במקום לאיים ולעשות דה-לגיטימציה - תנו ללא-מתחסנים תמריץ חיובי, והם יגיעו

קידום היענות לחיסון נגד נגיף קורונה באמצעות "התו הירוק" עשוי להיות אפקטיבי, אך אינו חזות הכל • "הססני חיסון" עשויים להיענות להמלצה להתחסן אם בצד הסנקציה האוסרת עליהם כניסה למקומות מסוימים יקודמו מאמצים לבניית אמון ויישמרו ככל האפשר זכויותיהם

חיסון לקורונה / צילום: Shutterstock
חיסון לקורונה / צילום: Shutterstock

החיסון נגד נגיף קורונה הוכח כמפחית סיכון לתחלואה קשה וכמפחית הסתברות להדבקה. החיסונים זמינים לאוכלוסייה בישראל, אך למרות זאת שיעור המחוסנים באופן מלא (שתי מנות חיסון) עומד בישראל על כ-60% בלבד. חלק מהאוכלוסייה שאיננה מחוסנת הם ילדים צעירים שאינם זכאים לחיסון, אך ישנו גם שיעור לא מבוטל של מי שאינם מחוסנים בקרב האוכלוסייה הבוגרת (כ-15% בגילאי 50-59 לדוגמה).

זכאים לחיסון הבוחרים שלא להתחסן הם ברובם "הססני חיסון" ולא "מתנגדי חיסון". החלטתם נובעת ממגוון סיבות, ביניהן חשש מנזקי החיסון, ספק בעניין יעילות החיסון או היעדר חשש מפני הנגיף.

קבלת ההחלטה מבוססת במקרים רבים על דיסאינפורמציה ברשתות החברתיות בצד חוסר אמון בקובעי המדיניות. הנמנעים מחיסון, החשופים יותר לתחלואה קשה ולהדבקה, מסכנים לא רק את עצמם אלא גם אחרים, שעל אף קבלת חיסון לא פיתחו חסינות לנגיף. כמו כן, ככל ששיעור מקבלי החיסון נמוך יותר, גדל הסיכון הכרוך בפתיחת המשק ומערכת החינוך.

בישראל, מסמיכה פקודת בריאות העם המנדטורית את שר הבריאות לנקוט "כל עניינים או דברים שימצאם רצויים לשם מניעתה או הקלתה של המחלה". במטרה לקדם היענות לחיסונים נגד נגיף קורונה (בצד המטרה לחזרה בטוחה לשגרה) הופעל בישראל "התו הירוק", המתנה את הכניסה לתערוכות, חדרי כושר, מלונות ומקומות נוספים בחיסון או בתעודת מחלים. עם הירידה בתחלואה בוטלה הדרישה להצגת "תו ירוק", אך היא הוחלט להחזירה בשנית בימים אלה.

אין מקום לדה-לגיטימציה 

מחקר חדש שבוצע באוניברסיטת בן גוריון בנגב מצביע על השיקולים הערכיים הרלוונטיים לקידום ההיענות לחיסונים, בראשם אמון הציבור בקבלת החלטות משיקולים מקצועיים אובייקטיביים. בניית אמון ושמירה עליו מחייבת את קובעי המדיניות בהפעלת שיקול דעת ובחינה ביקורתית של המדיניות הגלובלית, ובשקיפות הדיונים בסיכוני המחלה המדבקת ובסיכוני החיסון.

כיוון שגורמים שונים יעריכו באופן שונה את חומרת הסיכון, אין מקום לדה-לגיטימציה של עמדה מסוימת, אלא להסברה מכבדת של השיקולים העומדים בבסיס ההמלצה על חיסון. כמו כן, לשם קידום האמון חיוני גילוי מידע מלא לציבור, באופן אקטיבי, הכולל מענה מוסמך למידע לא מהימן המופץ ברשת.

מידע שיימסר לצוותים הרפואיים בקהילה ויועבר על ידם למטופלים, עשוי לסייע במאמץ להפיץ מידע מוסמך כאמור. ולבסוף, נמצא במחקר כי יש מקום לשקול לפצל את סמכויותיו של משרד הבריאות כך שלא יהיו בידיו כלל הסמכויות הרלוונטיות: רכישת החיסונים, שמירה על הכיסוי החיסוני ומעקב אחר תופעות הלוואי. היעדר בקרה מקצועית על קבלת ההחלטות בכל התחומים האמורים בו זמנית פוגע באמון הציבור.

שיקול ערכי נוסף שיש להתחשב בו הוא השפעה שוויונית של האסטרטגיה שתבחר לקידום ההיענות לחיסון. כך למשל, תמריץ בעל ערך כלכלי למתחסנים או סנקציה כלכלית המוטלת על הנמנעים מחיסון עלולים להשפיע באופן שונה על בעלי אמצעים כלכליים לעומת חסרי אמצעים. כמו כן, רלוונטיים שיקולי הגנה על זכויות הפרט - ביניהן הזכות לאוטונומיה, הזכות חופש העיסוק ולחופש התנועה, אותם יש לאזן עם שיקולי הגנה על בריאות הציבור ועם אחריות הפרט לתרום ל"חסינות העדר" מכוח "החוזה החברתי".

קידום היענות לחיסון נגד נגיף קורונה באמצעות "התו הירוק" עשוי להיות אפקטיבי, אך אינו חזות הכל. "הססני חיסון" עשויים להיענות להמלצה להתחסן אם בצד הסנקציה האוסרת עליהם כניסה למקומות מסוימים יקודמו מאמצים לבניית אמון, יישמרו ככל האפשר זכויותיהם - תוך הבנה כי הבחירה להתחסן היא בחירה חופשית, ומאמצי השכנוע יתרכזו בקריאה לסולידריות לא רק מצד קובעי המדיניות אלא גם מצד ציבור המחוסנים.

הכותבת היא מומחית למשפט רפואי ומשפט בריאות הציבור, מרצה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב

צרו איתנו קשר *5988