העלאת שכר חיילי החובה: זה לא ליברמן - זה גנץ

ההחלטה להגדיל את תקציב הביטחון בכ-7 מיליארד שקל היא צו השעה, אך התעקשותו של שר הביטחון לא לקדם את העלאת שכר חיילי החובה פוגעת בצבא ובחייליו • על שר האוצר להתעקש מולו ולמלא את התחייבותו

טוב יעשה שר האוצר באם במקום להבטיח כי יממש את הבטחתו בתקציב 2023, יעשה זאת כבר עתה / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov
טוב יעשה שר האוצר באם במקום להבטיח כי יממש את הבטחתו בתקציב 2023, יעשה זאת כבר עתה / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

סוד גלוי הוא כי החוליה החלשה בממשלת השינוי הוא שר הביטחון בני גנץ, היכול בכל רגע נתון להמליך עצמו כרה"מ ולהחזיר את נתניהו לממשלה כרה"מ חליפי. לאור האמור כל ראשי מפלגות הקואליציה "הולכים על ביצים" במגעים עימו. זה הרקע והסיבה מדוע בשלב זה לא הצליח עדיין שר האוצר אביגדור ליברמן לממש את הבטחת הבחירות שלו להגדיל את שכר חיילי החובה ב-50%.

ההחלטה להגדיל את תקציב הביטחון בכ-7 מיליארד שקל היא צו השעה על רקע האיומים ההולכים ונערמים של איראן וגרורותיה באזור, וההתנתקות המואצת שלא לומר בריחה של ארה"ב מהמזרח התיכון. ישראל נשארת בדד במערכה וחייבת להגדיל את תקציבי ביטחונה במאבק מול איראן, כולל האפשרות למלחמת מנע היה והמצב יצריך זאת.

הרמטכ"ל כראש הוועד של ארגונו ניצל ההזדמנות ו"השחיל" את הלבנת "תוספת הרמטכ"ל" החוקית למחצה לפנסיה של משרתי הקבע, מבלי לדאוג לחיילי החובה - דבר ששר האוצר יחד עם רה"מ היו צריכים כאמור לבלוע, כמו את אי הקדמת גיל הפטור לגיוס בחורי הישיבה, וכן ויתור על הדרישה שתקציבי השכר והפנסיה בצה"ל יהיו כפופים לביקורת החשכ"ל.

ההסכמה שבשתיקה של שר האוצר לאפשר לממונה על התקציבים והממונה על השכר להגיש חוו"ד לממשלה המתנגדת להחלטה להגדלת הפנסיה למשרתי הקבע, היא איתות ברור לאי שביעות-רצונו של ליברמן על ההחלטה המשולשת, שרובה הייתה על דעתו (הגדלת התקציב) וחלקה נכפה עליו ועל רה"מ הר כגיגית (הפנסיה).

העלאת שכר החיילים ב-50% הייתה "גוזלת" רק אחוז מתקציב הביטחון

שכרם של כ-140,000 חיילי החובה הוא כדלהלן: לוחם - קצת למעלה מ-1,600 שקל בחודש. תומך לחימה - כ-1,200, וכל השאר כ-800 שקל. העלאה של 50% בשכרם של הנ"ל משמעו תוספת תקציב של כ-800 מיליון שקל - 1% מתקציב הביטחון (כולל הסיוע הביטחוני האמריקאי) או תוספת לגירעון של 0.15% - לא נורא, סך-הכול סכום הגיוני וסביר. טוב יעשה שר האוצר באם במקום להבטיח כי יממש את הבטחתו בתקציב 2023, יעשה זאת כבר עתה, ואילו בתקציב של 2023 ימשיך ויעלה סוף-סוף את שכרם של הלוחמים לשכר מינימום - 5,300 שקל ושל תומכי הלחימה ל-2,650, בעלות נוספת של כ-950 מיליון שקל.

מעבר לעשיית צדק היסטורי "לפראיירים" השומרים על ביטחון המדינה, לצעד שכזה יש גם היבטים חברתיים-כלכליים משמעותיים. הוא יעזור מאד למשפחותיהם של החיילים המגיעים מהפריפריה הגאוגרפית-חברתית, כבר היום אלפי חיילים מבקשים ומקבלים אישורי עבודה וחופשות מיוחדות לצרכי עזרה למשפחותיהם. שכר הוגן יקטין גם את אחוזי העריקה והנשירה מצה"ל שהגיע לממדים מדאיגים (16.5% - גברים, 8.5% - נשים).

שכר מינימום עשוי לעצור את המגמה המסוכנת של ירידה ברצון המתגייסים לשרת ביחידות קרביות (רק 67%), וכן להוות תמריץ לגיוסם של חרדים נוספים לצה"ל. בנוסף שכר מינימום יחייב את צה"ל לייעל את השימוש בכוח האדם העומד לרשותו, כולל בדיקה אמיתית את האפשרות של החלפת חלק מסוים של משרתי הקבע בחיילי חובה.

מוטב מוקדם מאשר מאוחר

כאמור, כדאי מאוד ששר האוצר יתעקש לממש את הבטחתו כבר בתקציב הקרוב - הרי מדובר בהעלאת שכר של "קבוצה הולכת וקטנה" בחברה הישראלית, רובה ככולה מהמגזר החילוני והדתי לאומי. זהו צעד חיובי ומשלים לדור הצעיר יחד עם העלאת קיצבת השלמת ההכנסה של הדור המזדקן ל-3,710 שקל, אותה ליברמן מתעתד להעביר בתקציב הנוכחי.

מבחינה פוליטית עדיף עכשיו מאשר בעוד כשנה וחצי - אין ביטחון כלל וכלל שהממשלה תחזיק מעמד עד 2023, מה עוד שבתקציב 2023 הדרג המקצועי באוצר ובבנק ישראל מתכנן קיצוץ בהוצאות ו\או העלאת מיסים. היה ובכ"ז ממשלת השינוי תמלא את ימיה - על אחת כמה וכמה אפשר יהיה להשלים את המהלך ב-2023, ולהעלות את שכרם של הלוחמים לשכר המינימום ושל תומכי הלחימה למחציתו.

הכותב הוא סמנכ"ל לכלכלה ותכנון במשרד הכלכלה לשעבר ובוגר המכללה לביטחון לאומי

צרו איתנו קשר *5988