היועמ"ש מתנגד לפשרה בתביעה ייצוגית בנושא תיקון מכשירי סלולר

לפי עמדת היועמ"ש והרשות להגנת הצרכן, הסדר הפשרה המוצע בייצוגית נגד סמסונג מקבע התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין, כאשר לחברות ניתנת רשות לגבות תשלום גם במסגרת שנת האחריות הראשונה, ולכן מדובר באי-עמידה בחוק הגנת הצרכן

טלפונים של סמסונג / צילום: יח''צ
טלפונים של סמסונג / צילום: יח''צ

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב התנגדות להסדר פשרה בתביעה ייצוגית בנוגע למתן שירות לתיקון טלפונים ניידים במהלך תקופת האחריות. התביעה הוגשה על-ידי עמי יעקובסון ואביטל קלזן נגד יבואנית סמסונג סקיילקס וסמסונג אלקטרוניקס.

בהסדר הפשרה נקבע כי כתב האחריות לא יותנה בתשלום, אלא אם כן חברות הסלולר הוכיחו כי לא ניתן לתקן את הליקוי שבאחריות מבלי לתקן את הליקוי שאינו באחריות. בנוסף, נקבע כי האחריות על מכשיר לא תבוטל רק בשל כך שהמכשיר תוקן או נבדק במעבדה שאינה מורשית. כמו כן, הוסכם כי יינתן פיצוי בדמות הארכת תקופת אחריות היצרן בחודש נוסף, ובתנאי שתקופת האחריות (12 חודשים) טרם הסתיימה ביום שבו אושר הסדר הפשרה.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה על-ידי עו"ד אפרת סמואל מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), היא כי אין מדובר בהסכם ראוי והוגן, ועל כן אין מקום לאשרו במתכונתו הנוכחית.

על-פי העמדה שהובאה בפני בית המשפט, ההסדר המוצע מקבע למעשה התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין, כאשר לחברות ניתנת רשות לגבות תשלום גם במסגרת שנת האחריות הראשונה, ולכן מדובר באי-עמידה בחוק הגנת הצרכן.

בנוגע למתווה הפיצוי, היועץ עמד על כך שיש פער בין האופן שבו המשיבה הציגה את הפיצוי לבית המשפט לבין המימוש בפועל של הפיצוי על-ידי חברי הקבוצה. זאת מכיוון שאומנם הפיצוי הוא הארכת האחריות בחודש נוסף, אולם מדובר במכשירים שנרכשו בין השנים 2008 ל-2015. כידוע, מרבית האנשים נוטים להחליף מכשיר נייד בכל מספר שנים, כך שניתן להניח כי ההטבה אינה רלוונטית לפחות לחלק מסוים מחברי הקבוצה שהחליפו את המכשיר בחלוף השנים.

בנוסף, הטבה בדמות הארכת תקופת האחריות אינה רלוונטית מקום שבו תקופת האחריות למכשיר שביד הלקוחות הסתיימה (כאשר תקופת אחריות יצרן עומדת על 12 חודשים, ומדובר במכשירים שנרכשו עד שנת 2015).

כלומר, נראה כי בשונה מהצגת הדברים בפשרה, תנאי ההטבה מצמצמים באופן משמעותי את מספר חברי הקבוצה שיזכו לממש את ההטבה המוצעת. בהתאם לכך, היועץ ביקש לקבל נתונים ביחס לחברי הקבוצה שצפויים ליהנות מההטבה.

כמו כן, הסדר הפשרה לא הסדיר את השאלה כיצד חברי הקבוצה יקבלו את הפיצוי, והאם יידרשו מהם פעולות נוספות לצורך קבלת הפיצוי. היועץ ציין כי יש לשאוף לפרסום אפקטיבי ולצמצום הפעולות שעל חברי הקבוצה לבצע על-מנת לקבל את הפיצויף וזאת על-מנת להגדיל את הסיכוי שחברי הקבוצה יקבלו את הפיצוי.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה גובשה על-ידי פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), בשיתוף המחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.