף המשתמשים.

שולטת גם בבתי עסק

הדוח מצא כי ביט שולטת גם בתחום העברות לעסקים. הדבר נכון גם בעסקים בינוניים וגדולים (כדוגמת מסעדות בהן הלקוחות משלמים או חברות ביטוח בהן מקבלים החזר תביעות), וגם בעסקים קטנים וזעירים, בכלל זה עצמאיים.

"היישומונים האחרים אינם מספקים חלופה נאותה למוטבים לקבלת תשלומים. ההסבר הסביר לממצא זה הוא כי המוטבים אינם מצליחים להסיט מספיק משלמים לעשות שימוש ביישומונים אחרים", קבעו ברשות התחרות.

ארנקים דיגיטליים עשויים להגביר את התחרות

המחקר שפרסמה רשות התחרות על אפליקציות התשלומים לא עסק בארנקים הדיגיטליים, אך כולל אזהרה כי לביט יש יתרון גם בתחום זה. זאת בשל התשתית שנבנתה, וההיכרות של הציבור עם האפליקציה.

ברשות מציינים כי תשלום בין יחידים באפליקציות הוא פעילות הפסדית וכותבים כי מדובר בכלי לגיוס לקוחות ולקבלת מידע בעל ערך כלכלי. לגבי האפשרות של מתן שירותים בנקאיים אחרים הם כותבים, כי זהו "היעד הסביר אליו מכוונים גופים פיננסיים שמספקים ללקוחותיהם שירותי ארנק, שכן אלה הם השירותים שעתידים לספק את עיקר הרווח מהפעלת הארנקים. מטרה זו היא חשובה מבחינה תחרותית".

אך התחרות של ביט צפויה להגיע דווקא מענקיות הטכנולוגיה. אפל פיי נכנסה לישראל בתחילת חודש מאי ובחודש הראשון לפעילותה הזניקה את השימוש בארנקים הדיגיטליים ב-723%. גוגל פיי צפויה להגיע ברבעון הנוכחי ובעתיד גם סמסונג פיי "תעשה עלייה". המנפיקים הישראליים הבינו שלא יוכלו להתחרות ולפחות בנוגע לאפל התיישרו וצירפו כולם את כרטיסי האשראי שלהם לארנק שלה.

גם שיתוף הפעולה בין דיסקונט לבין שופרסל בארנק הדיגיטלי של פייבוקס, שקורם עור וגידים בימים אלו, עשוי להשפיע על התחרות לאור מועדון הלקוחות הגדול של הרשת הקמעונאית.

ככל שהישראלים יתרגלו להעביר כסף בארנקים; אם רפורמת הבנקאות הדיגיטלית תתפוס תאוצה (אפליקציות התשלומים הן לא חלק ממנה לפי שעה ומהוות "חור שחור" מבחינת המידע שיהיה נגיש לכל המתחרים); והיכולת להעביר כספים בין האפליקציות השונות, כפי שמציעה רשות התחרות, אכן תתממש - יש סיכוי לתחרות גדולה יותר גם בשוק אפליקציות התשלומים.

כך עקף הפועלים את חוק שטרום, ומה מונע את הפיכת ביט לאופציית סליקה?

חוק שטרום קבע ב-2017 שאסור לבנקים הגדולים (פועלים ולאומי) לעסוק בסליקת כרטיסי חיוב. אך הם ראו דלת חזרה וכבר באותה שנה קמו ביט של הפועלים ופיי של לאומי ודיסקונט רכש את פייבוקס.

איבוד השליטה על ישראכרט גרם לפועלים לאבד כמחצית מהרווחים שהביאה חברת כרטיסי האשראי. הבנק נותר מנפיק של הכרטיסים הבנקאיים שלו, אך ישראכרט (ועוד חברות כרטיסי אשראי) היא המתפעלת - והצדדים מתחלקים ברווחים. מעבר לכך, הבנק איבד גם את הקשר הישיר עם בתי העסק כסולק ולכן חושש מאובדן מידע - של הלקוחות ושל העסקים. ביט היא התשובה - והבנק מ סבסד את הפעילות עד כדי הענקתה בחינם (על פי הערכות תשלום עמלות הסליקה עומד על כ-400 מיליון שקל בשנה).

בגלל בעיה טכנית, לקוחות שאין להם כרטיס אשראי של הפועלים לא יכולים לשלם בבית עסק עם ביט. לכן הבנק חבר לחברת כאל שתנפיק כרטיס חוץ בנקאי "ביטקארד". בפועל הבנק כבר אוסף מידע על הלקוחות כדי להציע להם מוצרים אחרים רווחים. אלא שבשלב זה בנק ישראל אוסר להשתמש במידע. שחרור המגבלה על שימוש במידע, כפי שמציעה כעת רשות התחרות, עשוי להשלים עבור הפועלים את הפיכת ביט לאופציית סליקה.

צרו איתנו קשר *5988