פרופ' גילי רגב יוחאי: "מחוסנים עם פחות נוגדנים הם בסיכון גבוה יותר"

ירידה בכמות הנוגדנים אצל מחוסנים מגדילה את הסיכון שלהם להידבק בקורונה: בשיבא עוקבים מתחילת קמפיין החיסונים אחרי 5,000 עובדי בית החולים שחוסנו, ובודקים את רמות הנוגדנים שלהם על בסיס חודשי • פרופ' רגב-יוחאי שהציגה את תוצאות המחקר אמרה שכרגע אינה מתכוונת להתחסן בעצמה במנה שלישית • "אבל אולי עוד שנה אגיד 'איזו טיפשה הייתי'"

נגיף הקורונה / צילום: Shutterstock, creativeneko
נגיף הקורונה / צילום: Shutterstock, creativeneko

פרופ' גילי רב יוחאי מבית החולים שיבא הציגה היום תוצאות של מחקר ראשוני שיפורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine, לפיו ירידה בכמות הנוגדנים אצל מחוסנים מגדילה את הסיכון שלהם להידבק בקורונה, לעומת מחוסנים עם פרופיל דומה שאצלם לא חלה ירידה בכמות הנוגדנים. המחקר נערך שלושה חודשים אחרי החיסון הראשון, ולכן רלוונטי לווריאנט אלפא, אך רגב-יוחאי מציינת כי ניתן להעריך שהקשר העקרוני בין רמות נוגדנים לבין סיכון לתחלואה למרות החיסון נשמר גם בווריאנטים אחרים.

בשיבא עוקבים מתחילת קמפיין החיסונים אחרי 5,000 עובדי בית החולים שחוסנו, ובודקים את רמות הנוגדנים שלהם על בסיס חודשי. בשלושה החודשים הראשונים שלאחר הקמפיין, למרות החיסון, אומתו 39 עובדים מכלל עובדי בית החולים, מהם לגבי 22 היו נתוני נוגדנים רלוונטיים.

"ציוותנו את אותם 22 מחוסנים שחלו עם 22 מחוסנים אחרים שלא חלו, כאשר לכל אחד מהם היה 'תאום' מבחינת המאפיינים הדמוגרפיים ורמת החשיפה. ראינו שאצל מי שנדבקו, רמות הנוגדנים היו בעת ההדבקה כמחצית מרמות הנוגדנים באותו היום אצל מי שלא חלו. בהשוואה של הנוגדנים בשיא, הסתבר שלמי שלא חלו היו נוגדנים בכמות גבוהה פי 7 בשיא מאשר למי שחלו".

בנוסף, נצפה קשר בין הנוגדנים לבין העומס הנגיפי. "יש ראיות לכך שהעומס הנגיפי משפיע על כמה אותו אדם מדבק".

עוד נתון מעניין הוא כי למרות שנדיר היה שהמחוסנים שאומתו חלו במחלה תסמינית (זה היה, כאמור, בתקופת וריאנט אלפא), הרי שבכל זאת ל-7 מה-39 היו מתסמינים ממושכים: עייפות, שינויים בחוש הטעם והריח, ירידה בכושר הגופני, "והיו ביניהם גם כמה שלא יכלו לחזור לעבודה".

במסיבת העיתונאים לרגל פרסום המאמר נשאלה רגב-יוחאי מה ההשלכה של הנתונים לגבי סוגיית החיסון השלישי, וענתה: "זה לא פרקטי לעשות בדיקה סרולוגית לכל חולה לפני חיסון שלישי. אנחנו גם לא יודעים להצביע על מספר ולומר - זה הסף ממנו אתה כבר לא מוגן. אפשר יהיה לתת המלצות רחבות יותר שהן בקורלציה עם רמות הנוגדנים. למשל, אם נראה כי אצל 50% מבני ה-70 רמות הנוגדנים נמוכות מאוד, אז נמליץ לכל הקבוצה הזו להתחסן".

רגב-יוחאי מציינת כי במחקרים מחו"ל נמצאה עליה בנוגדנים בעקבות מתן חיסון שלישי גם למדוכאי חיסון, "כולל כאלה שלא היה להם בכלל. אין שאלה האם מנה שלישית תקפיץ נוגדנים. יהיו שאלות אחרות - למשל תופעות לוואי". בשיבא החלו לחסן במנה שלישית את מדוכאי החיסון, והכוונה היא לעקוב אחרי רמות הנוגדנים שלהם ואחרי קצב התחלואה שלהם לעומת מי שלא קיבלו מנה שלישית.

רגב-יוחאי מציינת כי סביר שהחיסון שינה משהו במהלך המחלה. "פעם היינו רואים חולה קשה, ואחרי כשבוע פתאום מתדרדר להנשמה. היום אנחנו רואים יותר מצבים של תחלואה קשה שפתאום משתפרת. אולי כאן החיסון התאי נכנס לפעולה".

היא ציינה שבבדיקה שערכה לעצמה, מצאה אצלה נוגדנים בכמות מטרידה, נמוכה מזו בה נדבקו חלק מאותם 39 חסרי מזל. "אני יודעת שאני מועדת למחלה עכשיו", היא אומרת.

אם כך, האם הייתה מוכנה כעת ליטול מנת חיסון שלישית בעצמה? "לא אקח בעצמי ולא אמליץ לצעירים, כי אנחנו לא יודעים מהם תופעות הלוואי. אצל מבוגרים ומדוכאי חיסון הסיכון הוא כל כך גדול והמערכת החיסונית כנראה כל כך חלשה, שזה משתלם. אבל יכול להיות שעוד שנה אומר 'איזו טיפשה הייתי', כי המידע כבר יגיע והסתבר שאין שום בעיה".

צרו איתנו קשר *5988