זה המטבע שהתחזק בשיעור החד ביותר בשבוע שעבר. ולא כולם מרוצים

בבנק המרכזי רוצים למתן את התחזקותו, היצואנים לא אוהבים אותו חזק מדי, אבל המטבע המקומי לא נח לרגע

בנק ישראל בירושלים / צילום: אורית דיל
בנק ישראל בירושלים / צילום: אורית דיל

מבין כל המטבעות המובילים בעולם השקל הציג את הביצועים הטובים ביותר בשבוע שעבר, גם כנגד האירו והדולר. השקל עלה ב-0.73% מול סל המטבעות, כאשר אחריו דורג הפזו הצ'יליאני שעלה ב-0.47%, הרובל הרוסי שטיפס ב-0.39% והדולר הקנדי שעלה ב-0.37%.

התחזקות השקל מעלה מחדש חששות לגבי הייצוא הישראלי בזמן שתוכנית הרכישות של בנק ישראל צפויה להסתיים ולאחריה יחזור בנק ישראל לפעול בשוק המט"ח כמו פעם, מעת לעת. החשש מפגיעה ביצואנים אינו חדש. גם בתחילת השנה בעת היציאה ממשבר הקורונה, הנושא עלה בדיוני הוועדה המוניטרית של בנק ישראל.

תנאי הרקע היו התעצמות זרמי המט"ח שנכנסו למשק והביאו לייסוף חד; גידול העודף בחשבון השוטף; עלייה בהשקעות הישירות בישראל; מכירות מט"ח בהיקף גבוה שביצעו גופים מוסדיים כנגד רווחי ההשקעות שלהם בשוקי ההון בחו"ל; ועלייה בהשקעות של הזרים באג"ח ממשלת ישראל.

אמנם הייצוא הישראלי צמח למרות הייסוף של השקל, אך בתחילת ינואר, עוד בימי הסגר השלישי, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הביעה דאגה כי בשלב מסוים תיתכן פגיעה חמורה ביצוא, שעשויה לבוא בפיגור. חברי הוועדה העריכו כי המשך הייסוף עלול להוביל לסגירה של חברות יצואניות, ובפרט חברות קטנות, ואף צפוי לפעול להאטה נוספת באינפלציה.

אלו היו תנאי הרקע לשינוי המדיניות של בנק ישראל בפעילותו בשוק המט"ח. במקום לרכוש מעת לעת בשוק, ב-14 בינואר הכריז בנק ישראל על היקף רכישות מראש - 30 מיליארד דולר בשנה. מאז ועד פברואר נחלש השקל מול הדולר בכ-6% עד לרמה של כ-3.3 שקלים לדולר. בוועדה המוניטרית היו מרוצים וציינו כי המגמה צפויה לתמוך בביצועי הייצוא ביציאה מהמשבר, ובחזרת האינפלציה לטווחה היעד.

הרכישות של בנק ישראל היו בקצב גבוה וכבר בסיום המחצית הראשונה של השנה הגיעו לכ-25 מיליארד דולר. גם אם בנק ישראל יאט את קצב הרכישות, הרף התחתון של רכישות האג"ח - 30 מיליארד דולר - צפוי להישבר שכן בנק ישראל הבהיר לאחרונה שהוא לא מוגבל בהיקף ההתערבות בשוק המט"ח.

"בנק ישראל צריך למתן את הרכישות כי מהצד השני של המטבע שנפגעים מההחלטה של בנק ישראל לעצור את יייסוף השקל ב-2021. אם השקל היה למשל ב-3.15 שקל לדולר - כמו שהוא היה נראה ללא ההתערבות המאסיבית בשנה האחרונה - אז היו פחות לחצי מחירים מבחינת הייבוא, או מחירי התובלה הימית שזינקו. בנק ישראל השיק את התוכנית כדי לעזור ליצואנים אך נראה שתנאי המשק השתנו מאז", אמר מודי שפריר האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות.

"בנק ישראל רמז בשבוע שעבר כי תוכנית הרכישות מט"ח תסתיים והוא יפעל מעת לעת בשוק המט"ח. התוכנית של בנק ישראל הייתה תוכנית מיוחדת למצב מיוחד. התוכנית רכישות עצרה את הייסוף ב-2021. היות והמצב השתפר מאז נראה כי בנק ישראל יסיים את התוכנית בסופה ב-2021, ובשנה הבאה ירכוש מט"ח בהתאם למצב במשק, כמו שהיה לפני כן. בנק ישראל ירכוש מט"ח בשנת 2022 אך הרכישות יתמתנו כי המצב לא יצדיק זאת.

"מה שהוביל להתחזקות מחודשת של השקל היו העליות במדדי המניות בעולם, שמובילה לרוב מכירות מט"ח על ידי הגופים המוסדיים, לצד הכוחות הבסיסיים שתומכים בשקל חזק, כמו עודף ניכר בחשבון השוטף ועלייה חדה בהיקף ההשקעות הזרות בישראל. שקל חזק טוב לצרכנים בישראל שכן זה מוריד את יוקר המחיה וממתן את מחירי הסחורות והתובלה הימית. היבואנים סופגים חלק מעליית המחירים, ומנגד לייצוא ההייטק לא צריך לדאוג, ולגבי ייצוא הלואו-טק (שהשקל החזק פוגע בו), הוא בכל זאת עלה לאחרונה".

צרו איתנו קשר *5988