הכישלון הפוליטי המסתמן בטיפול במגפת הקורונה בכפרים ובערים הערביות חייב את המדינה סוף סוף להיזכר בקיומה של החברה הערבית, מחוץ לכנסת. הנתון שהצליח למשוך את תשומת ליבה של הממשלה הוא שקרוב ל-50% מהאוכלוסייה הלא מחוסנת במדינה היא מהחברה הערבית. עד לפרסום הנתון, החברה הערבית לא הייתה במוקד השיחות של הפורמים המייעצים השונים של משרד הבריאות. לפי גורמים המעורים בפרטים, פרויקטור הקורונה בחברה הערבית, איימן סיף, שרק לאחרונה שב לתפקידו, נלחם כמעט לבד בשטח, ללא גיבוי רציני מראש הממשלה ושר הבריאות, למרות שהוא מכחיש זאת. המספרים מדברים בעד עצמם.
חשוב לתאר את המצב בו מצויה החברה הערבית, והמציאות היא עגומה: אין אכיפה לשבים מחו"ל ולמתבקשים להיכנס לבידוד, התו הירוק ו"השמח" כמעט ולא קיימים, עונת החתונות בשיאה ורק כדי לסבר את האוזן לקוראים היהודים - מדובר בהתקהלות של לפחות 1,000 איש, לרוב בחלל סגור, ואם בחלל פתוח, יותר מ-2000 מוזמנים.
תוסיפו לכל זה את הפרצה שתורמת לא פחות להעברת התחלואה ממה שאפשר לקרוא לו "חו"ל", וזה שטחי הרשות הפלסטינית. מדובר בעשרות אלפי עוברים ושבים מהחברה הערבית שיוצאים לנופש, קניות, עבודה ועוד בשטחי הרשות כששם אין שום אפשרות לאכוף או לוודא שמתקיימות ההנחיות של משרד הבריאות הישראלי.
הצעירים לא רוצים להתחסן ורה"מ לא פונה
כל אלו, עוד בלי לדבר על חוסר הרצון להתחסן בקרב אוכלוסיית הצעירים. יש לכל מספר סיבות. העיקרית שבהן, הכישלון האדיר של קמפיין ההסברה של משרד הבריאות ולשכת הפרסום הממשלתית שעד רגע זה לא מצליחים להתאים את המסרים לשפה העממית והפשוטה שתצליח לשכנע את מי שלא התחסן בגלל אדישות ועצלנות.
בנוסף, אי אפשר להתעלם מהעובדה שראש הממשלה, נפתלי בנט, שאמור להיות הסמכות העליונה בניהול המגפה, לא עושה מספיק כדי לפנות לציבור הערבי. וכשאני אומר לא עושה מספיק אני משווה את זה עם הממשלה שחלפה לה מן העולם ממש לא מזמן, ממשלת נתניהו.
נכון, מדובר בראש ממשלה שניהל אז קמפיין בחירות בחסות החיסונים והפך ל"אבו יאיר" כדי לקבל קולות בחברה הערבית על רקע הפיצול ברשימה המשותפת. ובכל זאת, במקרה הזה המעשים עדיין חשובים יותר מהכוונות. נתניהו פתח את קמפיין החיסונים בחברה הערבית והגיע לאום אל-פחם, טירה, נצרת ומקומות אחרים. הוא פגש את ראשי הרשויות מהצפון ועד הנגב. כל זה עורר את השיח הפנים ערבי לגבי החיסונים וגרם לאנשים להתעניין יותר בחיסון ולהגיע להתחסן.
החברה הערבית מאמינה יותר לרופאי המשפחה
השבוע ראינו מאמץ אמיתי ראשון שיזמה השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, כשהגיעה לבאקה אל-גרבייה לפגוש את ראש העיר ביחד עם ההנהגה המקומית ומספר משפיעני רשת במטרה לעודד את הצעירים להתחסן.
הממשלה מוכרחה לשים לב לנתון הבא: יותר מ-70% מהחברה הערבית מקבלים את שירותי הבריאות שלהם מקופת החולים "כללית". שם דווקא ניתן לראות שלא חיכו לממשלה ופתחו בקמפיין משלהם דרך פניות אישיות של רופאי המשפחה שצלצלו לאנשים שלא התחסנו.
לפי הנתונים מכל 30 שיחות כאלו 24 קבעו תורים להתחסן.
זה מעיד יותר מכל דבר אחר שלא קיימת התנגדות עקרונית אצל הציבור הערבי להתחסן, ומוכיח שבמקום שבו נכשלה הממשלה בהסברה ורכישת אמון הציבור, הצליחו קופות החולים בזכות הארגון וההכרות שלהן עם הציבור הערבי שמאמין לרופא המשפחה שלו יותר מלראש הממשלה שלו.
הכותב הוא ראש חטיבת החדשות ברדיו נאס ופרשן חדשות 12
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.