איראן | טור סופ"ש

המבחן של הממשלה: האם תצליח לגייס את בני בריתה להפעיל לחץ ממשי על איראן

הערמומיות והקשיחות האיראנית המתבטאת בלוחמה הימית רק מתגברת - אך עד כה האירופאים והאמריקאים לא מתרגשים וממשיכים במגעים מול איראן • המאמץ הישראלי בשלב זה מתמקד בניצול האירועים האחרונים כדי להגביר את הלחץ העולמי על משטר האייתולות

מרסר סטריט, האונייה הותקפה על כוחות איראניים, השבוע לאחר התקיפה / צילום: Reuters, RULA ROUHANA
מרסר סטריט, האונייה הותקפה על כוחות איראניים, השבוע לאחר התקיפה / צילום: Reuters, RULA ROUHANA

עכשיו זה המשחק של הילדים הגדולים. הערמומיות והקשיחות האיראנית המתבטאת בלוחמה הימית, עם ההגנה האינטרסנטית של רוסיה וסין, הממשל בוושינגטון שכבר חשב שהנה הנה יש לו את הסכם הגרעין בחזרה, והאירופאים שמממשיכים להתנהג כלפי איראן כמו ההוא שמישהו מטיל עליו מימיו ואומר שיורד גשם. ובתווך ישראל, זו שלכאורה שינתה מדיניות בסוגיית הסכם הגרעין, עם הסתייגויות ממנו אבל ניסיון להישאר בתמונה להיות מעורבים, ולפעול להפיכתו ליותר אכיל מבחינתנו. אלא שעד כה זה לא ממש עבד.

לא במובן של ההסכם עצמו. ארה"ב של ביידן מוכנה (כמו זו של אובמה) להגדיל תקציבי סיוע, לתת עוד נשק מתקדם, לחדש את מלאי טילי כיפת ברזל, אבל היא לא ממש נענתה לנושאים שישראל העלתה. לא לאלה שהעלה ראש המל"ל היוצא מאיר בן שבת, ולא אלה שהעלו הרמטכ"ל אביב כוכבי והשרים גנץ ולפיד מול עמיתיהם. במהלך אפריל בואכה מאי הייתה הסכמה כמעט מלאה בין הנציגים האיראנים לאמריקאים בשיחות בווינה, על הסרת רוב העיצומים, ושיבה איראנית להסכם הגרעין מ-2015. לפי גורם אמריקאי הוויכוחים היו על לוחות הזמנים, כשהאיראנים דרשו הסרה מיידית וגם ערובה שנשיא אמריקאי אחר לא ייסוג מההסכם, כפי שקרה עם טראמפ. האמריקאים התנו את החזרה בהפסקת העשרת האורניות וחשיפת המתקנים באופן מלא לבקרה.

זה היה קרוב, אומר המקור, אבל מישהו בטהראן שם ברקס. המישהו הזה היה המנהיג חמינאי, שהחליט לשנות כיוון, מהדרך של הנשיא היוצא רוחאני ושר החוץ ג'אווד זריף. הוא קידם באגרסיביות את מועמדותו של אברהים ראיסי הנוקשה והשמרן, האחראי לרצח של אלפי איראנים "התליין מטהראן". זה שיש נגדו עיצומים אמריקאיים אישיים על מעורבותו במעשי הרצח של מתנגדי המשטר ב-1988. העובדה הזו לא מנעה מהאיחוד האירופי לשגר נציג מטעמו לטקס ההכתרה של ראיסי וגררה תגובה דיפלומטית ישראלית זועמת. שיגור השליח הזה התקבל בהפתעה במשרד החוץ שרואה בשיפור היחסים עם אירופה, ובעיקר זו המערבית, מהלך אסטרטגי.

שר החוץ לפיד ניסה לחזק קשרים עם עמיתיו ופרסם בהתלהבות את ביקורו בבריסל שאותה העדיף על פני פריז או לונדון כביקור אירופי ראשון. כלומר, האיחוד מקבל יחס אחר, ומועדף. אבל באיחוד לא סיפקו את הסחורה ושם ממשיכים לתמוך בחזרה להסכם הגרעין ובביטול העיצומים נגד איראן תוך התעלמות מעברו הרצחני של הנשיא החדש ועל אף התוקפנות האיראנית בכמה גזרות לרבות הימית. זה גשם אומרים האירופים, ואפילו לא פותחים מטריות. הגשם האיראני הזה עוד יפתיע אותם כפי שעשו השיטפונות המחרידים בגרמניה, הולנד ובלגיה.

 נשק חדש לישראל

ההסלמה בגזרה הימית מספקת נשק חדש לישראל במאבקה מול איראן לרבות במאבק נגד התגרענותה. שתי התקריות השבוע מול חופי עומאן והאמירויות, במקביל לכניסתו של ראיסי לתפקיד מעידות על הכיוון שהוא מתווה. גם קודם היו תקיפות במסגרת הלוחמה הימית השקטה בין ישראל לאיראן. ישראל תקפה בשנתיים האחרונות בעיקר אניות שהובילו נשק לחיזבאללה או נפט מוברח לכיוון סוריה. האיראנים הגיבו בדרך הקלה, תקיפה של אניות מטען בבעלות ישראלית או עם קשר לישראל. השבוע נערכו שתי מתקפות האחת על מרסר סטריט באמצעות רחפנים מתאבדים, שבמהלכה נהרג איש בטחון בריטי שהיה עליה ומלח מרומניה.

התקיפה השניה הייתה השתלטות עויינת חמושה של לוחמי קומנדו של משמרות המהפיכה על האניה "אספלט פרינסס". הם היטו את הספינה לכיוונה של איראן אבל לאחר כמה שעות כשמטוסים וכלי שיט של ציי המערב הנמצאים באזור התקרבו, הם נטשו. ישראל מנסה בכל הכוח להשתמש באירועים האחרונים לפעילות עולמית נגד איראן, לאחר תקיפת המרסר סטריט, התנהלה פעילות דיפלומטית ענפה שהביאה לגינויים חריפים מוושינגטון ולונדון וגם הבטחות לנקיטת פעולות תגובה חריפות. הבריטים שיגרו למפרץ כוח צבאי להתערבות מהירה ובו לוחמי קומנדו מיחידת S.A.S ומטוסי תובלה וקרב.

התקפה על חופש התנועה

לפיד וגנץ כינסו השבוע את שגרירי המדינות החברות במועצת הביטחון והציגו להם את ההוכחות המודיעיניות המראות כי התקיפה על המרסר סטריט יצאה מאיראן ובוצעה על ידי חיל האוויר של משמרות המהפכה. גנץ נקב בשמות האחראים הישירים, מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה אמיר עלי חג'יזדה העומד מאחורי עשרות פעולות שבהם היו מעורבים כטב"מים וטילים באזור. והאחראי הישיר לשיגור כטב"מי נפץ, סעיד אראג'אני.

לפיד אמר בין השאר: זו התקפה על נתיבי הסחר של העולם, זו התקפה על חופש התנועה. זהו פשע בינלאומי. לכן השאלה שלי אליכם: מה הקהילייה הבינלאומית עומדת לעשות בעניין? האם עדיין קיים דבר כזה חוק בינלאומי? והאם לעולם יש את היכולת וכוח הרצון להפעיל כדי לאכוף אותו? כי אם התשובה היא כן, העולם צריך לפעול עכשיו. אם הקהילייה הבינלאומית לא תגיב במקרה הזה, אז אין דבר כזה קהילייה בינלאומית. זה כל אחד לעצמו " סיים במרירות מסוימת אולי על רקע ההתנהלות הרפה והמאכזבת של האיחוד האירופי.

משבר כלכלי חמור

ומדוע איראן נוהגת כך? מדוע היא מקשיחה את עמדותיה? חמינאי וראיסי עומדים בפני משבר כלכלי חמור המוביל לאי שקט פנימי, הפגנות מתגברות שנושאות סיסמאות נגד המשטר, ולצד זה מגפת הקורונה מחריפה והולכת. המגפה פגעה קשה באיראן בתחילתה, אף שהשלטונות הסתירו ומסתירים גם כעת את מספרי המתים המגיעים רשמית ל-92 אלף והמספר האמיתי כנראה כפול. הפלגים היותר קיצונים במשטר האייתולות מעולם לא הסכימו לדרך הדיפלומטית וההסכמים שהוביל רוהאני, וסירבו לכל ויתור בנושא התמיכה בארגוני טרור ותעשיית הטילים.

עם יציאת ארה"ב מההסכם, בעידן טראמפ, ובעידוד נתניהו, הם ניצלו את ההזדמנות להעשרה מואצת של אורניום. ניסיונות החזרה של רוחאני וזריף להסכם טורפדו, והאירנים הולכים על הסף. קו נוקשה, תוקפנות והעלאת המחיר שמשלם המערב על המצב הזה. מחיר במובן הכלכלי הישיר, של העלאת תעריפי העברת הסחורות והנפט דרך הים וביטוח השיט, כמו גם העלייה במחירי הנפט העולמי עצמו. לא בכדי בין המטרות שהותקפו היו מיכליות נפט.

ההתנהלות האירופית הרכה שהוזכרה לעיל מעניקה להם את התקווה להמשיך. המשטר בטהראן מקווה כי בסיוען של רוסיה וסין, יוכל להתגבר על העיצומים, וליצור מצב גיאופוליטי וכלכלי חדש ללא הסכם, תוך שמירה על קלף הגרעין וההתקרבות לפצצה. את הלחץ על ישראל היא מפעילה באמצעות המתקפות הימיות, וגם שימוש בחיזבאללה ובארגוני טרור אחרים להטרדתה, כמו ירי הרקטות לקרית שמונה אתמול.

המבחן הישראלי הוא האם תצליח לגייס את המערב ואת בנות בריתה האחרות ובהן אלה החדשות במפרץ ללחץ של ממש על איראן, ולפעולות שיכאיבו לה. האמריקנים שדנו בכך השבוע בוושינגטון עם ראש המל"ל החדש ד"ר אייל חולתא ועם היועצת המדינית של בנט שמרית מאיר. הם מעוניינים להגיב אבל בד בבד לשמור סיכוי לחזרה להסכם הגרעין. אפשרות שבממשל החדש בטהראן מסתמנת כקלושה.

ועוד נקודה מעניינת. ראש הממשלה בנט נותן לשר הביטחון גנץ ולשר החוץ לפיד לנהל את האירוע. הוא אמנם יצא השבוע לביקור בגזרה הצפונית והצטלם עם משקפת ועם קצינים, אבל את רוב המגעים הבינלאומיים מנהלים לפיד וגנץ. הסיבה לכך היא אולי כי בנט בעבר התנגד בתקיפות להסכם הגרעין ממש כמו נתניהו, אבל לא רוצה להתעמת פומבית עם האמריקנית כפי שעשה קודמו.

 חלוקת הדולרים תתחדש

ומילה על רצועת עזה. נראה כי חלוקת הדולרים הקטארים למשפחות נזקקות ברצועה תתחדש בשבוע הבא, בעקבות ההסכם שאליו הגיעה קטאר עם הרשות הפלסטינית הסכם שחשף ג'קי חוגי בגלי צה"ל. העיתון הלבנוני אלאחבאר דיווח כי ישראל הסכימה להסדר בין הרשות לשליח הקטארי. 100 אלף נזקקים יקבלו 100 דולרים כל אחד.

הכסף יוזרם דרך בנקים בגדה לסניפיהם ברצועת בעזה ויחולק למוטבים באמצעות כרטיס מגנטי. בד בבד אמורים הקטארים לשלם גם את משכורות עובדי ממשלת חמאס, תשלום שבעבר נשאה בו הרשות ולפני שנתיים הפסיקה את המימון. מדובר בסכום כולל של 7 מיליון דולר בחודש. לפי הדיווח אין סגירה סופית על מרכיב התשלום לפקידים, בשל דרישות שונות שמעלה הרשות כהתניה לכך.

המהלך הזה הוא בעצם ציר עוקף ישראל בהעברת הכספים, ללא פיקוח ובקרה ממשיים. מדובר אמנם בכסף לנזקקים ובמשכורות, אבל גם בעבר עלתה ביקורת על העברות כספים מקטאר בטענה כי לפחות חלק מהם זולגים לפעילות טרור של חמאס.