האוצר אישר את התוספות לתקציב הביטחון, אבל לא את התוכנית הרב שנתית

תקציב הביטחון צפוי לעמוד על 58 מיליארד שקל - לאחר שהוסכם בין רה"מ, שר הביטחון ושר האוצר על התוספת המבוקשת • מצד שני, לא הוסכם על תקצוב מלא לתוכנית "תנופה" של כוכבי, אלא לשנתיים בלבד

שר הביטחון בני גנץ / צילום: אלעד מלכה
שר הביטחון בני גנץ / צילום: אלעד מלכה

במשרד הביטחון הופתעו לא מעט לשמוע את תדרוכי משרד האוצר בימים האחרונים כאילו הם דורשים 9 מיליארד שקל תוספת תקציבית, שנמשכו גם אתמול עם טוויסט חדש: משרד הביטחון קיבל בסופו של דבר 7 מיליארד שקל. אז האם מדובר בתוספת חריגה או המשכית?

 
  

בליל רביעי פרסמו שלושת שרי הביטחון בעבר ובהווה - ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הביטחון בני גנץ - הודעה שלפיה הוסכם על תקציב ביטחון של 58 מיליארד שקל לשנת 2022. בירורים ושאלות שהפנה גלובס העלו שבהתאם לסיכומים, תקציב השנה הנוכחית יהיה 57.8 מיליארד ושנה הבאה 58.2 מיליארד.

הקרב על תוספת התקציב

התקציב החדש מהווה עלייה לעומת התקציב האחרון שאושר ב-2019, שעמד על סכום של 55.1 מיליארד שקל. התקציב הזה היה חלק מההסכם הרב-שנתי של שר האוצר משה כחלון ושל שר הביטחון משה יעלון, שהושג עוד ב-2015.

במאמר מוסגר נאמר שצה"ל עמד בחלק מדרישות אותו הסכם, לא בכולן, ובין השאר הפסיק את קיצור שירות החובה לאור התנגדות הרמטכ"ל אביב כוכבי לכך. עוד בעיות שלא נפתרו היא סוגיית הפנסיה התקציבית ותוספות הרמטכ"ל שבהן עדיין אין שקיפות מספקת ויש חילוקי דעות מהותיים בין האוצר לצה"ל.

אולם, בעקבות משבר הקורונה בוצע בו קיצוץ "על הנייר" כחלק משורת קיצוצים רוחביים בתקציבי הממשלה, ולפיכך הוא אמור היה לעמוד על 51.5 מיליארד בלבד. במקביל לקיצוצים אלה, צה"ל קיבל תוספות בשנתיים אלה כדי לפצות עליהם: 3.5 מיליארד שקל בשנת 2020 ו-2.5 מיליארד בינואר השנה. התוספות הללו נקבעו בשל המעורבות של צה"ל בקורונה ולצרכי הצטיידות מיוחדת ושוטפת, למשל בשל המתקפות בסוריה והשימוש בכמות רבה של חימושים, מאמצי לחימה יעודיים בתחומים חדשים, וגם ענפי לחימה חשאיים יותר הנמצאים במרחב האחריות של צה"ל, כמו מול איראן. בעקבות התוספת שהושגה ב-2020 זינק תקציב הביטחון ליותר מ-55 מיליארד, ובינואר הוא עלה לכמעט 58 מיליארד - סך-הכול.

אין סיכום על "תנופה"

השורה התחתונה היא שלמרות שבמשרד האוצר אישרו את כל התוספות שכבר היו בשנים הקודמות ואשר ניפחו אותו לגודל הנוכחי, במשרד התעקשו להשאיר את התקציב לשנתיים הקרובות על בסיס התוספת של 2020 - כך שהוא יעמוד על 55 מיליארד - ועוד תוספת של מיליארד על מבצע שומר החומות. כלומר, בפועל הוא אישר תוספת שכבר הוסכמה בעבר, וביטל קיצוצים אבל ללא העלאה של ממש בתקציב הביטחון, ובוודאי לא 7 מיליארד כפי שנטען.

אלא שבעיה אחת נותרה. למרות הודעת שרי הביטחון כי התקציב מאפשר את מימוש התוכנית הרב שנתית של הרמטכ"ל אביב כוכבי, "תנופה", אין סיכום על תקציב רב-שנתי תואם אלא לשנתיים בלבד. תא"ל (במיל’) ד"ר ששון חדד, לשעבר היועץ הכלכלי לרמטכ"ל, ביקר בשיחה עם גלובס את התוכנית וטען כי מדובר בטעות, שכן התוצאה תהיה מאבקי תקציב חוזרים ומיותרים בשנים הבאות.

במאמר שכתב השנה במכון למחקרי ביטחון לאומי קבע ששון כי ניהולה של תוכנית רב-שנתית ללא הסכמה ארוכת טווח הוא כמעט בלתי אפשרי. לדבריו, המהלך פוגע ביכולת צה"ל להוציא לפועל תכניות רב-שנתיות של רכש והצטיידות מתקציב המדינה, כמו גם ביכולת לחתום על חוזים רב שנתיים עם ספקים ועל רפורמות המאפשרות התייעלות.

צרו איתנו קשר *5988