מהפכת הדיגיטל מגיעה? הממשלה תפסיק לשלוח לאזרחים מכתבים בדואר

חוק ההסדרים כולל תזכיר חוק תקשורת דיגיטלית, שמבקש לעשות מהפכה: משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה יחויבו להתנהל מול הציבור באופן דיגיטלי • באגף התקציבים מעריכים שהמהלך יחסוך לפחות 200 מיליון שקל

תיבות דואר / צילום: Shutterstock
תיבות דואר / צילום: Shutterstock

האם בעשור השלישי של המאה ה-21 עסקים ואזרחים בישראל יפסיקו לקבל מכתבים בדואר ממשרדי הממשלה? תזכיר חוק תקשורת דיגיטלית שנמצא בחוק ההסדרים מסמן מהפכה בתחום.

על פי הטיוטה, חוק פנייה לגופים ציבוריים יתוקן, ודרכי הקשר הדומיננטיות יהיו אמצעים דיגיטליים, להוציא מקרים חריגים שבהם תימצא הצדקה מיוחדת לשלוח מסרים באופן פיזי, נוסף על המסרים הדיגיטליים. על פי ההערכות, המהלך יביא לחיסכון של מאות מיליוני שקלים בשנה, לפי הערכת אגף התקציבים, מדובר לכל הפחות בחיסכון של 200 מיליון שקל.

יישום מיידי של החוק

הטיוטה מתייחסת לכלל השירותים הממשלתיים, ובהם משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה. אם יאושר החוק, בתום 12 חודשים ממועד חקיקתו יפסיקו הציבור והתאגידים העסקיים לקבל מהממשלה מכתבים בדואר. לפי תזכיר החוק, משרדי הממשלה ויחידות הסמך יוכלו ליישמו באופן מיידי ולא יהיו חייבים להמתין 12 חודשים.

לצד משרדי הממשלה, החוק יחול על גופים כמו צה"ל, לשכת נשיא המדינה, הכנסת, משרד מבקר המדינה, לשכת ההוצאה לפועל, המרכז לגביית קנסות, משטרת ישראל, המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, רשויות מקומיות ועוד.

תעודת זהות אונליין

על פי החוק המוצע, בעת הנפקה או חידוש של תעודת זהות או דרכון, פקיד הרישום יאמת מול התושב את פרטי המען הדיגיטלי הרשום במרשם האוכלוסין. כל תושב יהיה מחויב למסור לפקיד הרישום ברשות האוכלוסין את פרטיו המקוונים - כתובת דוא"ל ומספר טלפון נייד - אם הם מצויים בחזקתו. רישום המען הדיגיטלי ייעשה על ידי פקיד הרישום באופן שיוודא שהתושב יודע ויכול לעשות שימוש בו ותוך יידוע התושב על כך שהמען הדיגיטלי ישמש גופים ציבוריים לשליחת מסרים אליו במקום הדואר - גם במקומות שהחוק מחייב להמציא לתושב מסמך בדואר רשום. עם זאת, ישנה אפשרות לסרב, ולהמשיך לקבל מגופים ציבוריים מסרים באופן פיזי.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי בהתאם למדדים בינלאומיים שונים, רמת השירותים הדיגיטליים המסופקים לתושבי המדינה על ידי גופים ציבוריים הינה נמוכה ביחס למדינות מתקדמות בעולם. "בבואם לצרוך את שירותי הממשלה והגופים הציבוריים הנוספים, אזרחים ועסקים נתקלים בשירותים שאינם דיגיטליים או דיגיטליים באופן חלקי, היוצרים נטל בירוקרטי כבד, זאת לעומת הרמה הגבוהה של השירותים הדיגיטליים המסופקים על ידי גופים פרטיים", נכתב.

הצעות לתוספות לחוק

במסגרת ההערות שהתקבלו מן הציבור, טענו בלובי 99, מיזם חברתי שנועד לקדם את האינטרסים של הציבור בכנסת ובממשלה, כי החוק לא כולל התייחסות לאופן שבו על הגוף הציבורי לתת תגובה לפונה אליו או לאופן שבו עליו להמשיך עמו את ההתקשרות.
"עלול להיווצר מצב אבסורדי שבו אזרח פונה אל גוף ציבורי באמצעי קשר דיגיטלי ואולם על מנת לקבל מענה, אותו האזרח נדרש ליתן מספר פקס או לחלופין לקבל מענה באמצעות דיוור פיזי", אמרו בארגון.

בשל כך הוצע לחייב את הגופים הציבוריים להמשיך את ההתקשרות עם הפונה באותו אמצעי הקשר הדיגיטלי שדרכו הגיעה הפניה אל הגוף הציבורי, אלא אם יבקש הפונה אחרת. לובי 99 הציעו עוד כי יש להחיל את החוק גם על הבנקים בישראל וחברות הביטוח.