סגירת נתב"ג כצפוי אינה עומדת על הפרק - אבל מה עם אכיפת הבידוד?

אילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור, בדיון בוועדת הכלכלה: "בכל גלי התחלואה ראינו שמרבית הוריאנטים שהגיעו לארץ הגיעו מחו"ל, ולכן התקנות והמתווים הנוספים הם הגבלות יציאה מישראל ותקנות בדיקות שנועדו לצמצם עד כמה שניתן תחלואה מיובאת וכניסה של וריאנטים מסוכנים"

נתב"ג / צילום: תמר מצפי
נתב"ג / צילום: תמר מצפי

בדיון שנערך היום (ג') בוועדת הכלכלה של הכנסת הבהירה אילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור, לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון, כי "סגירת נתב"ג אינה עומדת על הפרק וגם לא צמצום הטיסות".

יצוין כי השיח על סגירת נתב"ג צמח בעיקר בתקשורת, וכי מדובר במהלך קיצוני שרחוק ממחשבה מעשית. מה כן מעשי? העמקת ההגבלות על הנוסעים לחו"ל תוך דגש על סוגיית אכיפת חובת הבידוד.

בדיון בוועדת הכלכלה הסבירה גנס כי "סוגיית התעופה מבחינת אפידמיולוגית היא מורכבת, כי בכל גלי התחלואה אנחנו מבינים שמרבית התחלואה והוריאנטים שהגיעו למדינת ישראל הגיעו מחו"ל, ולכן התקנות והמתווים הנוספים הם הגבלות יציאה מישראל ותקנות בדיקות שנועדו לצמצם עד כמה שניתן תחלואה מיובאת וכניסה של וריאנטים מסוכנים".

עוד נימקה גנס לשאלת היו"ר על הפעולות שנעשות כי "יש סיווג של מדינות לפי רמות תחלואה ותפוצת וריאנאטים באותן מדינות. חלק מהמדינות האלה מוגדרות בסיכון מרבי, כלומר שיש הגבלת יציאה חוץ מאשר במקרים חריגים".

עוד היא פירטה על המדינות מהן חלה חובת בידוד, ואמרה: "קיימת הדבקה לא מבוטלת בקרב החוזרים מחו"ל, מחוסנים ומחלימים. אנחנו לא יודעים להצביע בוודאות האם ההדבקה קשורה למאפייני זן דלתא שעוקף את מנגנון החיסון, או קשורה יותר לירידה ביעילות החיסונים לאורך זמן, או שניהם יחד, אבל חלק מהרציונל של חובת בידוד נובע מאחוז הידבקות גבוה בקרב מחוסנים/מחלימים. תקנת בדיקות לפני העלייה לטיסה ולאחר הנחיתה נלווית לזה, והמטרה היא לצמצם עד כמה שניתן הבאה של תחלואה ולקטע אותה כמה שיותר מהר".

כאמור, גנס הבהירה כי "אין כוונה לסגור את השדה, ואין כוונה לצמצם טיסות". היו"ר ביטון ציין כי "מצד אחד ממליצים לאנשים לא לטוס, אך מצד שני עם ישראל אוהב לטוס, ומגיע לו אחרי שנה וחצי של קורונה".

הוועדה התכנסה בכדי לאשר את תקנות התעופה שיאסרו כניסת מלווים או מקבלי פנים לטרמינל. מפרי התקנה חשופים לקנס של 500 שקל.

עוד אושר תיקון הנוגע לחובת הניקוי והחיטוי של כלי הטיס, שנועדו להתאים את התקנה להנחיות האירופיות: כאן מדובר בבשורה לחברות התעופה, משום שבאירופה הוחלט להקל ולקבוע פעולות חיטוי למטוס אחת ל-7 ימים, במקום אחת ל-24 שעות כיום. התיקון אושר, וצוין כי הוא ישונה "לפי ניהול סיכונים, אם נמצא שיש להגביר את תדירות או אם לא נעשה שימוש בכלי הטיס להטסת נוסעים". 

דיון אמש בוועדת החוקה

בדיון שנערך אמש (ב') בוועדת החוקה - בו יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב סירב לאשר את הוספת המדינות טורקיה, גיאורגיה, קפריסין ובריטניה לרשימת המדינות שמוגדרות בסיכון מרבי - נשמעה ביקורת הנשענת על עיקרון המידתיות וענייניות בקבלת ההחלטות ועל הבקרה אחר חובת הבידוד לשבים מחו"ל.

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה, אמר אמש כי "אין הפעלה של מלוניות, של אמצעי פיקוח טכנולוגיים, האכיפה לוקה בחסר. על רקע כל זה, עולה השאלה אם אפשר להצדיק חוקתית את האיסור הגורף ליציאה מהארץ לשורה ארוכה של מדינות, כשלא נעשה שימוש באמצעים שפגיעתם פחותה, שאתם מחויבים לבחון לפי החוק".

בעניין זה אמר אורי בוצ'ומנסקי, יועמ"ש מינהלת האכיפה במשטרה: "יש התקדמות בנושא הפיקוח הטכנולוגי, וזה מנוהל על-ידי המשרד לביטחון הפנים".

אומנם מליאת הכנסת יכולה לאשר את הכנסת המדינות האמורות לרשימת המדינות שמוגדרות בסיכון מרבי, כפי שמבקש משרד הבריאות, אבל הוועדה תתכנס עוד השבוע לדיון נוסף, כשהיו"ר קריב מצפה לקבל מענה לשאלות שהעלה.

לדבריו, "בשבוע האחרון, על-פי משרד הבריאות, נכנסו בשערי נתב"ג ממדינות אסורות לנסיעה 400 חולים מאומתים. אבקש תשובה אם הם נסעו בתחבורה ציבורית, אם ביקרו אותם בבידוד, האם היו הפרות? למה למנוע מאנשים לנסוע למדינות אסורות כשהם לא מטופלים כשהם חוזרים? לי אין ספק שהאחוז הנמוך של האישורים בוועדת החריגים (כ-2,000 אישורים מתוך כ-6,000 פניות, מר"ח) קשור גם בכך שאנחנו לא סומכים על מה יקרה כשיחזרו.

"יכונס דיון נוסף עוד לפני יום שישי. אנחנו רוצים תשובות ברורות מה קרה מאז שהעלינו את השאלות לגבי אכיפה בנתב"ג והבידודים, איפה עומד הצימוד האלקטרוני. אני לא מוכן להצביע על תקנות מספר 7 (הרחבה לעוד 4 מדינות) עד שתביאו תשובות".