נצבא חוברת לספי צביאלי להשתלטות על פרויקט כיכר אתרים

צביאלי זכה במכרז שערכה עיריית תל אביב ורכש את חלקה בחניון כיכר אתרים (73%) תמורת 257 מיליון שקל • כדי לממן את עסקת הרכישה, הכוללת גם את חלקה של קרן JTLV (27%), הוא ישתף פעולה עם חברת נצבא

כיכר אתרים / צילום: Shutterstock, V. Ben
כיכר אתרים / צילום: Shutterstock, V. Ben

חברת נצבא היא הגורם המממן שמסייע לאיש העסקים ספי צביאלי ברכישת חניון כיכר אתרים. לפני כשלושה שבועות זכה צביאלי במכרז שערכה עיריית תל אביב למכירת חלקה בחניון. צביאלי ישלם לעירייה 257 מיליון שקל ובנוסף ישלם לקרן JTLV, המחזיקה 27% מהחניון, 84 מיליון שקל.

כשהעסקה פורסמה היו רבים שהופתעו ותהו על פישרה. היו טענות על כך שהמחיר שהציע גבוה בהרבה מהערכת השמאי וממחיר המינימום שקבעה העירייה (184.5 מיליון שקל), שהמניעים של צביאלי אינם ברורים ושזה ברור שעומד מאחוריו גורם מממן.

לגלובס נודע כי ביום חמישי העביר צביאלי לעיריית תל אביב 200 מיליון שקל ואמור להעביר את שארית הסכום בתוך שלושה חודשים. חברת נצבא לא היו מוכנים להתראיין לכתבה זו, אך גורמים המקורבים להנהלת החברה מסרו שנצבא מאמינים בעיר תל אביב ש"עדיין לא מיצתה את עצמה ושזו רכישה נכונה".

חברת נצבא החזקות עוסקת בייזום, פיתוח, רכישה, ניהול והשכרה של נכסי מקרקעין בישראל ובחו"ל. בעלת השליטה בחברה היא חברת יואל שבבעלות אנשי העסקים קובי מימון וחיים צוף. ברשימת הנכסים המניבים של החברה ניתן לציין את התחנות המרכזיות של ירושלים, ת"א, ראשל"צ, נתניה, אשדוד, ב"ש, את קניון הגליל העליון בחצור הגלילית ואת קניון חורב בחיפה, מלון הנסיכה באילת ואת בית נצבא בת"א.

ב-2017 רכשה חברתJTLV את חלקו של דובי שיף, הבעלים של מלון מרינה, בחניון שמתחת לכיכר אתרים, ונכנסה לנעליו של המלון בהליך פירוק השיתוף. בהמשך השיגה JTLV הבנות למכירת חלקה של עיריית ת"א יפו בחניון בתמורה ל-150 מיליון שקל. ביולי 2017 אישרה מועצת עיריית תל אביב יפו את ההסכם.

בעתירה לבית המשפט המחוזי בת"א, שהוגשה ע"י איש העסקים ספי צביאלי, נטען כי אישור מועצת העיר לעסקה היה פסול, מאחר שבפני חברי המועצה לא הוצגו מלוא העובדות ביחס לעסקה, וכי על העירייה חלה חובה לקיים מכרז פומבי למכירת חלקה בחניון, ככל נכס עירוני. לטענת צביאלי, העירייה טענה בפני חברי מועצת העיר כי היא נאלצת למכור את חלקה לחברה JTLV בשל הליך פירוק השיתוף, וכך עקפה למעשה את דיני המכרזים.

בחודש ינואר 2018 קיבלה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב רחל ברקאי את העתירה וקבעה כי היה נכון למכור את הנכס בהליך של מכרז. לדבריה, "החלטת מועצת העירייה התקבלה על בסיס מידע חסר, ומתעורר חשש כי נגועה היא אף בחוסר סבירות המצדיק את ביטולה. במקרה דנן הקדימה העירייה לרתום הסוסים לפני העגלה, עת ביקשה לקדם הליך של אישור עסקת מכר עוד בטרם התקיים דיון בבית המשפט הדן בהליך פירוק השיתוף בשאלה כיצד יבוצע הליך המכר".

עיריית תל אביב הגישה ערעור על ההחלטה ובו טענה, בין היתר, כי ההחלטה למכור את חלקה בחניון הייתה חוקית וכי מי שהורה על המכירה היה למעשה בית המשפט המחוזי בתל אביב, שבשנת 2015, דן בבקשת פירוק השותפות שבין העירייה לחברת מרינה (המחזיקה הקודמת בחלקים מן החניון).

עוד טענה העירייה כי ההחלטה לבטל את המכירה מתעלמת מהאינטרס הציבורי עליו נלחמה העירייה עם מכירת הזכויות לידיים פרטיות, שתוביל לקידום ושיקום מצב החניון.

אולם, בחודש אוגוסט 2020 אישר בית המשפט העליון את ביטול העסקה וקבע כי "הסכם הפשרה שגיבשו העירייה והיזם במקרה הנדון מנוגד לדין, ועל כן דין הערעור להידחות. חובת עריכת מכרז חלה על רשות מקומית המבקשת למכור את המקרקעין שבבעלותה, וזאת על מנת להגן על האינטרס הציבורי ולהפעיל מנגנון ביקורת מפני מעשים בלתי תקינים בנכסי ציבור".

בחודש מאי האחרון התפרסם המכרז למכירת חלקה של עיריית תל אביב בחניון כיכר אתרים (73%) במחיר מינימום של 184.5 מיליון שקל. ב-20.7.21 נודע שספי צביאלי זכה במכרז לרכישת החניון.