"החצר האחורית של המדינה": פרקליט מחוז דרום מסכם קדנציה

עו"ד ציון אילוז יסגור בסוף הקיץ 5 שנים כפרקליט מחוז דרום-אזרחי, לאחר שנים ארוכות כסגן וכמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין (כיום, המחלקה להנחיית תובעים) בפרקליטות המדינה. בשיחה עם גלובס הוא התייחס לשאלה הכי נפיצה והכי רגישה כיום בנוגע לפרקליטות: אמון הציבור. "אובדן האמון הוא עובדה קיימת שאני לא מתכחש לה", הוא אומר. "להגברת אמון הציבור אני צריך לפעול באופן אקטיבי".

אמון הציבור, לדבריו, לא מתקבל בהכרח מהתיקים שמנוהלים. "יש לנו אלפי תיקים אזרחיים בשנה. אבל גם אם אתה עושה את העבודה בצורה הישרה, השקופה וההוגנת ביותר, בכל תיק משפטי מגולם סכסוך. לכן, מטבע הדברים הצד השני לא יאהב את העמדה של הפרקליטות".

שיטת המעגלים

אילוז הגיע למסקנה שאם הוא רוצה לבנות את אמון הציבור, הוא צריך לעשות זאת באמצעות שיטת המעגלים. "כשהגעתי ב-2016 לפרקליטות מחוז דרום, חשבתי שכדי להיות נוכח ומשפיע, לא מספיק רק לתת שירות מיטבי למשרדי הממשלה בבתי המשפט. צריך לדבר במושגים של מעגלי רלוונטיות והשפעה. ככל שאתה נוכח במעגלים שונים במרחב, אתה תהיה יותר משפיע בצמתים שונים". כדוגמה לכך הוא מציין את "המעגל החיצוני ביותר" - מעגל הקהילה. "זה מתחיל בקשר ההדוק עם הפקולטה למשפטים במכללת ספיר. פרקליטים מהמחוז, מעבירים שם קורס בסוגיות משפטיות". אילוז מספר כי בנוסף לפעולות התנדבות באחד מבתי הספר בדרום, מחלקת דיני עבודה יזמה פרויקט לפני החופשה האחרונה. "הפרקליטים עברו בין בתי הספר במחוז והעבירו לתלמידים הרצאות על הזכויות של עובדים בני נוער מול המעסיק בתקופת החופש הגדול".

מעגל נוסף שעולה בראיון הוא מעגל השלטון המקומי ומשרדי הממשלה. אחת לשלושה חודשים מגיעים כל מנהלי המחוזות של כל משרדי הממשלה למפגש "שולחן עגול" עם פרקליט המחוז אילוז. "זה לא ההארדקור של תפקיד הפרקליטות, אבל זה יוצר שיתופי-פעולה מצוינים. מניחים על השולחן סוגיה שדנים בה ומנסים להגיע להבנות ולגבש אסטרטגיה אחידה ואפקטיבית בין הרשויות השונות, לדוגמה בנוגע לאכיפת החוק והאכיפה המשולבת". מלבד זאת, עו"ד אילוז לא אחת מתפקד כמגשר כאשר פורץ סכסוך בין הרשויות הציבוריות, לדוגמה לאחרונה סכסוך בין רשות מקומית למשרד ממשלתי.

לאורך הראיון, אילוז, שכבר למעלה משני עשורים עובד בפרקליטות, שב ואומר כי האנשים במערכת הם ישרי דרך מוסרי וערכי. "אני רואה שזה מה שמניע את האנשים, לעשות טוב למען האינטרס הציבורי. הייתי בשוק הפרטי, הפרקליטים היו יכולים להרוויח הרבה יותר במגזר הפרטי. מי שעובד בפרקליטות ובשירות הציבורי, יש לו דרייב אחר. לכולם".

לא יכול להיות שיש כאלה שפשוט נוח להם לעבוד כפרקליטים בשירות הציבורי כי הם רוצים לעבוד משמונה עד 16:00?
"העבודה פה היא כל-כך תובענית וכל-כך מאומצת, לפעמים הפרקליטים עובדים עד השעות הקטנות של הלילה, ואני צריך לגעור בהם שהם צריכים גם להשקיע במשפחה ולנהל חיים משל עצמם. אגב, הדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי למחוז היה להסדיר את יחסי עבודה-משפחה, כי חשוב לי שלפרקליטים ולפרקליטות יהיו גם חיים משלהם. הבאתי אנשי מקצוע שהעבירו לנו סדנה. האיזון הוא מאוד חשוב, וכך אתה מקבל גם עובד יותר טוב".

אתה רואה הבדלים בין פרקליטים במחוז דרום לבין פרקליטים במחוז תל אביב?
"ניהלתי יחידת מטה של הפרקליטות בתל אביב. מבחינת המקצוענות וההוגנות, אני לא רואה שום הבדל. יש משהו שמאפיין את הדרום, שזה המשפחתיות. יש פה יחסים מאוד קרובים בין הפרקליטים ובין המתמחים. קבוצת הוואטסאפ שלנו נקראת "משפחת פמ"ד (פרקליטות מחוז דרום, א"ג)".

אנחנו נמצאים לאחר תקופת מבצע "שומר החומות" והמהומות בערים המעורבות. התאכזבת והופתעת ממה שראו עיניך מהפרעות שהתחוללו בדרום, שאי-אפשר לנסוע בכבישי הדרום?
"החשש שהלכידות החברתית שלנו תתפורר מדאיג אותי יותר מהאיום החיצוני. במחוז שלנו יש פרקליטים מהחברה הערבית והבדואית ואנחנו בשיח חברי מצוין".

אבל ברגע אחד הכל התפורר
"אני לא איש שיודע לנתח דברים כאלה, אך זה בהחלט מדאיג. אני מאמין שהרוב הגדול של החברה הערבית מעוניין בחיים שלווים, חיי שלטון חוק ועשייה משותפת".

איך אתה רואה את התפקיד של הפרקליטות כתגובה לפרעות ולמהומות בזמן מבצע "שומר החומות"? ברור שהתפקיד שלה הוא להעמיד לדין את הפורעים, אך מה התפקיד של הפרקליטות האזרחית בהקשר הזה? בינתיים לא הוגשו תביעות נגד אנשים שגרמו נזקים במיליוני שקלים לתשתיות ציבוריות
"פרקליטות מחוז דרום (פלילי) פעלה במרץ רב להעמיד לדין את הפורעים. אנחנו בהחלט נבחן אפשרות גם להגיש תביעות נזיקיות נגדם. אך צריך להבין שהנזקים נגרמו ישירות לחברות התשתיות והמדינה היא הגורם המשפה. רק לאחר שיוחלט שהמדינה תפצה את החברות על הפגיעה, הפרקליטות תבחן להגיש תביעות אזרחיות ולבוא חשבון עם מי שהסבו את הנזקים. ייתכן שנמתין לסיום ההליך הפלילי ושמיעת הראיות במסגרת ההליך הפלילי. אני יכול לומר באופן עקרוני: מבחינת התפיסה, מי שפוגע בתשתיות ציבוריות - צריך לשלם, וודאי כאשר מדובר בפעולות טרור. אנשים לא יגרמו נזקים למדינה והיא תעמוד מן הצד".

המקל והגזר

הפרקליטות האזרחית במחוז דרום כוללת 38 פרקליטים, 12 מתמחים ועשרה עובדים מנהליים, המייצגים בבתי משפט את רשויות המדינה מאשדוד ועד אילת בכל ענפי המשפט האזרחי: דיני מקרקעין, נזיקין, מיסים, עבודה, משפט מנהלי, דיני מעמד אישי ומשפט מסחרי.

בשנים האחרונות מתבלטת פרקליטות המחוז בתחום המשפט האזרחי. כך לדוגמה כאשר רועי צאן בדואיים הכניסו את הצאן לתוך שטח אש צה"לי וגרמו לביטול של יום אימונים לאנשי מילואים, הוגשה נגדם תביעה אזרחית על הנזקים הכלכליים. היא גם הגישה תביעה נגד ניב אסרף, שביים חטיפה של מחבלים באזור חברון לאחר שהסתבך בחובות וגרם להוצאות כבדות במאמצי האיתור שלו. "האמירה שלנו היא שהמעשים הללו לא יעברו לסדר היום", אומר אילוז. "הגשנו גם תביעה אזרחית בגין הפרת זכויות יוצרים של בנק ישראל נגד אנשים שהורשעו בזיוף שטרות. מדובר בתקדים עולמי שאף זיכה את בנק ישראל בפרס על הרעיון החדשני".

כיוון שעסקת רבות בעבירות תכנון ובניה, ודאי יש לך עמדה בנוגע לבית מסוים בראש העין שפוצל, של משפחת בן ארי-שוויקי
"לשאלה הבאה".

אני בטוח שיש לך עמדה עקרונית
"העמדה העקרונית היא שלכל ועדה מקומית יש מדיניות אכיפה. הפרקליטות לא טיפלה בתיק הזה, והוועדה המקומית קיבלה את ההחלטה שלה. אני גם לא בקיא בפרטים".

לא מעט משתמשים בביטוי "הדרום הפרוע". האם הסטיגמה הזו נכונה ואכן יש השתלטות עוינת על שטחים, ושליטה שהולכת ומתעצמת?
"האם המצב היום יותר טוב ממה שהיה לפני עשור או עשור וחצי? אני מעריך שלא חל שינוי במאקרו. במרחב יש הרבה כוחות טובים שפועלים בנושא הזה, כולל אצלנו בתחום האזרחי במחלקת מקרקעין ובמחלקה המנהלית, אבל הדעה שלי היא שאתה לא יכול לטפל בתופעה המונית בכלים סטנדרטיים. אם רוצים לפתור את הנושא של הפזורה הבדואית בדרום, צריך חוק הוליסטי ושלם שיסדיר את כל הנושא. צריך 'ודאות' וצריך שתהיה גם 'סופיות'. בפועל, קמו ועדות והיו יוזמות אך הממשלה לא באמת החליטה על מה היא רוצה להיאבק, את מה היא תסדיר בהמשך ומה מבחינתה הוא קו אדום. צריך שהיה ברור באופן סופי מה התמורות ומה הגזרים, יש צורך בכלי אכיפה משמעותיים, כמו צו פינוי לפוליגון, אבל קודם כל צריך להחליט מה אתה רוצה להסדיר ומה בשום אופן אינך מוכן להסדיר. התמורות של רשות מקרקעי ישראל עבור פינוי ומעבר לישובי קבע כל הזמן משתנות".

אבל כל עוד אין חוק הוליסטי, יש חוק וצריך לאכוף אותו.
"כל עוד אין את החוק הזה, אנחנו ממשיכים בכלים הקיימים שיש לנו, עם שיקולי חלוקת משאבים. אבל שוב, הבעיה לא תיפתר עם הכלים הקיימים. כל עוד הטיפול יהיה מקומי, הסיכוי להצליח איננו גדול. יכול להיות שהאכיפה היא יעילה, הצלחנו לאכוף נקודתית, אך האכיפה לא אפקטיבית".

לעקר את הבעיה

כדי להסביר את טענתו, עו"ד אילוז מזכיר את בעיית המטמנות הבלתי חוקיות בדרום הארץ. "הדרום הפך להיות החצר האחורית של מדינת ישראל. הנושא של המטמנות הלא חוקיות מאוד מעסיק אותי. אתה צריך לשאול את עצמך למה מהצפון הרחוק משנעים דרך כביש 6 משאיות עם פסולת ביתית כדי להטמין בדרום. היה אצלי דיון עם כל גורמי האכיפה. אמרתי להם שאנחנו לא נצליח לרדוף אחרי כל משאית ומשאית. זה לא יעבוד. היה לנו מבצע 'ייבוש ביצות' באמצעות מארבים, אז הצלחנו לתפוס כמה משאיות, אבל זה לא פותר את בעיית השורש. בבחינת 'לא עכברא גנב אלא חורא גנב' (לא העכבר גנב אלא החור גנב, א"ג), צריך לאתר את המוטיבציה ולעקר אותה".

מה המוטיבציה?
"הקבלנים לא רוצים לשלם את היטל ההטמנה. הם כבר קיבלו את התמורה במלואה מבלי שהם הציגו אישור על ההטמנה. אני רוצה להפוך את היוצרות, שהקבלן יהיה מחויב להציג אישור על הטמנת הפסולת במטמנה מורשית. אני טוען שהנזק שנגרם לסביבה והכספים שנדרשים כדי לשקם את הסביבה עולים עשרות מונים על היטל ההטמנה. אם הדבר היה תלוי בי בנסיבות אלה הייתי מבטל את ההיטל". 

לדעת עו"ד אילוז שהיה שותף לניסוח חוק קמיניץ, ההחלטה על הקפאת ואולי אף ביטול החוק תפגע באופן קשה ביכולת לאכוף את דיני התכנון והבניה. "החוק הזה הוא שובר שוויון והוא לא דווקא נגד מגזר מסוים. אני שותף מלא לדברים שאמר עו"ד קמיניץ נגד הקפאת החוק, ובזה אסתפק".

בהובלת עו"ד אילוז, הגישה פרקליטות המחוז בשיתוף היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה תובענה ייצוגית תקדימית שמסתכמת בכ-400 מיליון שקל נגד חברת רותם אמפרט, בגין אחריותה לאסון זיהום נחל אשלים. ההליך נמצא בהליכי גישור מתקדמים. לגלובס נודע כי הפשרה המסתמנת תכלול פיצוי של עשרות מיליוני שקלים עבור שיקום האזור. תיק מעניין נוסף שמתנהל בימים אלה במחוז נוגע לתביעה של כ-16 מיליון שקל שהגישה הפרקליטות נגד עמותת "רפואה וישועה" של חסידי גור. משרד הבריאות העביר לעמותה כ-10 מיליון שקל עבור הקמת חדר מיון קדמי באשדוד, אך חדר המיון הזה מעולם לא הוקם ובינתיים הוקם בית חולים אסותא באשדוד. העמותה נתבעה להשיב את הכסף. גם תיק זה נמצא בהליכי גישור, והחלק הארי של הכסף יוחזר לקופת המדינה.

יש לא מעט תיקים שמבחינת המהות שלהם היו צריכים להתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, אבל בפועל הם מתנהלים בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
"נגעת בנקודה רגישה. בגלל דיני הסמכות המקומית, שאפשר לתבוע את המדינה בכל מקום, אז יכולה להיות תביעה שקשורה בטבורה למחוז דרום אבל תוגש במחוזי תל אביב או במחוזי בלוד כי משרדי עוה"ד הבכירים בארץ מרוכזים בגוש דן. לי חשוב שלפרקליטים במחוז יהיו גם תיקים משמעותיים ומורכבים, אז יש תביעות כאלה שאני מצליח להעביר לטיפול המחוז שלנו או לצרף פרקליט לצוות המטפל במחוז אחר".